אור ברסלב

בית שלמה אורח חיים· רבי שלמה דרימר

תשובה פ

תשובה עט

סקאלא יום ה' ז"ך ניסן תרכ"ו לפ"ק:

שפעת שלום. לכבוד אה' ידידי הרבני המופלג החריף ובקי מ' דוד שלמה נ"י.

תמול לע"ע הגעני שני מכתביו הבאים כא'. וע"ד שאלתו בא' ששלח לחבירו ע"י הב"ד משלוח מנות ויען כי המקבל לא היה בביתו נשאר המ"מ אצל הב"ד ובע"פ אחר חצות היום בא המקבל לביתו וימן כי חשש שיש בתוך המ"מ מיני חמץ לא רצה לקבל עד אחר החג ואחר החג קיבל מהב"ד ומצא המ"מ מיני חמץ היינו פלאדין ויי"ש ראזאליא והריפות משעורים ושאל כדת מה לעשות. והנה כ"ת האריך הרבה ואין כאן מקום לאריכות דודאי הישראל השני ל"ק החמץ קודם שקיבלו מהב"ד חדא דאין שליחות וזכי' ע"י נכרי וגם הישראל הראשון לא אמר זכה או תן דהוי לד' ר"ת כזכה. ואף בזיכה לו ע"י אחר לרבנן דרשב"ג בחולין דל"ט אף בשתק ולבסוף צוח ל"ק ונשאר של הראשון ובצוח מעיקרא כ"ע מודי וכאן הוי כצוח מעיקרא משום דאיסורא לא ניחא לי' דליקני' כמ"ש הטוש"ע סי' תמ"ח דאף אם היא בחצרו וידע ל"א לן ע"כ הוי של הישראל הראשון כמ"ש התוס' והרא"ש פ' יש נוחלין ותמהו על הרשב"ם שם וגם הרמב"ן בחי' האריך שם בזה וכולם הביאו ראיה מחמרא דרב ספרא בב"ק דקי"ז. ודלא כמו שהאריך כ"ת וכ"ת יבין לאשורו וא"כ אסור החמץ לאחה"פ בהנאה משום שהישראל הראשון עבר עליו בב"י ואף שהיה אנוס שהיה מוחלט בדעתו שכבר הגיע ליד המקבל קוה"פ. מ"מ אף בכה"ג אסור כדאי' ברמב"ם וש"ע סי' תמ"ח. ובתוה"ש סי' ואו כיון להאמת שהרמב"ם הוציא דינו מהא דגזל חמץ ועה"פ. ובנו"ב סי' כ' פשיטא לי' דהא דאסור החמץ משום לתא דהגזלן הוא ולא משום לתא דהנגזל ומש"ה תמהו האחרונים על תוה"ש הנ"ל וליתא דד' התוה"ש עיקר. וכיון מדעתו לדררי הרמב"ן ז"ל בליקוטיו פכ"ש ע"ש שכ"כ להדיא וכ"כ המק"ח סי' תמ"ח ודבריו אמיתים שהם דברי הרמב"ן כמ"ש. ע"כ הכל אסור בהנאה. ואף שהאחרונים צרפו ד' הפ"י בחמץ יי"ש לבטל ברובו ולהתיר אח"כ בהנאה זהו דוקא ע"י צירף הביטול משא"כ בנ"ד דחמץ זה לא נכנס בכלל הביטול דלא אסיק הראשון אדעתי' כלל שלא נמסר עדיין להשני וגם אין כאן הפ"מ מאד. ומ"ש כ"ת להתיר הפלאדין בהנאה משום דמ"פ ומים לא הוי רק נוקשה. ליתא דקמח חטים שלנו שנוהגין ללתות הוי חמץ גמור וע' בפרמ"ג סס"י תמ"ג ואף שבתשו' שהשבתי לכ"ת בשנת תרט"ו צדדתי להקל בהנאה לאחה"פ משום ד' הא"ר סי' תנ"ג ס"ד ורס"י תס"ז וע' בפר"ח סי' תס"ז סק"ט ובמג"א שם סקי"ב ובצ"צ סי' ל"ב וד' הרמב"ם דכל שלא נתבקע הוי רק חמץ דרבנן וע' פר"ח שם ובח"י שם סק"ז. מ"מ לא סמכתי ע"ז רק דשם היה בלא"ה יסוד גדול להקל. ובפרט שבנ"ד אין כאן הפ"מ ובדבר הריפות כבר השבתי לכ"ת בתשו' הנ"ל שצריך לעמוד על המחקר אם רגילין לשרות השעורים במים קודם הטחינה או לא ואיני רוצה לכפול הדברים.

תוכן העניינים

בית שלמה אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה