בית שלמה אורח חיים· רבי שלמה דרימר
תשובה לג
סקאלא יום ד' בדר"ח אדר ת"ר לפ"ק. בתשובת מ"ב סי' ק"א האריך ליתן טעם על מה שמברכין בתחלת כל מחזור גדול ברכת החמה והוא ע"פ הש"ס פרק הרואה שהוא בכל כ"ח שנה והוא מיוסד ע"פ תקופת שמואל ובאמת העיקר הוא תקופת רב אדא שהמחזור הוא בכל י"ט שנה הנקרא מחזור קטן ותדע דהא אי' פ"ק דר"ה שלח לי' רהב"א לרבא כד חזית דמשכא תקופת טבת עד שיתסר בניסן עברוה לההוא שתא ולפי חשבון תקופת שמואל תמשך כ"פ תקוכת עד אחר הפסח בקביעות שלנו וע"כ דהעיקר כתקופת ר"א ע"כ האריך ליתן טעם ע"מ שבברכת החמה עושין כתקופת שמואל ע"ש וראיתי לחכם א' מחכמי זמנינו בתשובה שהקשה על קביעות שלנו שבכל שנת ששה עשר למחזור קטן תמשיך תקופת טבת עד שיתסר בניסן אף ע"פ חשבון ר"א ואין מעברין השנה לפי הקביעות שלנו ע"פ תיקון ר' הלל בן ר"י נשיאה לזאת האריך החכם הנ"ל דאנן ס"ל דאין הלכה דהא דרהב"א משום דרהב"א ס"ל כאחרים בסנהדרין די"ג ואין הלכה כאחרים משום דע"כ ר"י ור' יוסי שם בברייתא פליגי דר"י קאמר דאם חסרה תקופת תמוז עשרים יום עד חודש תשרי דהיינו שתקופת תשרי נופלת בכ"א לחדש אז מעברין ור' יוסי קאמר ששה עשר יום לפני הפסח מעברין דהיינו שתקופת ניסן נופלת בשבעה עשר בחודש ניסן דאז יפול תשרי אח"כ בכ"ד לחודש אז דוקא מעברין ופליגי דר"י ס"ל דיום תקופה גומר ורי"ו ס"ל דיום תקופה מתחיל וע"ש בסוגיא ואם נאמר דס"ל כאחרים ות"ל דבכה"ג מעברין לכל חד משום תקופת טבת דמשכה ואין אביב של תקופה בחידושה של לבנה בניסן לכל חד לשיטתו וע"ש בתוס' בסנהדרין ד"ה שמור אע"כ דל"ס כאחרים לזאת האריך החכם דאנן להלכה גרירן בכל אתר תקופת שמואל כמו לענין ברכת החמה בכל כ"ח שנה ולענין שאלת מטר ס' יום אחר התקופה ול"א לן מה שתקופת טבת נמשכת אחר חג הפסח עכת"ד. אמנם אישתמיט לי' דברי המ"ב בתשו' הנ"ל שלא הביאם כלל וגם הרמב"ם פ"ד מה' קה"ח ה"ב נראה דפ' כהא דרהב"א וכאחרים וגם מבואר מדבריו שם ס"פ יוד שהעיקר כתקופת ר"א לענין עיבור השנה ע"ש גם מ"ש דע"כ ר"י ורי"ו לא ס"ל הכי לאו ראיה הוא כלל דהא שפיר משכחת לה שתהי' תקופת תשרי בכ"א ולפני זה תהיה תקופת ניסן בט"ו וכן כשתהיה תקופת תשרי בכ"ב ולפני זה תהי' תקופת ניסן בט"ז כשתהי' תקופת ניסן בתחלת היום או בחצי היום כמ"ש התוס' שם ד"ה י"ו לפני הפסח ע"ש וא"כ משום אביב אין מעברין לכל מר כדאית ליה משום דאפשר ליעברי' לאדר כפירכת הש"ס התם. אבל משום תקופת תשרי ע"כ מעברין משום דאאל"כ משום אד"ו כמ"ש רש"י שם ואי מעברין לאדר משום אביב. ע"כ צריך לחסר חד מירחי קייטא וע"ש בפרש"י וא"כ לענין תקופת תשרי לא מתקנינן בהא דהדר יהי' בכ"א לר"י ובכ"ב לרי"ו וע"ש בתוס' סד"ה שמור ובחי' מהרש"א שם וגם התוס' בסנהדרין שם כ' דהא דשלח רהב"א לרבא כו' ולא תיחוש לה היינו לומר דאחרים יחידאה הוא ואין הלכה כמותם. וש"מ דהלכה כאחרים וא"כ בשנת ט"ז למחזור קטן כשהתקופה ביום י"ו לניסן אין מעברין לא לאדר ולא לשנה. וא"כ הדר"ק לדוכתי'. והנה הראב"ד השיג על הרמב"ם שם בפ"ד ה"ב ע"ש. וכן הביא הכ"מ שם הט"ז השגה זו אות באות בשם הרמ"ה ולכאורה השגה זו תמי' דמה השיג על הרמב"ם הא עכ"פ גם הוא מודה דהא דרהב"א הלכתא הוא יהיה מאיזה טעם שיהי' ושפיר פ' הרמב"ם כרהב"א. אמנם נראה כוונתו דרהב"א ס"ל כת"ק שם בסנהדרין דבעינן כולי חג בתקופה חדשה ומש"ה שפיר ס"ל לרהב"א דאי משכה תקופת טבת עד שיתסר בניסן מעברין משום דבעינן אביב בחודש ניסן וליכא וגם יהי' תקופת תשרי בכ"א וכיון דאיכא תרתי מעכבין וה"ה דהומ"ל דטעמא דרהב"א ע"כ משום דס"ל דיום תקופה גומר כמ"ש התוס' בסנהדרין שם ד"ה שמור וא"כ אף אי ס"ל דדי במקצת חג בתקופה חדשה מ"מ כשנופלת תשרי בכ"א אפי' מקצת חג ליכא למ"ד דיום תקופה גומר כדס"ל לר"י התם כדאי' שם בש"ס אבל כיון דודאי הלכה כר' יוסי וכיון דודאי הלכתא כר' יוסי בתרתי דדי במקצת חג בתקופה חדשה וגם יום תקופה מתחיל א"כ אף אי משכה תקופת טבת עד שיתסר בניסן משכחת לה שפיר דתקופת תשרי יהי' ביום כ"א אם נפלה תקופת ניסן בתחלת הלילה או באמצע הלילה ועל תקופת אביב לבד אין מעברין כיון שאמרו בש"ס די"א דעל א' מהן אין מעברין ואף שאם נפלה תקופת ניסן בתחלת יום ט"ז או בחצות היום תפול תקופת תשרי בכ"ד ואף לר' יוסי ליכא מקצת חג בתקופה חדשה מ"מ יש להשיג על הרמב"ם דסתם וכ' דאם תהיה תקופת ניסן בט"ז בניסן מעברין זה נראה כוונת ההשגה. ונראה דע"כ הראב"ד והרמ"ה תרתי קאמרי כנ"ל מדכתבו וז"ל וכיון דמשכה תקופת טבת עד י"ו בניסן משכה תקופת תמוז עד בתר החג ואמטו להכי מעברין חדא דבעינן אביב בתקופת ניסן וליכא תו דבעינן כולי חג בתקופה חדשה וליכא כו' ע"ש. והדברים סותרים כיון דקאמרי דבכה"ג משכה תקופת תמוז א"כ ל"ל למימר דבעי מן כולי חג בתקופה חדשה וליכא הא בכה"ג ליכא אפי' מקצת חג בתקופ' חדשה אע"כ דתרתי קאמרי חדא דרהב"א ע"כ ס"ל דיום תקופה גומר א"כ בכה"ג משכה תקופת תמוז עד בתר החג דהיינו אף אם תקופת ניסן היה בליל י"ו וא"כ תהי' תקופת תשרי ביום כ"א מ"מ למ"ד דיום תקופה גומר שפיר משכה תקופת תמוז עד בתר החג כדס"ל לר"י התם וכדאי' בש"ס. שנית אף אם נאמר דרהב"א סובר יום תקופה מתחיל כיון דתני בברייתא דעל א' מהן אין מעברין ע"כ ס"ל לרהב"א כת"ק דבעינן כולי חג בתקופה חדשה וליכא וכיון דאיכא תרתי מעברין כנלע"ד בביאור השגתם. וא"כ לפי שטתם לק"מ על קביעתינו דאף כשתפול ניסן בליל י"ו אין מעברין. אמנם כפי הנראה לפעמים נופלת תקופת ניסן ביום י"ו בשנה ההוא שהוא ט"ז למ"ק וזה לא א"ש אף לדידהו וראיתי לחכם הנ"ל שכ' בתשובה דכשנופלת ביום י"ו בלא"ה לק"מ לפי המבואר בדברי רש"י בר"ה שם דכ"א דהא דבעינן זמן אביב בחידושה של לבנה לא קפדינן איום החדש רק חשבינן מן המולד והא דקאמר עד שיתסר בניסן ל"ד רק עד שיתסר ממולד ניסן. וא"כ לפי החשבון שבכלות ט"ו שנים מהתחלת המחזור נופלת תקופת ניסן ט"ו יום ושלשה שעות ומחצה בקירוב אחר המולד וא"כ כשהתקופה היא ביום י"ו ע"כ כלו ט"ו יום שהוא חידושה של לבנה לשטת התוס' שם ובסנהדרין בליל י"ו וכיון דקיי"ל דיום תקופה מתחיל א"כ חשבינן שבתחלת ליל י"ו הוא מתקופת האביב אף שלא נפלה התקופה רק ביום י"ו. וא"כ שוב הוי התקופה בחידושה של לבנה היינו קודם שכלו ט"ו יום משעת המולד והוא עצה נכונה. אלא שכבר הרגיש החכם בעצמו שאאל"כ דזמן אביב מהמולד מנינן דא"כ מה פריך הש"ס שם בסנהדרין על אחרים וליעברו לאדר דכיון דמנינן מן המולד מה נועיל במה שנעברי' לאדר והחכם הנ"ל רצה לרפאות שבר זה ולומר דרש"י ס"ל כשטת הרמ"ה הנ"ל (ותמי' שלא ראה רק דברי הרמ"ה שבכ"מ ולא ראה ד' הראב"ד שלפנינו במקומו הגם שנראה שהשגת הראב"ד זו לא היתה בספרי הרמב"ם שלפני הכ"מ) דמשום אביב לחוד אין מעברין רק בדאיכא תרתי היינו שגם לא יהי' חג האסוף בתקופה חדשה ומש"ה פריך דליעברי' לאדר היינו דאף דלא נתקנו בזה האביב. מ"מ כיון דאחרים ס"ל דיום תקופה גומר כמ"ש התוס' ד"ה שמור א"כ י"ל דאחרים ס"ל דרק מקצת חג בתקופה חדשה. אמנם כיון שתקופת ניסן הוא בי"ו א"כ תקופת תשרי הוא בכ"א ואי יום תקופה גומר אינו בכה"ג אף מקצת החג בתקופה חדשה כנ"ל ומש"ה כיון דאיתא תרתי מעברין כנ"ל. ומש"ה אף אם לא נתקן אביב במה שנעברי' לאדר מ"מ עכ"פ נתקן בזה שיהיה מקצת החג בתקופה חדשה ועל תקופת האביב בלבד אין מעברין כיון דליכא תרתי עכ"ד וליתא מכמה טעמים. א) הא שטת רש"י דאחרים ס"ל יום תקופה מתחיל כמ"ש רש"י שם בסנהדרין ד"ה תנא. ב) דא"כ מאי פריך וליעברו לאדר כיון דהעיבור אינו מתקן האביב רק החג הסוכת למה אדר דוקא דנקט רב ליפרך דליעברי' לחד מהחדשים שקודם החג. ג) הא לשיטת רש"י אין תקנה בעיבור א' מהחדשים לענין תקופת תשרי משום אד"ו ואם נעברי' לאדר ע"כ צריך לחסור אח"כ א' מירחי קייטא בכדי ליהדר לתשרי בדוכתא א"כ ל"מ לתקן תקופת תשרי בעיבורא דירחא ע"כ דברי החכם בזה ליתנייהו וחוץ מזה הנה ד' הר"ן בחי' שם דלענין תקופת האביב ל"פ אם יום התקופה מתחיל או גומר רק הכל תלוי בשעת התקופה אם נופלת בחידוש הלבנה. וא"כ לדידי' תקשי מקביעות שלנו. וחוץ מזה מה נענה לד' הרמב"ם שם בפ"ד וכן מבואר מד' הרמב"ן שבחי' הר"ן שם והר"ן הסכים עמו שעל תקופת האביב לבד מעברין אם נפלה בי"ו לחדש ותקשי על קביעת שלנו. וגם נראה שנוכל לומר דגם הראב"ד והרמ"ה ל"פ אהא כנראה מלישנא דרהב"א. אמנם כוונתם בהשגתם היא עד"ז. דהנה רש"י ז"ל עמד בסנהדרין על דלא פריך הש"ס גם על תקופת תשרי לכולהו תנאי ולעברי' לחדש א' כמו דפריך אאחרים ולעברי' לאדר ותי' רש"י משום דא"א למעברי' לחדש שלא יהיה ר"ה באד"ו וע"כ הא דפריך וליעברי' לאדר היינו לחסר אח"כ עבור זה חד מירחי קייטי והר"ן בחי' שם תי' בשם הרמב"ן דדוקא לענין תקופת האביב שמעברין בשבילה לבד פריך שפיר וליעברי' לאדר ויתוקן הכל עי"ז ולא יצטרכו לעבר השנה אבל לענין תקופת תשרי שאין מעברין בשבילה לבד רק בסיוע אביב או פירות אילן והא לא יתוקן ע"י עיבור החדש ע"כ מוטב לעבר השנה ויתוקן הכל ע"כ. ובזה נראה ליישב היטב מה שעמדו רש"י ותוס' בר"ה דכ"א על הא דרהב"א דהא אף אי משכה תקופת טבת עד י"ו בניסן ניעברה לאדר ויהי' התקופה בחידוש הלבנה ורש"י כ' משום זה דחידוש הלבנה הוא רק י"ד ימים והתוס' תמהו עליו מש"ס דסנהדרין דמ"א דמבואר דחידוש לבנה היא ט"ו יום ע"כ דחקו לפרש הא דקאמר רהב"א עד י"ו בניסן היינו אחר עיבור אדר או דעד ועד בכלל וכ"ז דחוק ולפי הנ"ל איש דדוקא לפי ההו"א דמיעוטו היינו י"ד יום מעברין והיינו אם נפלה התקופה ביום ט"ו ניסן ובין לשטת רש"י דטעמא הוא משום דחידוש הלבנה הוא רק י"ד יום. ובין לשטת התוס' משום דס"ל דיום התקופה גומר מ"מ תקופת תשרי שאחריו הוא ביום כ' ואף אי יום תקופה גומר יש עכ"פ מקצת החג בתקופה החדשה וא"כ משום תקופת תשרי א"צ לעבר רק משום תקופת אביב לבד ושפיר פריך ונעברי' לאדר ויתוקן בזה תקופת האביב אבל למה דמשני תנא מלמעלה למטה קחשיב. והיינו דאם התקופה בט"ו אין מעברין רק כשנפלה בי"ו וא"כ אף אם נאמר כדעת הר"ן שם דלענין תקופת האביב דבעינן שיהי' בחידוש אין חילוק בין אם יום התקופה מתחיל או גומר דהעיקר תלוי בנפילת התקופה אם הוא בחידוש. וכ"נ שהוא שטת התוס' בר"ה שלא תי' על הא דרהב"א דס"ל דיום התקופה גומר כמו שתי' בסנהדרין ל"ק דמעברי' לאדר כיון שהתקופה הוא בי"ו ממילא שתקופת תשרי הוא בכ"א ואם יום תקופה גומר אפי' מקצת חג ליכא בתקופה חדשה כדאי' שם בש"ס לר"י ותקופת תשרי לא יתוקן ע"י העיבור אדר משום אד"ו כמ"ש רש"י וא"כ אף שבשביל תקופת תשרי לבד אין מעברין מ"מ כיון שבלי עיבור חדש איכא תרתי תקופת אביב ותקופת תשרי וא"כ אף שאפשר לתקן תקופת אביב ע"י עיבור חדש אכתי לא יתוקן עי"ז תקופת תשרי ובכה"ג אין מעברין החדש אלא השנה כנ"ל בדעת הרמב"ן. והא דלא משני הש"ס דאחרים ס"ל דכולי חג בעינן ומש"ה לא עברינן לאדר דאכתי לא יתוקן תקופת תשרי כנ"ל י"ל דבלא"ה לפי הס"ד ע"כ דגם לענין תקופת האביב אי יום תקופה גומר אף אי נפלה התקופה ביום ט"ו מעברינן מה"ט ואף דבאמת לא מסתבר למימר הכי כמ"ש הר"ן. מ"מ ע"כ כיון דאחרים קאמרי הכי ע"כ דס"ל הכי אבל כיון דבלא"ה תקשי וניעברי' לאדר ניחא ליה לשנויי דתנא מלמעלה למטה חשיב ורק כשהתקופה ביום י"ו מעברין וא"כ ממילא אף אי לא בעינן רק מקצת חג בתקופה חדשה מעברין בכה"ג ולא מעברין לאדר מה"ט. אבל רהב"א בר"ה ס"ל דכוליה חג בעינן בתקופה חדשה וא"כ אף אי יום תקופה מתחיל שפיר מעברין אי משכה תקופת טבת עד י"ו ולא מעברין לאדר דהא אכתי לא מתוקן משום תקופת תשרי ובכה"ג לא מעברין החדש אלא השנה שיתוקן הכל כנ"ל. אבל ודאי דהלכה כר' יוסי בתרתי דרק מקצת חג בעינן בתקופה חדשה וגם יום תקופה מתחיל וא"כ אף אי משכה תקופת טבת עד י"ו בניסן שפיר יש תיקון ע"י דנעברי' לאדר כיון דאין בזה קלקול תקופת תשרי ולגבי תקופת האביב לבד נעברי' לאדר. וזהו השגתם ע"ד הרמב"ם ולפ"ז כיון דעפ"י קביעותינו בשנת ט"ז למ"ק התקופת ניסן הוא בי"ו לחדש ולא מעברינן לא לאדר ולא לשתא לא אתי לכ"ע (א) והמחוור לפענ"ד בזה הוא עפ"י הרמב"ם בס"פ יוד דחשבון התקופות הן למר שמואל הן לרב אדא הכל בקירוב הוא ובמהלך האמצעי. אבל במקום השמש האמת תהיה תקופת ניסן בזמנים אלו בכמו שני ימים קודם שתי התקופות שיוצאין בחשבון זה בין בחשבון מי שחשב רביעי יום גמור (הוא תקופת שמואל) בין למי שמחשב לפחות מרביעי יום (הוא תקופת ר"א) ע"כ. ונראה שכן היה דעת ר' הלל מתקן קביעות השנים והמועדת דהא דשלח רהב"א לרבא היינו תקיפה במקום השמש האמיתי שהוא שני ימים מקודם והוא לא תבא לעולם בי"ו בניסן לפני קביעותינו וכ"ז בתקופת ר"א אבל בתקופת שמואל אף במקום השמש האמיתי תהיה אחר י"ו ניסן בכמה שנים דהרבה פעמים נופלת התקופה שבמקום השמש האמצעי שאנו מחשבין אחר הפסח. וא"כ אף שבמקום השמש האמיתי הוא בערך שני ימים מקודם עכ"פ הוא אחר י"ו בחדש וזה נראה מבואר בלשון הרמב"ם שבכ"א מחשבין התקופת לכל מר כדאית ליה מקדמת חשבון התקופה שבמקום השמש האמיתי על חשבון התקופה שבמהלך השמש האמצעי בערך שני ימים דלא כמו שנראה מד' המפרש שם. וכ"ה באמת לפי המבואר אח"כ ברמב"ם בפרקים שאח"ז ואכמ"ל וא"כ שפיר כ' המ"ב שע"כ החשבון והקביעות והמועדים שלנו הוא רק עפ"י תקופת רב אדא ולא עפ"י תקופת שמואל. זהו מה שנלע"ד ברור ואמת וה' ינחיני בדרך אמת:
שלמה במוהר"י זללה"ה חונפ"ק הנ"ל.