בית שלמה אורח חיים· רבי שלמה דרימר
תשובה מה
סקאלא יום ד' כ"ג ניסן תרי"ט לפ"ק. ה' ישפות שלום וברכה לכבוד אה' ידידי הרב המופלג החריף ובקי מ' זכרי' מענדל נ"י מ"צ בק' קאלימיא.
מכתבו קבלתי וע"ד אשר שאל בעובדא שנתקלקל וניתק החבל שע"ג הצוה"פ במק"א שעובר ע"ג דרך המלך והשרים לא הניחו לתקנו וציוה כ"ת להכריז שאסור להוציא מרשות לרשות כי הפרצה שם רחבה יותר מעשרים אמה ונחלק א' עליו שם ואמר שמותר ע"י לחי לבד לזאת הוא מבקש תשובתי בזה. זאת תשובתי הנה זה החילק אינו יודע בין ימינו לשמאלו ומשנה שלימה שנינו ריש מס' עירובין והרחב מעשר אמות ימעט וכו' וגם שם בדט"ו ע"ב שנינו כל פירצה שהוא כעשר אמות מותרת מפני שהוא כפתח יתר מכאן אסור וגם שם בברייתא דט"ז א"י נפרצה ביותר מעשר אסור והדין שוה בזה בין במבוי בין בחצר וע' בתוס' שם די"א ד"ה מה יתר ומה שגומגם כ"ת לפ"ז ע"ד המג"א בסי' שס"ב סקי"ז עפ"י מה שהגי' בס' מחה"ש שצ"ל כמ"ש רס"י שס"ד וראייתו הוא דאף שמפולש לרה"ר ורוחב רה"ר הוא ט"ז אמה ולפי"ז תקשי אמאי סגי בלחי מכאן לזאת מפ' כ"ת דלא כבעל מחה"ש דכוונתו להביא ראיה דמהני צוה"פ בפרוץ מרובה על העומד ולא על יותר מעשר עכ"ד כ"ת ובזה אין דברי כ"ת נכונים דבעשר או פחות מבואר מלשון הש"ע דגם להרמב"ם מועיל צוה"פ גם בפרוץ מרובה עה"ע אף בכל הרוחות ואף שה"ה בפט"ז נסתפק בזה לד' הרמב"ם מ"מ מדברי הש"ע מבואר דהכריע להקל גם להרמב"ם ביתר או פחות. והדין עמו מסוגיות הש"ס די"א דגם ר' יוסף לא קאמר רק מדברי רבינו נלמד חצר שרובה פתחים וחלונות אינה ניתרת בצוה"פ והיינו לדברי רב דקאמר אתניי צריך למעט כמבואר שם בסוגיא אבל אנן דקיי"ל דא"צ למעט מכ"ש בעשר אף שפ"מ עה"ע מועיל צוה"פ וכמ"ש התוס' שם סד"ה אילימא בשם השר מקוצי וע"ש בב"י ומ"מ כפי פסק הש"ע אין מקום לדברי כ"ת ועכצ"ל בדברי המג"א כפי' המחה"ש והא דמועיל לחי מצד הב' עכצ"ל דעושה לחי רחב כמ"ש התוס' ד"ו ד"ה ולחי וכמ"ש גם כ"ת. אמנם בלא"ה יש לתמוה על המג"א לפי הנ"ל דאף שהתוס' הוכרחו לפרש כן היינו לפי הס"ד דקתני כיצד מערבין רה"ר אבל הש"ע ברס"י שס"ד שפסק כהמסקנא דה"ק כיצד מבואות המפולשין לרה"ר א"כ מנ"ל להוכיח דאף ביתר מעשר מועיל צוה"פ ותדע דהא רב אמר התם הלכתא כת"ק וע"כ לדידי' מיירי בעשר דהא הוא קאמר בדי אתניי צריך למעט וע"ש בתוס' בד"ה חצר ובחי' מהרש"א שם בתוס' רד"ה אילימא ואף אם נדחוק בדברי המג"א שסימנא בעלמא ציין לדברי הש"ע רס"י שס"ד וכוונתו למקור הדברים שהוא הברייתא בד"ו וראייתו מהס"ד דכיצד מערבין רה"ר מ"מ דברי המג"א הם מדבר ה"ה פט"ז הט"ז שכ"כ כמ"ש ג"כ המחה"ש וה"ה כ' כמבואר פי"ז בדין הכשר מבוי המפולש ודאי דמקשי כנ"ל אלא שבכונת ה"ה היה אפשר לפרש דלא כפי' המחה"ש אלא כמו שפי' כ"ת דהראיה הוא על פ"מ עה"ע ולא על יתר מעשר דכיון דה"ה ספוקי מספקא לי' לד' הרמב"ם דשמא אף בעשר ס"ל דל"מ צוה"פ בפמעה"ע ולצד זה שפיר הוכיח דבכה"ג עכ"פ מהני צוה"פ ברוח שלישית אבל בדברי המג"א אאל"כ כמ"ש למעלה אלא אי נאמר דה"ה מיירי בעשר כפי' כ"ת והמג"א ביתר מעשר כפי' המחה"ש וראייתו מהס"ד וזה נראה דוחק וצ"ע ומ"ש כ"ת מדברי הרשב"א הובא בה"ה פי"ז שכ' תיקון רה"ר דלת מכאן ולחי או קורה מכאן ורה"ר הוא יותר מעשר וכ' כ"ת ליישב עפ"י דברי תוס' ד"ו ד"ה ולחי ע"כ בלא"ה לק"מ דל"מ דל"ק ע"ד הרשב"א שהביא ה"ה רפי"ז ה"ג דהתם במפולש לרה"ר איירי ולא ברה"ר והיינו באינו רוחב ט"ז אמה כמ"ש ה"ה שם וא"כ י"ל דגם אינו רוחב יותר מעשר ואף לדברי הרשב"א שהביא ה"ה שם בה' יוד דמיירי ברה"ר עצמה נמי לק"מ דהא להרשב"א משכחת רה"ר בפחות מרוחב ט"ז אמה כשאורכו לאורך רה"ר כמ"ש ה"ה בשמו רפי"ד ונראה דלדעתו א"צ אף שיהי' ברוחב י"ג אמות ושליש מה"ט שכ' הרשב"א וכ"מ מלשון הש"ע בסי' שמ"ה ס"ח וס"ט. וע' בס' תפארת שמואל בפ"ק אות ד' וי"ל דגם הרא"ש מודה בזה אלא שהוסיף בשם ר"י דאף ברחבם לאורך רה"ר הוי רה"ר בי"ג ושליש אבל באורכן לאורך רה"ר הוי רה"ר אף בפחות מי"ג אמות ושליש וגם התוס' אינם מחלקים בכה"ג בין אם רחבם י"ג אמות ושליש או פחות דלא כמו שנראה מדברי הת"ש שם וא"כ שפיר י"ל דמיירי אף ברחבו עשר או פחות ולק"מ ועכ"פ זה שכנגדו א"י מה היה לו ואם לא למד אף משניות ראוי לגעור בו בגערה כי אם אינו בר הכי מה לו להכניס א"ע בדיני עירובין להכשיל רבים ח"ו ודין זה אף תינוקות של בית רבן יודעים שפרצה יתירה מעשר אינה ניתרת אלא בצוה"פ את זה ראיתי להשיב לכ"ת מתוך טרדות שונות ושלום תורתו כנפשו ונפש הדו"ש באהבה. שלמה במוהר"י זללה"ה חונפ"ק הנ"ל.