אור ברסלב
בית רידבז סימן מב

בית רידבז· רבי יעקב דוד ב"ר זאב [הרידב"ז] וילובסקי

סימן מב

סימן מא

מה שהשבתי לרב אחד בגובערנא שעדליץ.

ע"ד השאלה בקמח שמורה שנקצר כדת והוליכו להרחיים לטחון בשומרים ישראל כשרים וכאשר הכניסו החטים לתוך הרחיים לטחון בלילה ומסרום להנכרים לעסק בהם והשומרים שכבו על השקים המונחים בהרחיים וישנו כל הלילה ויקיצו בבוקר וכבר נטחן השמורה, והרבה רבנים עירערו על השמורה הזאת ואמרו שאין זה שמורה לצאת י"ח בלילה הראשונה בטענתם שאין זה דומה לישראל שהפליג דאימת הנכרי ומירתת שמא אתא הישראל בכל רגע אלא דומה לנכנס לבית המרחץ דהא כיון שישן לא יעורר א"ע בכל רגע ורגע אלא בודאי יישן זמן מה וע"כ לא חשיב שמורה ונשאלתי האיך דעתי בענין הזה.

תשובה כבר מבואר אצלינו בס' שו"ת רידב"ז סי' י"ג בדבר השאלה אם השמורה דמצה בששמר מן הגשם ומים והניחו בגורן שנשמר מגשם מצוי' ואינו נשמר מגשם שאינו מצוי' והי' מונח בגורן הזה כל ימות החורף ולא היה גשם שאינו מצויה אם הוי שמורה או לא דבנשמר מגשם מצוי' ואינו נשמר מגשם שאינו מצויה נקרא שמירה פחותה אם השמורה דכ"ר גבי מצה שמורה אם בעינן שמירה מעולה או דסגי בשמירה פחותה והגם דלא הי' גשם שאינו מצוי' זה לא נקרא שמירה דהא הוי נשמר מאליו ולא נתקיים המצוה ושמרתם את המצות דהא גרסינן במס' פסחים דף ל"ח גבי חלות תודה ורקיקי נזיר אמר רבה א"ק ושמרתם את המצות מצה המשתמרת לשם מצה יצא זו שאינה משתמרת לשם מצה אלא לשם זבח עי' פרש"י ז"ל. הרי דאפילו דנשמר מאליו אך כיון דאינה משתמרת לשם מצה לא יצא י"ח ואלא בעינן שיעשה פעולה על השמירה ותלי בזה אם שמירה דמצה בשמירה פחותה סגי או דבעינן שמירה מעולה, וכתבתי שם לה"ר דשמירה דמצה בשמירה פחותה סגי לה דגרסינן בתוספתא פ"א דתרומות ומובא בירושלמי פ"ק דתרומות אר"י מעשה בבניו של ריב"ג שהיו כולם חרשין והיו כל הטהרות שבירושלים נעשין על גביהן אמרו לו מפני שהטהרות אין צריכין מחשבה ונעשין ע"ג חשו"ק אבל תרו"מ צריכין מחשבה וגרסינן בירושלמי פ"א דתרומות הך ברייתא ופריך הגמ' ואינן נפסלין בהיסח הדעת ר"י בשם ר"ל אין כתיב בהם מחשבה שמירה כתיב בהם ע"כ כלומר במקום שכתוב מחשבה נתמעט חשו"ק אבל הכא אין כתיב בהם מחשבה רק שמירה כתוב בהם ומשמירה לא נתמעט חשו"ק, ולכאורה קשה הא גרסינן במתניתין ר"פ הכונס דף נ"ה ע"ב הניחו בחמה או שמסרה לחש"ק ויצאתה חייב אלמא דחשו"ק אינן בכלל שמירה וגרע אף משמירה פחותה דהא בנעל בפניה כראוי ויצאתה והזיקה פטור משום דשן ורגל התורה מיעטה בשמירתה כדאיתא שם ומ"מ במסרה לחשו"ק חייב, אלמא אפילו במקום דסגי בשמירה פחותה דהתורה מיעטה בשמירתה מ"מ בחשו"ק חייב אלמא דחשו"ק גרוע אף משמירה פחותה, וא"כ קשה מאי דקאמר ר"י בשם ר"ל דלא נפסלין בהיסח הדעת משום דלא כתיב בהם מחשבה רק שמירה כתוב בהם וכי בשביל ששמירה כתוב בהם לא נמעט לחשו"ק הלא חשו"ק אינן בכלל שמירה ג"כ גבי נזקין, ותרצתי שם בפשטות אימתי אמרינן דחשו"ק אינן אפילו בכלל שמירה פחותה הנ"מ גבי נזקין דבלא שמירה הרי הוא בחזקת מזיק ממילא, משא"כ בשמירה דטהרות דמעלה היא בקדשים דהא בחולין לא בעי שמירה והמה בחזקת טהרה אף בשם שמירה אך מעלה היא בקדשים ע"כ סגי בשמירת חשו"ק עיי"ש בחבורנו שהארכנו שם, ולפ"ז בשמירה דמצה נמי דאך מעלה בעלמא הוא דהא במצה של כל ימות הפסח מוחזקים בכשרות אף בלא שמירה כדאיתא בשו"ע סי' תס"ז ואפילו קמח מן השוק כשר בשעת הדחק ואך מעלה בעלמא הוא לחובת לילה הראשונה ע"כ סגי אף בחשו"ק, והא דמבואר בשו"ע סי' ת"ס ס"א דאין לשין מצת מצוה ע"י חשו"ק, הרי חזינן דלא דמי שמירה דמצה לשמירה של תרומת קדשים והארכנו שם בחבורנו ועלתה בידינו דהאמת יורה דרכו דהא דגבי מצה דפסקו הפוסקים ז"ל דבעי שימור ע"י בר דעת ולא ע"י חשו"ק הוא משום דבמצה בעי לשמה כמו דגרסינן במס' פסחים דף ל"ח ע"ב מצה המשתמרת לשם מצה יצא זו שאינה משתמרת לשם מצה אלא לשם זבח ע"כ וכמו שכ' הרשב"א ז"ל בתשובה סי' כ"ו ע"ד הפיוט באזהרת ש"פ שלא ילוש מצת מצוה חשו"ק הוא מטעם דמצת מצוה צריכה שימור לשמה בין שימור דקצירה בין שימור דלישה למר כדאית לי' ולמר כדאית לי' יצתה זו שאינה משתמרת לשם מצה אלא לשם זבח כו' כדאיתא בגיטין דף כ"ב ע"ב הכל כשירין לכתוב הגט אפילו חשו"ק אמר ר"ה והוא שיהא פיקח עומד ע"ג אלמא דבגט דבעי כתיבה לשמה חשו"ק כשירין לו כשאחרים עומדים ע"ג כו' כו'. הרי לפנינו מפורש דעיקר הטעם דפסול חשו"ק גבי מצה הוא משום כונה ע"כ לא קשה מההיא ירושלמי הנ"ל ז"א דהכא גבי מצה שאין פסולן דחשו"ק הוא משום שמירה דאינן בכלל שימור אלא משום כונה דלשמה אבל בתרומה דלא בעינן שימור דלשמה כמו דגרסינן בירושלמי תרומות פ"ח ואינן נפסלין בהיסח הדעת לא כן אמר ר"י היסח הדעת ד"ת כו' א"ל משמרן שלא תגע בטהרות אחרות ע"כ. הרי מפורש דלא בעינן שימור לשמה משום טהרות זה אלא משום טהרות אחרות ולא דמי למצה דבעינן שתהא משומרת לשם מצה יצא זה שאינו משומר לשם מצה אלא לשם זבח, ולפ"ז כיון דלאו מצד שימור הוא השמירה דחשו"ק אלא משום לשמה, א"כ לפ"ז באם עביד בן דעת שמירה פחותה לשמה שפיר דמי דהא שמירה פחותה עדיף מחשו"ק כמו שהוכחנו ממתניתין דר"פ הכונס הנ"ל וכיון דהירושלמי ס"ל דשמירה דקדשים דלא כתיב בהם מחשבה רק שמירה כתיב בהם מהני ע"י חשו"ק וה"ה גבי מצה ג"כ בדבר שחזקתו משומר וכו' עיי"ש בחבורנו שו"ת רידב"ז דמבואר שמה באריכות.

ולפ"ז עומד עוד לפנינו לבאר להלכה אם שומר הישן דמי לשמירת חשו"ק או דגרוע אף מחשו"ק יש לה"ר גמורה לזה דשומר הישן עדיף משמירת קטן דהא קי"ל במס' קדושין דף פ"א וישן עמהם בפונדקי מפני שאשתו משמרתו ואילו גבי יחוד שיש עמהם תינוקת קטנה דמותר פסקו הפוסקי' ז"ל דאימתי מהני קטן היינו דוקא בעיר אבל לא בדרך, עיי' באה"ע סי' כ"ב בח"מ ז"ל סקי"ד ובב"ש ז"ל סקט"ו ואילו גבי שומר דהוא אשתו שמשמרתו אפילו ישן לא מחלקינן בין עיר לדרך לכל הפוסקי' ז"ל אלמא דשומר הישן עדיף יותר משמירת קטן וכיון דלגבי מצה היה סגי בשמירת קטן אך משום לשמה לפ"ז אם הגדול עשה שמירה לשמה שהניח את ביתו וחדרי משכבו והלך להרחיים ושכב לישן כנגד הפועלים ועשה השמירה לשמה וע"כ אפילו ישן שומר הישן עדיף משמירת קטן וגבי קטן היה נמי מועיל השמירה אך משום הלשמה וכיון דהגדול שכב לישן במקום הזה משום שמירה דמצה לשמה ע"כ השמורה הזאת כשר למצת מצוה בלא שום פקפוק. הנראה לפענ"ד כתבתי.

תוכן העניינים

בית רידבז

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה