אור ברסלב
בית רידבז סימן כג

בית רידבז· רבי יעקב דוד ב"ר זאב [הרידב"ז] וילובסקי

סימן כג

סימן כב

מה שהושבתי לרב אחד מ"צ בקהלה מאהליב על נהר דניפער.

מכתבו הגיעני. ע"ד המקוה שהעמידו בתוך המקוה תיבה ותלו אותה בשלשלאות עם נקב יותר משפופרת הנוד שהביא כ"ת נ"י סברת כל הפוסקים ז"ל האחרונים שהאריכו בזה וכ"ת נ"י מפלפל טובא בדבריהם ז"ל עם דברים נכונים ויקרים והעלה לבסוף שעכ"פ רפיא בידיה סברת הח"ס ז"ל ובפרט שהראי' של משכנות יעקב ז"ל ראי' גדולה היא דהאיך יקדשו ידיהם י"ב כהנים בב"א הא בידי אדם ג"כ א"א לצמצם לפי דעת הרמב"ם ז"ל וכן ע"ד של מדרס מפקפק כ"ת נ"י ורוצה לידע דעתי בזה.

הנה הנה כבר הביא כ"ת נ"י שהחשש מדרס מקיל הגרע"א ז"ל ובוודאי ידע כ"ת נ"י שיש לסמוך על הח"ס ז"ל וב"א ז"ל אולם הראי' שהביא משכנות יעקב ז"ל לא מתורץ בדברי הח"ס ז"ל וב"א ז"ל וכן כתב הפ"ת ז"ל וכ"ת נ"י מברר יפה שאין בדבריהם לתרץ הראי' מבעל משכנות יעקב ז"ל ובאמת לפענ"ד שאין הראי' של משכנות יעקב ז"ל נראה לפענ"ד כלל דהראיה מב"ק שעשה י"ב דד לכיור אם נימא דבטל מפתחת הדד מתורת כלי וכיון שא"א לצמצה א"כ השני נוטל ידיו כשנפתח כבר הראשון ונתבטל מתורת כלי וע"כ אינו נוטל ידיו מכח כלי וס"ל להמשכנות יעקב ז"ל דע"כ נטילת ידים לקידוש מן הכיור לא גרע מנטילת ידים לחולין ובאמת זה איני דמוכרח ע"כ דאין ללמוד כלל הדינא דמשכ"י מה"א דב"ק דגרסינן במס' סוטה דף ט"ו ע"ב תני כלי חרס חדשה דברי ר' ישמעאל כו' כלי כלי ממצורע כו' על מים חיים מה מים חיים שלא נעשתה בהן מלאכה אף כלי שלא נעשתה בה מלאכה אי מה להלן מים חיים אף כאן מה מים חיים לר"י ה"נ דאמר ר"י מי כיור ר"י אומר מי מעין הן וחכמים מכשירין בכל המימות.

וצריך ביאור להבין כונת הגמרא במה דגרסינן אי מה להלן מים חיים אף כאן מים חיים אם דשאל הגמרא כי היכי דילפינן ממצורע לענין חדשה כמו כן תילוף על מים חיים א"כ לפי זה לישני דאין ה"נ אפי' לרבנן דלענין מי סוטה יקח מים חיים בו ביום אל הכיור דהא יכול ליתן לתוכו מים חיים אם ולמה קאמר הגמרא לר"י ה"נ דהא אפילו לרבנן יש לומר ג"כ כן דאין ה"נ ואין לומר דהגמ' משני שפיר טפי דהא אנן בדר' ישמעאל קיימינן ולר' ישמעאל לא בעינן כלל למילף על מים חיים דהא ממילא הוי מים חיים ז"א דהא בירושלמי בפ' ב' דסוטה גרסינן האי מימרא דכלי חרש חדשה משמיה דר"א וגרסינן שם מ"ח חדשה ר"א דהוא דרש אל כ"ח על מים חיים מה מים חיים שלא נעשה בהן מלאכה אף כ"ח שלא נעשה בו מלאכה ונימא תמן דהוא דרש אכ"ח על מים חיים הכא מה אית לך. סבר כר' ישמעאל דתני מי כיור ר"י אומר מי מעין הם וחכמים מכשירין בכל המימות והא דר"א כר' ישמעאל במים ור"י כר"א בכלי חרש חדשה אשכח תני בכ"ח חדשה דברי ר' ישמעאל ע"כ עיי"ש. הרי מבואר בפירוש דתלי זב"ז דדוקא לר' ישמעאל הוא דיכולין למימר חדשה אבל לרבנן א"א לומר חדשה משום דלא דמי למצורע דהתם בעינן מים חיים משא"כ הכי דבעינן מים קדושים דכיור ובכיור לא הוי מים חיים.

ולכאורה צ"ע הא לרבנן נמי יכול ליתן ביום השקאת סוטה מים חיים לתוך הכיור אכן פי' הגמ' הוא כך דע"כ לא מצינו למילף מן מצורע על חדשה דהכא ע"כ גזה"כ דלא דמי למצורע דהא במצורע הקיש הכתוב הכלי להמים א"כ ה"נ צריך אתה להקיש הכלי להמים והכא במי כיור ע"כ דלאו מים חיים נינהו דהא התם נותן להכלי מים חיים דשואב בהכלי מן המעין ומביא מי מעין להכלי שחיותו בכלי כדאיתא בדף ט"ז ע"ב משא"כ הכא אפילו אם יתן להכיור מים חיים הרי נתלשין הן בהכיור ואינן שוב מים חיים א"כ כשהוא נותן להכלי אינו נותן ממים חיים על זה משני לר' ישמעאל ה"נ דאמר ר' יוחנן מי כיור ר' ישמעאל אומר מי מעין הם וחכמים מכשירין בכל המימות פי' דלר"י מי כיור בעצמן הוי מי מעין דס"ל דהכיור מחובר למעין והוי ניצוק מכיור למעין וע"כ ס"ל כן מכח הג"ש למצורע דמה התם מים חיים בכלי אף הכא דליקח מים קדושים בכלי חרס נמי ליקח מים חיים אל כלי והוי מי הכיור בעצמן מי מעין אבל חכמים ס"ל דלא מבעיא דלא בעינן שהכיור יהא מחובר למעין אלא אפילו המים שנותן להכיור נמי כשר ככל מימות שירצה ומדויק לשון הגמ' מי כיור ר' ישמעאל אומר מי מעין הם וחכ"א משאר מימות ויש לדקדק מדוע לא נקט בדר"י מי כיור ממי מעין הם כמו בדרבנן דגרס' משאר מימות הם וה"נ לימא בדר"י ממי מעין הן דאז משמע דנותן לתוך הכיור ממי מעין ולמה נקט מי מעין הם דמשמע דהוא גופיה הוי מי מעין א"ו כדברינו דלר"י הוא עצמו הוי מי מעין משום דמחובר ע"י ניצוק למעין והוא כדגרסינן בירושלמי פ"ג דמס' יומא ה' גבי כיור העליון משום כלי הנפחת ברובו והתחתון אין בו משום אוירא של כלי אריב"ל אמת המים היתה מושכת לו מעיטם והא רגליו שבדרום פחותים כרמונים עיי"ש במפרשים ז"ל דמק' הגמ' דהכיור היה ב' כלים והעליון אינו חשוב כלי משום דפתוח ברובו אבל התחתון הוי כלי וא"כ הוי שאובין ומשני דאמת המים היתה מושכת לו מעיטם והיו רגלי הכן של כיור שנטה לצד דרום פתוח להמעין כמוצא רמון ואיני חשוב כלי ונמצא דהוי מי מעין ולא שאובין.

ולכאורה קשה מנא לן להגמ' דמי כיור אין צריך להיות שאובין אבל לדברינו ניחא דאזיל הגמ' בשיטת ר' ישמעאל דס"ל דמי כיור מים חיים הן חשובין בהכיור וע"כ מקשה הא הוי כלי ומשני דהיה פתוח להמעין במוצא רמון ואין להקשות לפ"ז למה לן המוכני לשקעו בבור בלילה שלא יפסל בלינה שיהא מחובר למי הבור הא הוא בעצמו הוי מעין.

וא"כ קשה לר' ישמעאל על מצות שיקוע הכיור בבור בכל לילה ולמה עשה ב"ק מוכני ז"א דהא אינו חשוב רק מחובר למעין ע"י ניצק כמו דלי מנוקב ע"ג המקוה דהוי ע"י ניצוק מחובר למעין וקי"ל במס' פסחים דף ל"ד ע"ב דאין זריעה להקדש דהזריעה אינו מטהר ההקדש מטמאותו ומפסולו ע"כ היו משקעין אותו בבור כדי שיבטל להמעין היה למעלה היה רק מחובר למעין ולא דבטל למעין אלא מחובר למעין בתורת זריעה וכיוו דלן בכלי בלילה מאי מהני הזריעה דהקדש ע"כ מכניס אותן ואת הכלי גופא למעין ונמצא דבטל המעין והכלי למעין וכן מוכח מפירש"י ז"ל במס' דף כ' ע"א דכתב שם בפירוש דהוא מתורת ביטול דכתב בטל עיי"ש

והשתא קשה לר' ישמעאל דס"ל דחשוב הוא עצמו למעין וכמפורש בירושלמי דהיתה מושכת לו אמת המים ורגליו פחותים כרמונים א"כ לאו כלי הוא כדמשני הירושלמי דלאו כלי הוא א"כ קשה מנ"ל לר' ישמעאל דבעינן כלי לנטילת ידים דמוסכם בגמ' בלא שום פלוגתא הוא מקורו מקידוש ידים ורגלים במקדש כדאיתא ברשב"א ז"ל במסכת חולין ד' ק"ז ע"א ואילו לר' ישמעאל לא הוי הכיור חשוב כלי ואין לומר דכיון דהוי מעין חשוב נטילה ע"י מעין כמו ע"י כלי ואימתי בעינן כלי דוקא בשאובין אבל לא מתוך המעין ז"א דהא במס' חולין דף ק"ז גבי דוולא ואי ביזעי דוולא עיי"ש ברא"ש ז"ל דאי ביזעי דוולא ומחובר הדוולא למעין ושופך מן הדוולא על ידיו דרך נטילה לא חשוב נטילה כי אם טבילה עיי"ש דמפורש כן לפי גרסתם בגמ' וכן ברשב"א ז"ל א"כ קשה הא במקדש קידוש בעינן ובמקום דבעי קידוש לא מהני טבילה וא"כ להירושלמי דס"ל דהכיור היה מחובר למעין ולא חשוב כלי א"כ קשה כנ"ל

ע"כ נראה לפענ"ד שהדדין שהיו בכיור היו הם גופייהו חשובין כלי וכל הכיור לא הוי כלי אבל הדדין גופייהו חשובין כל אחד כלי דהנה למה קראו אותן דדים משום דהוו כמו דדין דאשה דהוי מחובר לגוף כפתור ועוקץ כדברי הגמ' במס' נדה פיטמא ועוקץ עיין בתוס' ז"ל למס' סוכה דף ל"ו ע"א בפי' ר"ח ז"ל דאילו קנה חלול בעלמא למה קראו אותן דדים וע"כ דהוי מחובר להכיור כפתור ועוקץ ובשביל זה נקראו דדים כדדי אשה וכמו כן נקרא דד האתרוג משום דהוי עוקץ עיי' בתוס' ז"ל בשם ר"ח ז"ל ובט"ז ז"ל או"ח סי' תרמ"ח וכיון דהוי כפתור הוי כלי כיון דהכפתור הוא למטה ממקום שהיא פתוחה כרמון ע"כ חשוב שפיר כלי כדאיתא בשו"ע ס' קנ"ט דמהנקב ולמטה הוי כלי עיי"ש וכן משמע כבה"ג ז"ל כ"ה ברכות דכתב ז"ל דהאי כיור אית ליה שלבא וכד בעי לקדושי ידי' שקול מה דבא ליה בשלבא ואתא מיה לידיה ומשי ידי' ועביד עבודה הכי קמבעיא לי מהו למישך ידי במי כיור ורחצו ממנו אמר רחמנא דאתא מיא משלבא לידיה עכ"ל ז"ל

והנה תיבת שלבא מוזכר בש"ס במס' שבת דף ק"ב ע"ב ל"צ דאית לה שלבא ומבואר שם דיכול להוציאו הבשר והמרק מן השלבא ותיבת שלבא הוא בל"ס מלשון משלבות אשה אל אחותיה ור"ל דמשולב להקדירה בסופי כלי קטן ויכול להוציא ע"ד הכלי השלוב עיי"ש וה"נ קרא כה"ג ז"ל הדדי כיור שלבא שהיו משלבים להכיור כמו דדי אשה שמשלב להגוף הכפתור והעוקץ כמו כן היה משלב להכיור דדין כאלו וע"כ כתב בה"ג ז"ל שקיל מה דבא ליה בשלבא ואתא מיא לידיה.

ולכאורה אינו מדוקדק לשון בשלבא והכי הו"לל דבא ליה משלבא ותיבות ואתא מים לידיה מיותרין לגמרי דכונתו דהשלבא גופא מחזיק מים ואתא מיא לידיה משלבא וכן מה שכתוב בסמוך דאתא מיא משלבא לידו ולמה לא קאמר דאתא מיא דרך שלבא לידיה כדפירש"י וע"כ דכונתו דדמי שלבא אתא לידיה ולא דמי כיור לחוד וע"כ לפ"ז אף לר' ישמעאל הוי קידוש ידים ורגלים בכלי וא"כ לא קשה אליבא דרבנן האיך היו מקדשין בב"א והא א"א לצמצם כיון שפתח הראשון כבר בטל מתורת כלי ז"א דהשלבין גופיה חשובין כ"א כלי בפני עצמו ומשלבים להכיור וכל אחד שפותח לעצמו חשוב שפיכה הראשונה שלו ובא מכח כלי כסברת הח"ס ז"ל ודבר הזה מוכרח הוא דאי לא כן קשה מהירושלמי דמפרש דהכיור לא היה כלי אלא מעין וכדברינו

תוכן העניינים

בית רידבז

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה