אור ברסלב

בית שלמה אורח חיים· רבי שלמה דרימר

תשובה מ

תשובה לט

סקאלא ה' א' דר"ח כסליו תריו"ד. כבוד יד"נ הרבני המופלג בתו"י החריף ובקי בש"ק כש"ת מ' בנימן וואלף נ"י. מכתבו קבלתי וע"ד שאלתו נדון הברזילים הקבועים בדלתות של חלונות ובליל ש"ק סוגרים אותם דרך נקב לתוך הבית ואיך רשאים לסוגרם ולהכניסם תוך הבית במקום שאין שם היתר צוה"פ. הנה זה ודאי שאין זה הכנסה שאסורה מה"ת כי אגדו נשאר ברשות שהם קבועים ומשנה שלימה שנינו בשבת דצ"א קופה שהוא מליאה פירות ונתנה על האסקופה החיצונה כו' פטור עד שיוצא כל הקופה רק שאעפ"כ פטור אבל אסור וכיון שכן יש כמה צדדים להקל דהא דברי התוס' בעירובין דצ"ח ד"ה אלא דבאגידו בידו אפי' איסור שבות ליכא בכרמלית. וכ"ה דעת הריטב"א הובא בב"י וט"ז ומג"א סי' שנ"ד ולזה הסכימו הג' אבן העוזר בסי' שנ"ב והנתיב חיים שם וחלקו על הרמ"א והמג"א וא"כ בנ"ד שהאגד הוא בכרמלית דהרי רוב הפוסקים דאין לנו בזה"ז רה"ר וכל רה"ר דידן כרמלית הוא ע"כ הסומך במלתא דתרי דרבנן על הפוסקים הנ"ל לא הפסיד ואף לד' קצת פוסקים שאף בזה"ז שייך רה"ר מ"מ ידוע שהנחת החלונות הנ"ל הוא תחת גג הבולט ואף שאין על המקום שתחת גג הבולט דין רה"י כמבואר בסס"י שמ"ו מ"מ ודאי דאין לו דין רה"ר דהא כיון שמקורה אין לו דין רה"ר שאינו דומה לדגלי מדבר כמבואר בש"ס שבת דל"ח. אמנם אף לדברי רמ"א והמג"א שמחמירין מכל מקום בתלתא לקולא בכרמלית ואגדו בידו בלא הנחה מודים להקל כמבואר במג"א סי' שנ"ב סק"ד וכאן אף שהיה הנחה מכל מקום לא היה עקירה והנחה מע"ג מקום ד' דהא הדלת ההוא תלוי על צירי ברזל ואין להם דע"ד דאף שכ' התוס' בשבת ד"ז ד"ה וטח דכיון שנדבקו בפני הכותל חשוב כמונח עלי'. והוא רוחב דע"ד מכל מקום כאן אין דבוק בכותל רק תלוי ע"ג הצירים היוצאין מן הכותל ואף שלפי' הריב"א שם בתוס' יש מקום להחמיר דכתב הטעם כיון שרואה את הקרקע חשוב כמונח ע"ג קרקע מכל מקום באיסור קל כזה שומעין להקל בפרט שהנחה ג"כ אין מקום דע"ד דהא אין מונח רק בחור כל שהוא ואף אם נאמר להלכה דברה"י א"צ מקום דע"ד ועיין בשבת סוף ד' ז' וריש דף ח' וכפרש"י שם. ובר"ן ריש שבת וברמב"ם וכ"מ פי"ד מה' שבת הלכה י"ז מכל מקום הלא כתב התוס' בשבת ריש ד"ח דבחור כיון שא"א לומר ביתא כמאן דמליא דמיא בעינן מקום דע"ד אף ברה"י ויש מקום להאריך אלא שאכ"מ וא"כ אין כאן הנחה דע"ד וכיון שאין כאן עקירה או הנחה מע"ג מקום דע"ד א"כ הוי כמו מונח באויר כרמלית ואגודו בידו דלכ"ע שרי ואף שלכאורה נראה מלשון הט"ז סס"י שנ"ב סק"ד שכתב וז"ל בענין שנח דאין חויב אלא במונח ע"ג משהו ע"ש ומבואר מזה דאם מונח ע"ג משהו אסור אף באגודו בידו בספרי קודש ומינה דבשאר דברים אף בכרמלית אסור ז"א דהט"ז לא קאי רק אהא דבכותל משופע אסור בכ"ק וע"כ דמיירי ברבים מכתפים עליו כמ"ש התוס' בשבת ד"ה ע"ב ד"ה בכותל משופע. ובזה אף אם אין מקום דע"ד חייב מטעם שכ' הר"ן רפ"ק דשבת דכיון דדרך ב"א לכתף עליו כו' הוי כיד של אדם שהוא חשובה דע"ד או אפשר שכוונת הט"ז עמ"ש בש"ע הגיע לעשרה טפחים התחתונים אם הכותל משופע בענין שנח עליו אסור לגללו ומבואר מזה דאף בפחות מג' טפחים בעינן דוקא שנח עליו היינו משום דקיי"ל כרבא דאף תוך ג' בעינן הנחה ע"ג משהו כמבואר בש"ס עירובין דצ"ח ע"ב אבל למעלה מג' טפחים ואין רבים מכתפין עליו ודאי דאם בעקירה והנחה ליכא מקום דע"ד הרי כמונח באויר ואם יש תלתא לטבותא היינו שאגדו בידו וכרמלית שרי לכ"ע כנלע"ד. ועוד יש לי צד היתר בזה משום דנלע"ד דהא דקאמרי בש"ס ההם בעירובין האי אסקופה ה"ד אילימא אסקופה רה"י וקמה רה"ר ולא גזרינן דלמא נפל ואתי לאתויי ולא קאמר בפשיטות דגזרינן אגודו בידו אטו אין אגודו בידו וש"מ דזה לא גזרינן אלא שגזרינן בהא מלתא גופא דלמא נפל ואתי לאתויי וכ"מ ד' מג"א סי' שנ"ב סק"א וסק"ב דאין בזה איסור שבות כמו בנח בכרמלית דבנח בכרמלית אסור בכתבי הקודש ובאגודו ברה"ר מותר והיינו משום דבאגודו בידו אין בו משום איסור שבות רק משום גזירה בהך מעשה גופא ע"כ אומר אני שבנ"ד בהנך דלתות שקובעין ע"ג צירים שמבחוץ שאין מקום לגזור בזה שיכנוס הכל לרה"י כמובן. ע"כ אין בזה מקום לגזור ואף מרה"ר לרה"י יש מקום להסתפק בכה"ג אם יש לאסור ועיין בפרמ"ג סי' שנ"ד ד"ה דלי דמסתפק בכה"ג ועכ"פ בכרמלית אין מקום לאסור מכל הלין טעמי נלע"ד דמותר בלי פקפוק:

תוכן העניינים

בית שלמה אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה