אור ברסלב
בית רידבז סימן מג

בית רידבז· רבי יעקב דוד ב"ר זאב [הרידב"ז] וילובסקי

סימן מג

סימן מב

מה שהשבתי לרב אחד. שלום וכו'.

מכתבו הגיעני גין שאלתו נידון הכרכשתא שנמלחה בלא ניקור הקרום ושאל ממני חוות דעתי האיך יש לפסוק להלכה למעשה וכתב בקיצור ולא כתב את ספיקותו ע"כ לא ידעתי מהו רוצה הלא דין פשוט מבואר בשו"ע סי' ס"ד ועמלתי בעצמי לחקור אחרי מקום הספק שלו ולראות מה יאמרו הבריות בזה, ואולי יש נפ"מ בין הקרום של הכרכשתא לכל הקרומים ולא מצאתי זולת בחכ"א רכ"ח סי"ב כתב בזה"ל ונראה דבכרכשתא שהסיר החלב ולא הקרום ומלחו דיש לסמוך להתיר שיסירו אותו אחר המליחה דלא מצאתי מקום מפורש דהקרום יהי' אסור עיין בגמ' וטוש"ע וכ"ש שהרמב"ם ז"ל חשב כל הקרומים ולא חשב קרום זה. ועוד שהרי י"א שאין זה ריש מעיא עכ"ל ז"ל, ויש לכ"ת נ"י פקפוקים עליו ע"כ שאלת ממני חוות דעתי בזה אוכל להשיבו שלפענ"ד ברור כשמש אשר אין לפסוק כן ואתפלא הפלא ופלא על בעל חכ"א ז"ל שכתב הלכה זו וחידש מדעתו ז"ל הלכה וחלוק בין קרום זה, לכל הקרומים אחרי שיסודותיו פלאי מאד מ"ש משום דלא מצינו מקום מפורש שהקרום יהי' אסור עיי' בגמרא וטוש"ע אתפלא מאד הלא גמרא מפורשת היא בדף מ"ט ע"ב ר"י אומר מה חלב המכסה את הקרב קרום ונקלף אף כל קרום ונקלף ר"ק אומר מה חלב המכסה את הקרב תותב קרום ונקלף אף כל תותב קרום ונקלף עיי"ש דמרבי מקרא חלב שע"ג הדקין ולשיטת הסוברין ז"ל דחלב שע"ג הדקין דהוא ריש מעיא באמתא הוא הכרכשתא א"כ מרבין מדאורייתא מאת כל החלב אשר על הקרב להביא חלב שע"ג הדקין לאסור התותב והקרום והנקלף, כדפירש רבנו אפרים ז"ל מובא במרדכי ז"ל דהוא לאסור התותב הקרום והנקלף, וע"כ מפורש בגמ' דאסרינן הקרום שבחלב הדקין אי לחד מ"ד לצד הקיבה ואז הקרום ע"ג החלב או לחד מ"ד הכרכשתא והקרום ע"ג החלב ועיין היטב במרדכי ז"ל ותמצא כדברי והדבר פשוט כיון דחלב הדקין בכלל קרב א"כ כמו בקרב אסור הקרום אותו איסור שייך ג"כ גבי דקין, ומה שכתב החכ"א ז"ל דהא דהרמב"ם ז"ל לא מנה הקרום ההוא כאשר נעמיק קצת בזה נתבונן בע"ה בסוגיא הזה היטב, ואז נראה ונשתומם על פסק החכ"א ז"ל הנ"ל דהנה לכאורה קשה באמת מדוע מנה הגמ' דף צ"ג תלתא קרומים אסורין קרום הטחול וקרום הכסלים וקרום הכוליות מדוע לא מנה את קרום החלב המכסה את הקרב לשיטת רבינו אפרים ז"ל דפסק דהקרום שתחת חלב המכסה את הקרב אסור א"כ קשה למה לא מנה אותה בגמ' ומצאתי בסוף דברי המרדכי הנ"ל שהביא בשם רבינו יואל ז"ל דמקשה זאת על שיטת רבינו אפרים ז"ל ומסיק מתוך כך דע"כ הקרום ההוא כשר וצריכין אנחנו להעתיק שיטת רבינו יואל ושיטת רבינו אפרים ז"ל כמבואר במרדכי ומובא בדברי חמודות ז"ל בדף צ"ג במס' חולין וז"ל ז"ל פ' רבינו יואל הלוי הא דתניא תותב קרום ונקלף הכל קאי על חלב הפריש' דהוא חלב המכסה את הקרב וכתב כי מעיינת בפירש"י תמצא דכולו אחלב המכסה את הקרב קאי דפי' קרום דק יש לו עליו ונקלף הקרום מעל החלב שאינו אדוק כ"כ משמע הפרישה הוא התותב ותותב עצמו יש לו קרום ואותו קרום נקלף מעל החלב שעל תותב ורבינו אפרים בר"י הקשה כיון שאתה מפרש תותב קרום ונקלף הכל על הפרישה ולדבריך אין אסור על הכרס כ"א הפרישה ואין הקרום נאסר א"כ מהו קרום ונקלף לא היה לו לומר כ"א מה חלב המכסה שהוא תותב וכו' ועוד למה מסירין הקרומים שתחת המכסה אלא הכי פירושו מה חלב המכסה את הקרב תותב קרום ונקלף תותב היינו המכסה דהוא הפרישה קרום היינו שתחת המכסה והוא על החלב הנקלף ונקלף זהו החלב שתחת הקרום הדבוק לכרס אף כ"מ שהוא תותב וגם יש בו קרום וגם יש בו נקלף הוא אסור והיינו דפליגי בקיבה שיש בה קרום וגם נקלף ואין תותב ולקמן אמרינן ריש מעיא באמתא בעיא גרירא אע"פ שאין שם תותב הואיל ונקלף הוא אסור וכ"ש חלב שעל הכרס עצמו דבעיא גרירא שהוא נקלף ואסור וקרא מסייע ליה דכתיב את כל החלב אשר על הקרב משמע אע"פ שאינו מכסה בו המכסה נאסר כבר מן החלב המכסה את הקרב והיינו הפרישה ומן את כל מרבה חלב הקיבה וכוף אזנך ושמע אם שעל הקרב מותר מפני שאינו פרישה כמו שאמרת היכי מרבה מואת כל החלב שעל הדקין ושעל הקיבה הלא אינו פרישה ועוד מנא לן לאוקמה קרא לרבות חלב שעל הקיבה ושעל הדקין אדרבה נימא דאצטריך קרא לחלב שעל גבי הקרב אלא ש"מ דחלב שע"ג הקרב אסור ממשמעותיה דקרא ואייתר ואת כל חלב לרבות חלב שעל גבי הדקין ושעל הקיבה, ועוד תניא בת"כ יכול חלב שעל הדפנות אסור ת"ל חלב המכסה את הקרב ואמאי נקט חלב הדפנות השתא חלב הקרב מותר כ"ש של דפנות הא למדת שפשיטא לכל ישראל שאסור בכולו שעל הקרב ועוד קרום שעל הטחול אמר (לקמן ס' ט') שעל הדד אסור ועונש כרת ופי' רש"י מפני שדבוק לחלב הכרס אלמא שחלב הדבוק לכרס אסור שאפילו קרום שעל טחול אסור בגינו ועוד אפילו אותו שאינו על הדד אסור משום הרחקה ואין חייבין עליו ואתה לא תעשה הרחקה אפילו לחלב הדבוק לכרס ועוד האריך רבינו אפרים והביא ראיה לאסור, ורבינו יואל הלוי הקשה על רבינו אפרים והחזיק פירושו דתותב קרום ונקלף כל שלשתן אפרישה קאי וכתב מה שאמרת למה מסירין הקרום שתחת המכסה זהו מפני שחלב המכסה הקרב נתון עליו ותו מדקא מני שלשה קרומי ולא מני להא קרום הדבוק על הכרס ש"מ שאינו כ"א חומרא בעלמא וזה הקרום חופה את החלב הדבוק אל הכרס והוי חפוי בשר כפירוש רש"י בפרק גיד הנשה ושם משמע מפירש"י דשרי חלב הדבוק אל הכרס דלא אסיר שם אלא חלב שעל המסס ובית הכוסות ועיין שם (וכן נראה לי) ויש לדקדק דלכאורה הק' רבינו אפרים ז"ל עליו קושיות רבות בכללן חמשה וה' מהן קושיות עצומות וחזקות ואחד קושיא קלה בערך דקדוק דמקשה למה מסירין הקרום שתחת המכסה והוא רק דקדוק אבל השאר הוי קושיות עצומות דמקשה כוף אזנך ושמע אם שעל הקרב מותר מפני שאינו פרישה היכי מרבה שעל הדקין והקיבה הלא אינו פרישה, ועוד מנ"ל לאוקמא קרא לרבות חלב שע"ג הדקין ושע"ג הקיבה אדרבה נימא דאיצטריך קרא לרבות חלב שע"ג הקרב וכו' ועוד דתניא בת"כ יכול חלב שעל הדפנות אסור ת"ל חלב המכסה את הקרב, ואמאי נקט חלב הדפנות השתא חלב הקרב מותר וכו' ועוד קרום שעל גב הטחול אמר שעל הדד ענוש כרת ופירש"י ז"ל מפני שדבוק וחלב הכרס אלמא שחלב הדבוק לכרס אסור אשר בגינו אוסרין קרום הטחול, וזהו קושיות חמורות, ועוד מקשה דקדוק למה לא עשו הרחקה עיי"ש, ועל כל אלו חבילות קושיות מתרץ רק קושיא אחת הקלה דלמה מסירין הקרום שתחת המכסה הוא מפני שחלב הכרס נתון עליו ותו לא משני אפילו אחת מן כל הקושיות של רבינו אפרים ז"ל רק דמוסיף להביא ראיה לדבריו ממקום אחר מדלא מנה רק ג' קרומים ולא מנה קרום זה ועוד מביא ראיה לדבריו ז"ל שכן שיטת רש"י ז"ל בכמה מקומות, ולכאורה האיך החזיק דבריו ז"ל שלא פירש את הקושיות החמורות של רבינו אפרים ז"ל ואך הדבר מבואר לכל למדן דנכלל בדבריו ז"ל הקצרים לתרץ כל הקושיות של רבינו אפרים ז"ל דלכאורה צ"ב בפירוש רש"י ז"ל דף מ"ט ע"ב בד"ה קרום ונקלף וז"ל ז"ל קרום דק יש עליו נקלף הקרום מעל החלב שאינו דבוק בו כ"כ עכ"ל, ולכאורה קשה מאי בעי רש"י ז"ל בתיבות הללו קרום דק תיבת דק מיותר הוא והכי הול"ל קרום יש עליו וניקלף הקרום מעל החלב ומאי רצונו בזה בתיבת דק. ונראה לפענ"ד דהדבר פשוט דרש"י ז"ל אזיל לשיטתיה ולטעמ' דכתב רש"י ז"ל בדף צ"ג ע"א בראש העמוד גבי חלב שהבשר חופה אותו וז"ל וכשכלה למטה אותו בשר יוצא ממנו קרום עב ולבן לבד קרום דק וקלוש המתפשט בכל הכסלים שאסור משום חלב כדלקמן ותחת אותו קרום עב יש חלב ויש שנוהגין איסור באותו חלב לפי שאותו קרום אינו חשוב חיפוי בשר שדק הוא, אבל בארץ אשכנז נוהגין בו היתר וגם בעיני נראה דחיפוי גמור הוא עכ"ל ז"ל, הרי שבקרום עב יש פלוגתא אם חשוב חיפוי ויש שסוברין דכיון דאינו עב כבשר אינו חשוב חיפוי ורש"י ז"ל ס"ל דקרום עב חשוב חיפוי לבד הקרום הדק וקלוש המתפשט בכל הכסלים שאסור משום חלב כדלקמן והלא לקמן במימרא דג' קרומים דכפלי וכוליתא משום תרבא וכפלי הוא שעל הכסלים עיי"ש ברמב"ם ז"ל ולפיכך קשה לרש"י ז"ל דהאיך אסור חלב המכסה את הקרב ולמה גרע חלב שדבוק לכרס דהא שיטת רש"י ז"ל היא השיטה דרבינו יואל ז"ל דהקרום והחלב הדבוק לכרס כשר והוא מפני הטעם שכתב רבינו יואל ז"ל דהקרום שעליו הוי כחיפוי בשר ורחמנא אמר אשר על הקרב ובעינן על הקרב ולא בתוך הקרב ובקרב הוי כחיפוי בשר וכמו דאמרינן בגמ' על הכסלים א"ר ולא בתוך הכסלים ומהני חיפוי בשר כמו כן קרום הוי כבשר הכרס וקרינן בתוך הקרב א"כ כשר החלב הדבוק לכרס, כמו כן קשה למה אסר חלב המכסה הא בעינן ג"כ אשר על הקרב דהא יש עליו קרום ע"כ מפרש דהקרום אשר על המכסה הוי דק ולא חשיב חיפוי בשר והוי כמו קרום הדק שנתפשט בכל הכסלים דאסור משום חלב ולא חשוב חיפוי משא"כ הקרום ע"ג חלב הכרס הקרום עב דחשוב חיפוי לשיטת רש"י ז"ל וזה פשוט מאד, ועפ"ז יובן מאד שיטת רש"י ז"ל דהיא שיטת רבינו יואל ז"ל דמקשה עליו רבינו אפרים ז"ל כל הנך קושיות מתורץ בדברים הקצרים שלו, בלשונו ז"ל מדמנה ג' קרומים ולא מנה האי קרום הדבוק על הכרס ש"מ שאינו כי אם חומרא בעלמא וזה הקרום חיפה את החלב הדבוק לכרס והוי חיפוי בשר עכ"ל ולפ"ז מתורץ כל הקושיות שהקשה רבינו אפרים ז"ל מה שכתב דמקרא מסייע ליה דכתיב החלב המכסה את הקרב ואשר על הקרב ש"מ דהכונה לאסור שתיהן ז"א דלפיכך כתב אשר על הקרב כדי למעט חלב הדבוק על הכרס דבעינן על ולא בתוך הקרב להורות לן דדוקא החלב שלמעלה ולאפוקי חלב הדבוק לכרס, ומה שהקשה אם שעל הקרב מותר מפני שאינה פרושה היכי מרבה על הדקין הלא אינו פרישה ולפי זה ניחא דהא דמותר חלב שע"ג הכרס לא מפני שאינו פרישה כ"א מפני דהוי חיפוי בשר ולאו פרישה גורם את האיסור ע"כ חלב שעל הדקין כיון דלא הוי חיפוי בשר דהא אין עליו קרום מלמעלה ודבוק לחלב הכרס ע"כ אסור ומה שהקשה מנ"ל לאוקמיה קרא לרבות חלב שע"ג הדקין אדרבה נימא דאיצטריך קרא לחלב שע"ג הקרב ז"א דבפירוש כ"ר אשר על הקרב וזה כיון שיש עליו קרום עב הוי בתוך הקרב משא"כ דקין וקיבה, ומה שהקשה מחלב שעל הדפנות השתא שעל הקרב מותר שעל הדפנות לא כ"ש, ז"א דהא דמותר חלב שע"ג קרב הוא משום חיפוי בשר משא"כ בדפנות ומה שהקשה מקרום שעל הטחול דאסור משום דדבוק אל חלב הכרס אלמא דחלב הכרס אסור ז"א דהא חלב הכרס הוו חלב רק דמותר משום חיפוי בשר ממילא במקום דלא מחופה הוי אסור כמו בחלב שע"ג כסלים בפירש"י ז"ל דף צ"ג הנ"ל במקום שהבשר חופהו מותר ומשכלה למטה אותו בשר יוצא ממנו קרום עב ולבן דבמקום שכלה החיפוי בשר נאסר במקום קרום דק לכו"ע ובמקום קרום עב תליא בפלוגתא כמו כן ה"נ גבי קרום הטחול במקום הדד כיון דקרום יש לו דין חלב ובאותו מקום הוא מגולה ולא מחופה וזה הקרום הוא קרום דק. היוצא לנו מדברינו אלה דהא דכשר קרום על החלב הדבוק לכרס לרבינו יואל ז"ל מה"ט דלא מנה לאותו קרום ובאמת מדוע לא מנה לזה הקרום ומנ"ל באמת להגמ' דמותר זה הקרום מדוע לא חשיב לה באמת ומדוע מותר כל עיקר חלב הדבוק לכרס הוא משום דאשר על הקרב אמר רחמנא ולא תוך הקרב וזה כיון שיש עליו קרום עב ע"כ חשוב לחיפוי וע"כ אינו אסור רק המכסה אבל חלב הדבוק לכרס כשר א"כ לפ"ז ע"כ דגם הקרום כשר דאין להקשות מדוע גרע זה הקרום דיתיב תחת חלב המכסה מתתאי מקרום דהטחול האסור מפני שהוא דבוק לחלב הכרס ופשיטא דצריך להיות אסור משום דדבוק לחלב המכסה את הקרב ז"א דכיון דהחלב המכסה להקרב כשר משום חיפוי בשר עי"ז הקרום וכיון דנתכשר עי"ז הקרום וכיון דזה הקרום מכשיר אחרים לא כ"ש דעצמו כשר כדאיתא בגמרא בכמה מקומות לאחרים גורם לעצמו לא כ"ש עיין במס' נדה דף ל"ה ע"ב וכן בירושלמי ריש מס' פיאה שיבולת הראשונה מהו שתהא חייבת וכו' אפשר לומר היא מחייבת כל שדיה והיא חייבת עיי"ש דזהו נמי אותו סברא אבל בלא"ה אי לא הי' זה הקרום מכשיר לאחרים פשיטא דהי' אסור דהא לא גרע מקרום דד הטחול הדבוק לחלב הכרס וע"כ בחלב הדקין דדבוק לחלב הקרב האסור לכו"ע פשיטא דהקרום אסור ולא גרע מקרום דד הטחול דלית מאן דפליג ע"ז וזה ברור כשמש אף לרבינו יואל ז"ל, ועוד והוא העיקר דהכא הקרום שע"ג חלב הדבוק לכרס כשר דכיון דכתיב אשר על הקרב וממעט מה שבתוך הקרב ע"כ לומר דהקרום מחפה ע"כ דהקרום כשר דאי ס"ד דחשוב מחלב המכסה והוי הוא גופא חלב האיך הוא מחפה אבל קרום שע"ג חלב הדקין לא עדיף מקרום שעל דד הטחול ובזה הקרום לא קשה אף לרבינו יואל ז"ל מדוע לא מנה אותו ז"א דהא הוא בכלל קרום שעל הטחול דאסור משום חלב הכרס וכבר קחשיב הקרום דמכח של חלב הכרס ומה לן הקרום דדד הטחול דהוי קרום בחלב הכרס ומה לן הקרום של דקין דאסור משום חלב הקרב וכי כל הקרומים של חלב הקרב צריך למנות הא נקט הא דקרום של חלב דקרב אסור כמו שכתבנו לקמן לשיטת רבינו אפרים ז"ל ולא קשה לרבינו יואל ז"ל רק מזה הקרום העב דשמטה מחלב המכסה וע"ג חלב הכרס דבזה יש מקום לומר דחשיב חיפוי ומכשיר לאחרים כמו שס"ל לרבינו יואל ז"ל באמת ע"ז מקשה אי ס"ד כרבינו אפרים ז"ל הי' לו להגמ' למנות גם קרום זה כדי שלא תטעה אבל קרום דק שע"ג חלב הדקין דלא חשיב חיפוי ואינו מכשיר לאחרים דהא תחתיו ליכא חלב רק שומן גמור עיין בתוס' ז"ל דף צ"ג בריש העמוד לא צריך הגמ' למנות. וכן נראה לפענ"ד לתרץ לשיטת רבינו אפרים ז"ל הא דלא מנה זה הקרום הוא דע"כ ברור כשמש דהקרום והחלב דין אחד להם דקרום בכלל חלב הוא דאלת"ה אמאי חייב כרת בקרום שבדד הטחול וקרום שבכוליא עילאה הא כמו דאמרינן בדף צ"ג ע"ב גבי חוטין שבחלב אסורין ואין חיישינן עליהן מ"ט חלב אמר רחמנא ולא חוטין עיי"ש ואמאי לא נימא כמו כן חלב אמר רחמנא ולא קרום, אלא ע"כ דקרום הוא בכלל חלב ולפיכך הא דכשר לשיטת רבינו יואל ז"ל הקרום שתחת הפרישה שע"ג חלב הנקלף מן הכרס, הוא משום דס"ל דהחלב גופיה כשר והוא משום דזה הקרום חופה להחלב הדבוק בהכרס והוי כחיפוי כשר כמו שכתב שם בפירוש עיי"ש אבל אי חלב הזה הי' אסור ממילא הי' אסור הקרום דהוא בכלל חלב, וע"כ לשיטת רבינו אפרים ז"ל לא צריך הגמ' לאשמעינן דין דהקרום ע"ג החלב הדבוק להכרס דהא לא אתא לאשמעינן אלא תלתא קרומים אסורין משום חלב וב' משום דם וקחשיב הנך תלתא דחייבין עליהן כרת והוא מאלו ג' חלבים דחייבין עליהן כרת והוא מחלב הקרב והכליות וע"ג הכסלים דעל אלו ג' חלבים אסור מן התורה וקחשיב גם הקרומים שלהם וקחשיב קרום הטחול והוא משום שדבוק לחלב הדבוק להכרס כדפירש"י ז"ל ומכאן הוכיח רבינו אפרים ז"ל דע"כ חלב הדבוק להכרס אסור דהא בגינו אסורין קרום הטחול עיי"ש וכיון דנקט דקרום הטחול אסור בשביל חלב הדבוק להכרס א"כ לא צריך שוב לאשמעינן קרום דחלב הדבוק להכרס עצמו וז"ב, וע"כ לפי זה אם נבנה בנין להוראה להתיר קרום דכרכשתא משום דלא מצינו מקום מפורש דהקרום יהי' אסור א"כ לפ"ז יצא לנו הוראה חדשה להתיר קרום וחלב הדבוק לכרס שתחת הפרישה ואנן קיי"ל להלכה כרבינו אפרים ז"ל, וכבר תירצנו קושיות רבינו יואל ז"ל דהא קחשיב הני ג' חלבים קרב וכסלים וכליות ואיסורא דקרום דטחול הוא משום חלב הקרב וכן חלב הדקין וחלב דקשייתא דהקיבה נמי הוא משום דנתרבה בכללו דחלב הקרב כדפירש"י ז"ל בדף מ"ט ע"ב עיי"ש דהכתוב מרבה בכללו דחלב הקרב מואת כל החלב עיי"ש א"כ קחשיב מכל החלבים האסורין מן התורה חלב הקרב וכליות וכסלים דאסור נמי קרומיהן והא דנקט טחול הוא לאשמעינן אע"ג דהוי רק קרום הטחול מ"מ אסור ג"כ משום חלב הקרב וק"ו לקרומי דחלב הקרב גופיה ומובל מאיליו כל דהוי בכללו כגון חלב הדקין וחלב הקיבה, אע"ג דהוי רק קרום הדקין מ"מ אסור משום חלב הקרב ולא תימא דדוקא באלו אסורין הקרומים בהנך דקחשיב ז"א דהא מאי שנא הני מהני דהא קרום הוי בכלל חלב ובכ"מ דהחלב אסור קרומו אסור עמו כנ"ל אלא דקחשיב ג' קרומים מג' מיני חלב דזה הוי קרום חלב הקרב וזה קרום חלב הכליות וזה קרום חלב הכסלים וכמו דאסור קרום דחלב הדבוק בכרס, לשיטת רבינו אפרים ז"ל אע"ג דלא קחשיב לי' כמו כן אסור נמי קרום דחלב הדקין וקרום דחלב הקיבה דאקשייתא משום דהוי בכלל קרום דחלב הקרב וכל אלו דאסורין משום חלב הקרב חשיב להו בחד ועכ"פ ברור הדבר דאיסורא דקרום וחלב הוא איסור אחד ובכ"מ דהחלב אסור גם קרומו אסור, ואפילו לרבינו יואל ז"ל דמתיר הקרום שעל החלב הדבוק להכרס מהא דלא קחשיב קרום דחלב הדבוק להכרס מוכיח מזה דע"כ גם החלב נמי מותר, ולכאורה קשה מנ"ל להוכיח דגם החלב מותר הא מהכא לא מוכח רק דהקרום מותר משום דלא מנה אותו לזה הקרום אבל מנ"ל לה"ר מהכא דגם החלב מותר הא אין ראיה מזה רק דהקרום מותר מדלא מנה הגמ' לזה הקרום כמו שמוכיח החכ"א ז"ל גבי קרום דכרכשתא דאפילו לדעת הסוברין ז"ל דחלב כרכשתא אסור מ"מ הקרום מותר משום דלא מנה אותו הקרום בשום מקום. אלא ע"כ ברור כשמש דבמקום דהחלב אסור גם הקרום אסור דקרום בכלל חלב הוא כמו שהוכחנו דאל"כ מנ"ל דחייב כרת על קרום שבדד הטחול הא חלב א"ר ולא קרום כמו גבי חוטין כנ"ל אלא ע"כ דקרום הוי בכלל חלב א"כ מדהוכיח רבינו יואל ז"ל מדלא מנה את הקרום הזה של קרום ע"ג חלב הדבוק בכרס וש"מ מזה דהקרום הזה מותר ע"כ מוכיח מזה דגם החלב עצמו מותר דאל"כ כיון דהחלב אסור הי' ממילא גם הקרום אסור דקרום הוי בכלל חלב אלא ע"כ דמדמותר הקרום גם החלב מותר משום דזה הקרום חופה את החלב הדבוק להכרס והוי חיפוי בשר עיי"ש והקרום הזה אינו שייך להחלב אלא בא על החלב כחיפוי בשר וע"כ בכרכשתא דאינו בא לחפות ע"כ שייך להחלב דהא קרום שייך להחלב אם לא דבא לחפות על החלב א"כ לפ"ז הנני משתומם הפלא ופלא על החכ"א ז"ל דכתב באם שהסיר החלב ונשאר רק הקרום דיש לסמוך להתיר דלא מצינו מקום מפורש דהקרום יהי' אסור וכ"ש שהרמב"ם ז"ל חשב כל הקרומים ולא חשב קרום זה א"כ מחלק בין קרומים להחלב וזה שלא כרבינו אפרים ז"ל ולא כרבינו יואל ז"ל דלרבינו אפרים ז"ל בודאי אין ראיה מהא דלא מנה הקרום הזה דהא קרום שע"ג חלב הדבוק להכרס נמי לא חשיב כנ"ל ולרבינו יואל ז"ל דמביא ראיה מזה דלא מנה זה הקרום של חלב הדבוק לכרס מוכיח מכאן דע"כ גם החלב מותר וא"כ פלא גדול על החכ"א ז"ל דמחדש דין חדש נפ"מ בין החלב דריש מעיא להקרום שעליו באם הסיר החלב ונשאר רק הקרום אז יש לקרום הזה דין חדש מדלא מנה להאי קרום ולית נגר דליפרקינה הא הכא החלב לכו"ע אסור גם מוכח כן מהט"ז ז"ל ס"ק י"א שכתב בשם רבינו ברוך ז"ל גבי יתרת הכבד שצריך ששים וחנ"נ והא הכא נמי קשה הא לא מנה בשום מקום לההוא קרום, א"ו כדברינו לעיל כיון דהוי משום חלב הקרב כמבואר ברמ"א ז"ל א"כ הוי בכלל דג' קרומים שאסורין משום ג' חלבים, ומדברי הט"ז ז"ל גופא הוי בפשיטות סתירה להחכ"א ז"ל הנ"ל וכל עיקר הקולא דמקילין בקרומים יותר מן חלב הוא משום דהוי כחוש או מטעם שכתב הרמב"ם ז"ל אבל לא דקרום קיל בעצם מן החלב אלא לענין הבליעה בלבד ע"כ צריך לפסוק כפסק השו"ע וז"ב כשמש:

תוכן העניינים

בית רידבז

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה