בית שלמה אורח חיים· רבי שלמה דרימר
תשובה כו
סקאלא יום ו' עש"ק כ"ד אלול. תרי"ח לפ"ק. שנה טובה ומבורכת משמי המערכת לכבוד הרבנים הנגידים הגבירים הוותיקים יראי ה' וחושבי שמו יח"ס דק' קארלופקא יהי שלום בחילם.
ע"ד ריבות אשר בשעריכם נדון מקום התפלה שרוצים לקבוע בבית שאחורי ביהמ"דק שלכם במקצוע צפונית מערבית. ולפי אשר הציעו הענין לפני בעת שנבנה הביהמ"ד שם בנין לצורך דירת הרב או השמש ולא גמרוהו וע"י אשר התחיל להתנוצץ מחלוקת בין קצת מאנשי ביהמ"ד רצו איזה יח"ס להתפרד משם וגמרו הבנין הנ"ל לצורך בית תפלה ואח"כ נתפייסו ביניהם וחזרו להתפלל בביהמ"ד ועתה עמדו איזה אנשים לקבוע שם מקום תפלה ועד הנה לא מיחו בידם כי לא חשבוהו למקום קביעות. ועתה בהגיע ימים נוראים ורצו המתפללין שם לעשות בשם מקום קבוע לתפלה להתפלל גם בימי נוראים אנשי ביהמ"ד צווחים ככרוכיא עליהם מחמת כמה טעמים מפני ביטול ביהמ"ד כי נתמעטו עי"ז המתפללים בביהמ"ד וכ"פ שעי"ז אינו מצוי מנין בביהמ"ד בתפלת מנחה וערבית וחוץ לזה הוא בלבול גדול כי תרי קלי לא מישתמע ובפרט בימי נוראים יהיה בלבול גדול בתפלות ותקיעות והמתפללים רוצים לבנות כותל באמצע החצר שעי"ז יתחלקו מהם ולא יתבלבלו וקצת מהיח"ס נאות להם דרך זה אבל קצתם מוחים מטעם ביטול ביהמ"ד כי אם יתחלקו לגמרי בודאי יהיה לפרקים שלא יהיה מנין בביהמ"ד ועוד טוענים כי איך אפשר להם לקחת להם קצת מחצר ביהמ"ד שלא ברצונם ונשאלתי לחוות דעתי בזה זאת תשובתי הנה הרמ"א בח"מ סי' קס"ב ס"ז כ' דאם יחידים מהציבור רוצים לבנות להם ביהכ"כ לעצמם אין אחרים יכולין למחות בידם והמוחה ראוי לנזיפה ע"כ. אמנם המג"א בסס"י קנ"ד כ' בשם הרא"מ ומשפטי שמואל דאם הביהכ"נ הראשון מכילה אותם אסורים ליפרד ע"ש ע"כ אם הביהמ"ד מכילה את כולם ודאי הדין עם אנשי ביהמ"ד ואף שכבר נהגו בזה"ז שאיזה יחידים מתפרדים וקובעין מקום תפלה לעצמן. הנה מתחלה התחילו לעשות כן מפני שינוי הנוסחאות בתפלה מנוסח אשכנזים לנוסח ספרדים ואף בנוסח ספרדים נתהוה חדשות בעתים הללו לאלו המתפללים ע"פ כוונת האר"י ז"ל ואף אם לפעמים נהגו קצת מן העם להתפרד מביהכ"נ או מביהמ"ד שכבר התפללו בו ולקבוע להם מקום תפלה לעצמן אם עושים כן מתוך שאין לבבם שלם עם הראשונים ואין דעתם נוחה להתפלל עמהם באיזה כוונה שהוא לש"ש הדין עמהם כאשר האריך בזה הרדב"ז בתשו' ח"ג סי' תע"ב ואעתיק כמה דברים בקצרה מדבריו שם ח"ל גרסינן בפא"ע אין עומדין להתפלל כו' ולא מתוך מריבה ולא מתוך כעס כו' תו גרסינן כל שאין דעתו מיושבת עליו אל יתפלל כו' למדת מכל הני שלא יתפלל אדם לא במקום שטורד מחשבתו ולא בזמן שמבטל כוונתו ומעתה היחיד או הרבים שיש להם איבה או שנאה או כעס או מריבה עם הציבור אין תפלתם רצויה ואסור להם להתפלל שם שמחשבתו טרודה ולא יוכל לכוין בתפלתם כו' ואי לאו דמסתפינא הו"א דטב ליה להתפלל ביחיד מלהתפלל בחברת אנשים שאין דעתו נוחה מהם כו' וא"ת אינו דומה קלוס המלך והדרתו במתקלס באנשים מרובים לקלוס שהוא מתקלס באנשים מועטים כו' וקרא כתיב ברוב עם הדרת מלך וכ' נמי הן אל כביר לא ימאס כו' אבל ציבור המתחלק כו' לא יפה עושין דברוב עם הד"מ כדכתיבנא הא ל"ק דכיון שהן לבות חלוקים אין קלוסן עולה יפה כו' ע"ש באריכות ונמצא בנ"ד אם הביהמ"ד מכילה את כולם ולבם ג"כ שלם עם אנשי ביהמ"ד אסורים ליפרד אם כוונתם רק שיהי' להם מקום מרווח יותר להתפלל או משום כבוד המדומה ושאר טעמים חלושים שאינם כדאי נגד כבוד המקום ב"ה וב"ש שברוב עם הדר"מ אמנם אם כוונתם לשם שמים בהפרדם מעל אחיהם או שאין המקום מכילם בכה"ג אף שאין יכולין למחות בידם ליפרד מהם זהו שאין בידם למחות להם לקבוע להם בית תפלה במק"א אבל אכתי יכולין למחות בהם מלהתפלל במקום ההוא שיש לכל אנשי ביהמ"ד חלק בו דהא אף בחצר דלא קיימא לאגרא אף דאם כבר דר בו א"צ להעלות לו שכר דזה נהנה וזה לא חסר הוא מ"מ לכתחלה יוכל למחות בו שלא ידור בו ואין בזה משום מדת סדום כמ"ש רמ"א בח"מ סי' שס"ג ס"ו ואף דגם אלו המתפללין הם מאנשי ביהמ"ד וגם הם שותפים במקום ההוא מ"מ כשבנאוהו מתחלה לא ע"ד שיהיו ביהמ"ד בנאוהו מתחלה וא"כ אין יכולין לכוף את רוב אנשי ביהמ"ד שיעשהו ביהמ"ד ויתפללו בו בעל כרחם בפרט שאין לומר בזה זה נהנה וזה לא חסר דידוע דאם נתמעטו המתפללין בביהמ"ד יזלו המקומות שבביהמ"ד וזה דבר שבממון הוא ועיין בתשו' הרא"ש כלל ה' סי' ג' וברמ"א ח"מ סי' קע"א ובר מן דין יש להם היזק כי עד עתה היה רשות בידם לעשות מבנין ההוא בית לדירת רב או השמש ועתה כשמתפללין בו נעשה קדוש ואין יכולין להורידו מקדושתו ועיין בא"ח סי' קנ"ד ס"ח ואף דאין אדם אוסר דשא"ש מ"מ כיון שגם הם שותפים יכול לאסור כמבואר בש"ע יו"ד סי' ד' ה' ואף דכ"ז הוא ע"י מעשה דוקא אבל בתפלה שהוא רק דיבור בעלמא מבואר בנדרים פ' השותפין שגם שותף אינו יכול לאסור חלק שותפו מ"מ הא ד' הרמב"ם גם שם להחמיר ועיין ברמב"ם פ"ז מה' נדרים ה"ב ובלח"מ שם ובש"ע יו"ד סי' רכ"ד ועיין במג"א סי' קנ"ג סקל"ח וגם י"ל שההליכה עם התפלה שבתוכו חשיב קצת מעשה ועיין בש"ס ע"ז דנ"ד וחוץ מזה לא מקרי לא חסר דהא יש בזה ביטול ביהמ"ד לפרקים כמו שבא בציור השאלה ע"כ מצד שורת הדין היה נראה דיכולים למחות בהם עכשיו אף שלא מיחו עד הנה אין להם טענת חזקה דחזקה שאין עמה טענה הוא וגם אין מחזיקין בשל רבים אמנם יש בזה אריכות רב ועיין בש"ע ח"מ סס"י קמ"ט ובאחרונים אמנם בלא"ה מהראוי שכיון שכבר הוא מקום לתפלה וכבר התפללו בו איזה זמן שלא לבטל התפלה ממקום זה בפרט שגדול השלום. אמנם במה שעתה רוצים לקבוע שם מקום תפלה גם בימי נוראים וידוע שא"א לעשות שם מקום תפלה בימי נוראים רק באופן שיבנו מחיצה בתוך חצר הביהמ"ד להכניס ממקום חצר ביהמ"ד לשם זה פשוט וברור שאין ברשותם לעשות כן בלי הסכמת הכל דמי יכול ליקח מאתם אפי' כ"ש שלא ברצונם ואם הי' נקרא ביהמ"ד של כרכים אף הסכמת כולם אינו מועיל אמנם אף אי לא נקרא כן צריך הסכמת כולם וח"ו להשיג גבולם מבלי הסכמת כולם ע"כ חלילה להם לאנשים הרוצים להתפלל שם לעשות כן מבלי הסכמת כולם. וכיון שא"א בתקנה זו שוב אינו באפשרי שיתפללו שם בימי נוראים ע"כ מהראוי שאז יתפללו בתוך אחיהם בביהמ"ד הגדול וברוב עם הדרת מלך ובפרט שבימים נוראים עיני כל ישראל צופות ומייחלות לרחמי שמים והן אל כביר לא ימאס ע"כ בימים האלו לא יתפרדו מתוך אחיהם ושלום על ישראל וה' יעזרינו על כבוד שמו וירום קרן ישראל במהרה והיה בזה שלום כנפשם ונפש הדו"ש וטובתם כה"י. שלמה במוהר"י זלללה"ה חופ"ק הנ"ל.