בית שלמה אורח חיים· רבי שלמה דרימר
תשובה כ
סקאלא יום ד' ט"ו טבת תרל"ב:
ה' ישפות שלום וברכה לכבוד אהו' בני חביבי ויקירי הרב המאה"ג החריף ובקי ירא ושלם מוה' אברהם נ"י אבד"ק פרעביזניא.
ע"ד שאלתך שהגבור המנוח מק' בנה בחיו ביהמ"ד בק' מכיסו והתפלל שם כמה שנים ועבור שאנשים המתפללים בתוכו לא נהגו בו כבוד כראוי עזב הביהמ"ד וכאשר בנה ביתו בנה ע"ג חדר לשם קלאז והתפללו בתוכו הג' והרבה אנשים וקראו קלאז עד עכשיו וכמה שנים אשר מת הג' הנ"ל וירשיו ירדו מאד מנכסיהם והם מצטרכים עכשיו למכיר הבית עם הקלאז הנ"ל לצורך נשואי ביניהם ושאל הלוקח את פיך אם יוכל ללקחו לסתור הקלאז ולבנות במקומה בית דירה לצרכיו. והנה אתה קצרת במכתבך. והבאתי דברי הגאון מהר"ש בנו של הגאון נו"ב בתשו' נו"ב מה"ת סי' י"ז וכפי משמעות מכתבך תפסת ד' הגאון מהר"ש להחמיר בנ"ד דאף דשם היה העובדא שנחקק על הכתלים של ביהכ"נ ההוא כמה תפלות ובקשות הדרך בתי כנסיות מחה תפס מהר"ש שודאי הקדישו לביהכ"נ משא"כ בנ"ד מ"מ כיון שכתב שם בלשונו וז"ל אבל בנ"ד שייחד החדר לביהכ"נ ובפרט ששרטו בדפנות תפלות ובקשות וכו' נראה דהא ששרטו תפלות כ' לרווחא דמלתא אבל גם בלא"ה כיון שייחד חדר מיוחד לביהכ"נ אמרינן דודאי הקדישו לביהכ"נ ואינו דומה ליחיד המניח להתפלל בביתו במנין עשרה שאין בו קדושת ביהכ"נ דשם לא ייחד חדר בפ"ע לזה. אמנם מהא דאייתי בנו"ב שם מהגה"ת רמ"א סי' קנ"ג סט"ז ושם מיירי אף שהתפללו בחדר מיוחד. וגם מהא שכתב שם ופוק חזי מה עמא דבר ואנו רואין מעשים בכל יום ברבנים או גבורים שקובעין בביתם חדר מיוחד להתפלל שם במנין עשרה או כמה מאות ונקרא קלאז של פ' ובכל עת שרוצה הבעה"ב מבטל מקום התפלה ומשתמש בו לצרכו וע"כ דבכה"ג הוי כהתנו מתחלה שאינו מוסרו לרבים רק על הזמן שירצה ובבית של הרב הצדיק המנו"ת מ' שמשון זצ"ל באזיראן היה החדר הגדול שבביתו מיוחד לקלאז גדול ואחר פטירתו נמכר הבית והלוקח משתמש בו לכל צרכו וכן מעשים בכל יום אלא שבנדון שלך שבנה הג' מתחלה המקום ההוא לשם קלאז אולי יש לחוש יותר אף דבאמת לא תליא בהכי דאם היה ידעינן שהקדישו לביהכ"נ מכיון שהתפללו בו חל עליו קדושת ביהכ"נ כדאי' בש"ע ס"ח אף שלא בנהו מתחלה לביהכ"נ אבל ל"ח להא מסתמא ואמרינן שלא הקדישו רק לזמן שירצה שיתפללו שם מ"מ כיון שבנאו מתחלה לשם קלאז אף שאינו קדוש עד שיתפללו בו כמבואר שם בש"ע וע"ש במג"א סקכ"א מ"מ כיון שבנאו לשם קלאז אמרינן כיון דהתפללו בו מדעתו נעשה קדוש מ"מ מסתמא לא הקדישו לשם שיהיה קלאז של קהל כדמשמע מהגהת רמ"א ס"ז שכ' יחיד שבנה ביהכ"נ ונתנה לקהל דינה כביהכ"נ של קהל ומבואר דכל שלא נתנה בפי' לקהל אין דינה כביהכ"נ של קהל וא"כ אף אם נאמר שכיון שבנאה מתחלה לשם קלאז ודאי הקדושה לצמיתות מ"מ הא כתב הרא"ש בפ"ד דמגלה והטיו"ד סי' רפ"ב דיחיד בשלו יכול למכור ודינו כזט"ה במעמד אנשי העיר ואף דלענין מכירת ס"ת הביא בשו"ע ס' יו"ד וביו"ד סי' רפ"ב ס' י"ח שני דיעות אם מותר לעשות בדמיו כל מה שירצה והמג"א סקכ"ב כ' דבנתנו לביהכ"נ לקרות בו אף שלא הקדישו לביהכ"נ לכ"ע אסור מ"מ כ' דהעולם נוהגין היתר אף בכה"ג משום דהוי כאלו התנה בתחלה שלא תחול קדושת רבים עליהם וכ"כ רמ"א ביו"ד סי' רנ"ט ס"ב וא"כ כ"ש בביהכ"נ ועוד דדוקא בס"ת הוא דהוי הכי ולא בביהכ"נ ועיין במג"א ס"ק כ"ג וכיון דאף בס"ת ל"ח אם נתנו לביהכ"נ שמא הקדישו לביה"כ כל זמן שלא שמענו בפי' כדאי' בש"ע שם ס"כ וע"ש בט"ז סקט"ו ובש"ך יו"ד סי' רנ"ט בשם תשו' שארית יוסף וה"ט כ"ש דשייך בביהכ"נ או בקלויז שהתפללו בו רבים עמו ביחד ודעת לנבון נקל. והנה כפי שעלה על דעתך להסתפק להחמיר דהוי כביהכ"נ של קהל. וצריך שיהיה נמכר ע"פ זט"ה הנה מה שהבאתי לפקפק אשר הרעיש הגאון מהרש"ק בעסק הביה"מ דק' אלישטשיק כבר ידעת מה שהארכתי אז בתשו' נגדו כי עיקר הרעש שלו ה"ה לדמות הבהמ"ד הנ"ל לביהכ"נ של כרכים. ואני הבאתי דברי תשו' מ"ב ותשו' פני יהושיע דל"מ ביהכ"נ של כרכים בכה"ג בפרט בקלאז הזאת שבקהלתכם שעשאה יחיד לצורך עצמו ושיבואו איזה אנשים להתפלל עמו בעשרה בכה"ג אף בכרכים ממש מועיל מכירת זט"ה כמו ביהכ"נ של טרסיים ברפ"ד דמגלה ועוד דכיון דעירכם הוא עיר קטנה ולא אתי לה מעלמא אף שבכל יום ג' בכל שבוע יש שם יומא דשוקא ואתי לה מעלמא מ"מ ידוע שהבאים לשם על יומא דשוקא באים לשם כחצות היום וקודם מנחה נוסעים משם א"כ אינם באים להתפלל בביהכ"נ דשם וכ"ש בקלאז הנ"ל ולא ניבנית אדעתם כלל. ואשר פקפקת ע"פ אשר שמעת ממני לפקפק על תקנות שעושים עכשיו זט"ה אם הוא קיימת. הנה טעמי הוא משום שכתב הר"ן במגלה שם דאין כח ביד טובי העיר רק באופן שימתנו מבני העיר לפקח על עסקי העיר וכ"כ הרא"ש בתשו' כלל ה' וכלל ואו וכיון שכן בעינן דוקא שיתמנו מרוב הקהל מתוך כולו כמ"ש בתשו' מהר"מ שבהגמ"יי פי"א מה' בתפלה וכ"כ בתשו' הרשב"א ח"ג סי' ש"ז ומהרי"ק סוף שורש ק"פ ומהרלב"ח בקו' הסמיכה ומהרשד"מ בכמה תשו' ומהרי"ט ס"א רס"י ס"ח דבכ"מ אזלינן בתר רובא מתוך כולו בעינן כמו בדיינים ובזה"ז לא עבדינן הכי. אמנם בתשו' אח"כ כתבתי כיון שהמרדכי פ"ק דב"ב כתב בשם ראב"י דאף אם הטובים לא נתמנו בפי' מהקהל אם רוב הקהל שמעו ולא מיחו תקנתם קיימת ע"כ תופסים עיקר כד' ראב"י הנ"ל ועוד כיון שהם המתעסקים בכל תקיני העיר לא גרעי מאשה הנו"כ בתוך הבית אם דרכה לקנות ולמכור תמיד מעשיה קיימין וע' בהגהת רמ"א באה"ע סי' פ"ו ובב"ש שם וא"כ שפיר יכולין זט"ה למכור אף אם נחכוך להחמיר שהוי כבהכ"נ של קהל וכ"מ מד' תשו' הרא"מ שהביא הבאה"ט סי' קנ"ג. אמנם ע"פ אופן זה אין להתיר רק להוציא המעות לצורך נשואי ילדיהן כמו שכתבת בציור השאלה ורק אם אין בכוחם להשיאם ממק"א כמ"ש הרמב"ם לענין מכירת ס"ת וגם אסור להלוקח לעשות במקום הקלאז א' מארבעה דברים המוזכרים בש"ע ס"ז. אמנם יותר טוב למכור ע"פ זט"ה במא"ה דהיינו שזט"ה ימכרו בפירקוס דזה מקרי במא"ה כמ"ש בהגהת רמ"א ס"ז דבכה"ג מותר להלוקח להשתמש בו כחפצו אף לארבעה דברים הנ"ל אמנם לענין המעות אם המוכרים מצטרכים להוציא המעות לצורך נשואי בני היורשים באופן שאין לאל ידם להשיאם ממק"א ודאי דמותר. אמנם אם אינו כן. הנה אף דמבואר בש"ס וש"ע דמכרו זט"ה במא"ה אפי' למשתי' בי' שיכרא ש"ד מ"מ הא כתב רמ"א בהג"ה ס"ז דכ"ז דוקא כשיש להם בהכ"נ אחרת ואף דבקהלתכם יש בהכ"נ אחרת מ"מ המג"א שם סקט"ז מפ' דהיינו שבנאו עכשיו אחרת אך זה לשטתו ברס"י קנ"ב אבל הט"ז שם מתיר כשיש בהכ"נ אחרת מכבר וכתב שם הט"ז שכ"ה ביאור דברי רמ"א בהג"ה בסי' קנ"ג הנ"ל וראיתי באחרונים שכ' שהא"ר הסכים להט"ז והנה חוץ ממה שלשון רמ"א עצמן יורה כהט"ז הנה דברי רמ"א הם מדברי הרמב"ן שבר"ן ושם כמעט מפורש כדברי הט"ז ובפרט שכל החומרת בזה הם רק מדרבנן כמ"ש הר"ן ע"כ בשעת הדחק נוכל לסמוך על הט"ז והא"ר. אמנם לאשר כבר העליתי בתשו' דאף להמג"א עכ"פ די בכה"ג להעלות קצת מהדמים לקדושה חמורה או להשיא יתומה. ע"כ מהיות טוב לצאת לכ"ע יקבלו מהמעות איזה סכום על הגהת כ"ת או לסייע נשואי יתומה עניה. אמנם כ"ז להחמיר אבל מצד שורת הדין נלע"ד כמ"ש למעלה. דאף אם נתפוס דכיון דבנה החדר הזה מתחלה לשם קלאז הוי כהקדישו בפי' מ"מ אינו אלא כיחיד בשלו ומותר הוא עצמו או יו"ח למכרו ועומד במקום מכירת זט"ה במא"ה ע"ד הנ"ל. שוב ראיתי בתשו' חוט המשולש הנספח לתשב"ץ טור הראשון סי' ז' השיב על כיוצא בנ"ד ממש כמ"ש שאין דין ביהכ"נ הזה כביהכ"נ של רבים ויכולין היורשים לבטלו מקדושתו ולעשות בו כחפצם אלא שקצת נראה סתירה בדבריו דמתחלה דנו כביהכ"נ של יחיד וא"כ עכ"פ קדוש הוא אלא שרשות בידו למכרו ולהוציאו מקדושתו לגמרי וגם להוציא המעות בצרכיו כדין ביהכ"נ שמכרו זט"ה במא"ה כמ"ש הרא"ש והטור דיחיד בשלו הכי הוי דינא וא"כ עכ"פ בלי מכירה אסור להשתמש בו חול דהא אין כאן ד"א שתחול הקדושה עליו כמ"ש הר"ן ועיין במג"א סקכ"ז ובסוף דבריו נראה שמה"ט מתיר להשתמש בו חול משום שכיון שלא שמענו שהקדישו בפי' אף שבנאו מתחלה בביתו לשם ביהכ"נ אמרינן שלא הקדישו לעולם. רק בנאוהו מתחלה שיתפלל בה הוא עם הציבור כל זמן שירצה וכשירצה לבטלו מביהכ"נ יהי' רשאי ע"ש שהביאו מתשו' זקינו התשב"ץ ועכ"פ זה ודאי מבואר מדבריו דאין לדין ביהכ"נ זה דין ביהכ"נ של רבים והוא כמ"ש למעלה. ואמנם למעשה בנ"ד יען שלבי בל עמי מכמה סיבות שונות הש"י ירחם לא תסמוך עלי לבד ותשאל גם את כבוד הגאון המפו' האבד"ק לבוב אם יסכים לדברינו ולא יכולתי להאריך יותר דברי אביך אוהבך בלונ"ח. שלמה במוהר"י זללה"ה.