אור ברסלב

בית שלמה אורח חיים· רבי שלמה דרימר

תשובה מד

תשובה מג

סקאלא יום ד' ז"ך מנחם אב תרכ"ז לפ"ק. שפעת שלום וברכה לכבוד הרב המופלג החריף ובקי מ' משה רוזין הבבד"ק האסיאטין רוסיא.

היום הזה קבלתי מכתבו כי לא הייתי בביתי עד הנה וגם היום איני יכול לבא בארוכה כי אני חלוש מאוד מטורח הדרך וגם לבי בל עמי לעיין מחמת כמה סיבות שונות לזאת אשיב בקצרה ע"ד שאלתו בעירכם שיש מקום עשוי כצוה"פ ממש היינו קנה מכאן וקנה מכאן וקנה ע"ג למעלה מעשרה רק באמצע הגובה כמו גבוה חמשה טפחים מן הארץ עשו האדונים עוד קנה ברוחב מקנה זה לקנה שכנגדו אם יש להתיר הטלטול עי"ז כיון דעד הקנה האמצעות ליכא גובה עשרה וגם הוא באמצע הלחיים והוי צוה"פ שעשאו מן הצד ומן הקנה האמצעית ליכא גובה עשרה עד הקנה עליון ודעת כ"ת להתיר לטלטל וכ' שרב א' כ' לשם שאסור לטלטל עי"ז וכ"ת האריך להתיר ושאל חו"ד הנה תיכף בקראי מכתבו תמהתי דמה זו שאלה דדין זה בדמותו כצלמו מפורש בס' מהרי"ל בלקוטי דינים שבסוף הספר מהרי"ל ואולי אינו ת"י כ"ת אעתיק לשונו וז"ל חצר הי' כלה לכרם והקיפוה בצוה"פ מג' צדדים והיה שם למטה מן צוה"פ עץ א' מחובר לרוחב הפתח שהיה גפנים קשורים בו ושאלו מאחר דאותו העץ קשור מן הצד ולמטה מעשרה אם מבטל צוה"פ שלמעלה הימנו והשיב מהר"י סג"ל דקיי"ל דצוה"פ מועיל שם בפרוץ מרובה בד' רוחות והפסקת המן נראה דאין מבטל דהא אשכחן דהרשב"א אסר קורת מבוי שהיתה עבוי ביותר שגבהה מקצתה למעלה מעשרה ומקצתה למטה ומדמה לה לקורה מכוסה במחצלת דקורה אין כאן ומחיצה אין כאן והרא"ש דוחה דשאני הכא כ"ש דהוי סתימה טפי ה"נ בנ"ד דע"י העץ המפסיק וקשור שם סותם טפי עכ"ל. הרי מפורש להתיר כהוראת כ"ת. אמנם יען איני מכיר' את רב האוסר. אומר שאולי נמשך אחר דברי הגאון החסיד זכר צדיק לברכה מלאדי בשלחן ערוך שלו סי' שס"ג סכ"ה שכתב אבל קורה שמקצתה בתוך עשרה פסולה שכיון שהחלל שתחתיו אין בו עשרה אין שם מבוי והקורה צ"ל ע"ג מבוי עכ"ל והנה אם כי הג' הנ"ל רב גוברי' אמנם דבריו שבכאן תמוהים מאד בפרט במה שנרשם ב"י ב"ח ומ"ש הט"ז צע"ג עכ"ל והלא בב"ח שם סימן י"ב מפו' להיפך שכ' שם וז"ל ואין חילוק בין כולה למעלה מעשרה ובין מקצתה תוך עשרה עכ"ל ואדרבה לד' הב"ח מותר כאן לטלטל אף לד' הרשב"א דלשטתו טעם הרשב"א האוסר הוא רק משום שהקורה עצמה רחבה עשרה ובזה נפקא מתורת קורה ושם מחיצה עלי' ומתורת מחיצה אינה מתרת משום שהוא מחיצה תלוי ומש"ה חלק על לשון הש"ע דמשמע ממנו שעיקר הרבותא של הרא"ש שהתיר וחלק ע"ד הרשב"א האוסר הוא משום שמקצתה תוך עשרה מש"ה אוסר הרשב"א וע"ז חלק הרא"ש והתיר ולד' הב"ח אף לד' הרשב"א אין חילוק בין אם הוא כולה למעלה מעשרה או מקצתה תוך עשרה רק שהרשב"א אוסר אף אם כולה למעלה מעשרה משום שהקורה רחבה עשרה ונפקא עי"ז מתורת קורה וכ"נ שהוא שטת המג"א סק"כ וע"ש בפרמ"ג ולענ"ד כמ"ש. אמנם שטת הש"ע נראה שהוא כמ"ש הט"ז סקי"ג דמחלוקת הרשב"א והרא"ש הוא משום שמקצתה תוך עשרה טפחים לארץ כי פי' המג"א בלשון הש"ע הוא דחוק מאד ושטת הש"ע והט"ז נסתייעו מדברי מהרי"ל הנ"ל ועכ"פ כיון דקיי"ל כהרא"ש מותר בנ"ד בלי פקפוק. אמנם אף לד' הג' מלאדי מ"מ טעמו משום שקורה אינו מתיר רק במבוי אבל צוה"פ דמתיר בכ"מ גם הוא מודה אמנם בלא"ה ד' הג' הנ"ל תמוהים כמ"ש (א) ויותר מזה לא יכולתי לעיין כעת ולהשיב באריכות ושלום כנפשו ונפש הדו"ש באהבה:

שלמה במוהר"י זללה"ה חונפ"ק הנ"ל.

תוכן העניינים

בית שלמה אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה