אור ברסלב

בית שלמה אורח חיים· רבי שלמה דרימר

תשובה פא

תשובה פ

וע"ד שאלתו במכתבו השנית. ע"ד השמרים שבאו על הב"ד מווינא לשלשה אנשים ישראלים והנה א' מהם שלח מעות אדראן להמוכר לווינא שישלח לו ע"י הב"ד ובעת שיומסר לו מהב"ד ישלם המותר והשני לא שלח אדראן רק כ' לשם שישלח לו ע"י הב"ד וכשישיג ישלח המעות ע"י הב"ד. וא' כ' למכירו בלבוב שהוא יכתוב להמוכר לווינא שישלח לו שמרים והיא ישלח המעות ללבוב. והגיע השמרים תוך ימי הפסח לק' לא קיבלו הלוקחים השמרים עד אחר החג. והמוכרים הם נכרים וכ"ת האריך ושאל חו"ד הנה כבר הארכתי בתשו' הנ"ל שהשבתי לכ"ת דל"מ לד' רה"פ דישראל מנכרי ל"ק בכסף דמותר אף אם בדיניהם נקנה בכסף לבד כבר הארכתי בתשו' לצדד להקל ופלפלתי שם בתשו' המיוחסת לענין בכורה. ומ"מ בנ"ד כיון שלא ייחד קניינו לקניות שמרים אלו לא מקרי חמצו של ישראל אף לד' הסוברים דקנה בכסף. וכבר הארכתי בתשו' הנ"ל לכ"ת ועוד בכמה תשו' וע' בש"ס ע"ז דס"ג ע"ב. ובתוס' שם ע"א בד"ה כגון ובד"ה ואינו חושש ואף שכ' לווינא שישלח לו המוכר השמרים ע"י הב"ד. וכבר בארתי בתשו' הנ"ל שבכה"ג הוי שליח דידי'. והבאתי דברי התוס' ב"ק דק"ד ד"ה שליח ובהרא"ש שם וד' הש"מ ב"מ דצ"ח מ"מ אין שליחות לנכרי אלא שלכאורה יש צד להחמיר עפ"י מ"ש הנה"מ סי' קפ"ח דפועל נכרי ידו כיד בעה"ב ואף שגם המקנה הוא נכרי וכבר הבאתי בתשו' הנ"ל דברי התוס' ב"מ דע"א דשלוחו של נכרי הוא בכה"ג וא"כ ל"א לן במה שהוא פועל של ישראל דז"א דאם נאמר דיד פועל כיד בעה"ב אף בנכרי א"כ הוי כמזכה הנכרים השמרים להבעה"ב עצמו ואף שבש"ס דע"ז הנ"ל נמי בפועלים מיירי ואפ"ה ל"א דליתסר אף בלא הקדום לו דינר מטעם דכיון דהגיע היי"נ לידם נקנה לו ע"י הגבהתם. דשם כ' התוס' דטעמא משום דהחנוני וגם הפועלים לא נתכוונו רק לקנות לעצמם ולא להבעה"ב משא"כ הכא אלא דנראה דבנ"ד אף שכתבו הלוקחים שהם ישלמו דמי הב"ד מ"מ לאו פועל דישראל הוא. דהא אם לא ירצה הישראל לקבל הנשלח לו יחזור על המשלח א"כ לא הוי רק של המשלח. אמנם אכתי יש מקום חומרא לד' רש"י וסייעתו דיש שליחות לעכו"ם לחומרא וכבר הארכתי בתשו' אחרת דאף דמדברי הרא"ש בתשו' כלל ק"ח והריב"ש סי' ש"ה משמע דדוקא באיסור רבית ס"ל הכי ולא בשאר איסורים מ"מ מדברי רש"י בשבת דקנ"ג וספ"ק דע"ז ותוס' שם נראה דגם באיסור שבת אמרינן כן ועיין תשו' ב"ח סס"י קמ"ג ותשו' פ"י ס"א חיו"ד סי' ג'. ובספר בית מאיר סס"י ה' ובס' מח"א ה' שלוחין סי' י"ד מ"מ כיון דגם לד' רש"י וסייעתו הוא רק חומרא דרבנן וגם כמה ראשונים מקילין והובאו שני הדיעות בש"ע יו"ד סי' קס"ט ס"ו. יש להקל בחמץ שעה"פ ועוד נראה לסלק שני החששות הנ"ל כיון דבעל הב"ד לא כיון לזכות וגם הלוקח לא כיון לזכות אז על ידו דהא לא ידע השעה שקיבל הב"ד השמרים אף שבד"א מקנה א"צ כוונה לקנין כמ"ש הראשונים ז"ל מ"מ כ"ז מטעם זכי' וכיון שהמקנה הי' ג"כ נכרי לאו בר זכי' הוא וכיוצא בזה כתב הקצוה"ח סי' ער"ה וה"ה אינהו לדידן ועיין בנה"מ סס"י קפ"ח אמנם אכתי יש לפקפק לכאורה על השמרים מאותו ששלח אדראן דהא גם בההוא דחמרי' ופועליו שם בע"ז אף שלא ייחד קניינו אסור בהקדים לו דינר כדאי' התם. אמנם נראה דשם האיסור הוא משום שהחנוני הוי כשלוחו ליתן לפועליו יי"נ אבל לא הוי כנקנה לו היי"נ בפרט לדברי ר"ת ורה"פ דכסף בנכרי ל"ק ועיין במח"א סי' הנ"ל ועוד דבלא"ה המג"א סי' ת"נ סק"ט הקיל כדברי הרשב"א שבש"ע יו"ד סי' קל"ב ס"ד. ואף שהט"ז והש"ך שם החמירו וגם הפר"ח בסי' ת"נ החמיר וכ"ש בנ"ד שאמר בפי' שמרים מ"מ סניף להקל הוי באיסור קל דחמץ שעה"פ שהיא רק מטעם קנס ואעפ"כ לא מלאני להקל רק בהנאה אבל לא באכילה אף על השמרי' של השנים אחרי' ומחמת חולשת כחי ורב טרדותי לא יכולתי להאריך יותר ושלום כנפשו ונפש הדו"ש באהבה. שלמה במוהר"י זללה"ה חונפ"ק הנ"ל.

תוכן העניינים

בית שלמה אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה