אור ברסלב
בית רידבז סימן יד

בית רידבז· רבי יעקב דוד ב"ר זאב [הרידב"ז] וילובסקי

סימן יד

סימן יג

מכתב שני להרב הגאון הנ"ל לתרץ קושיותיו שהקשה על דברינו

מה שרצה לפרש דרבא דקאמר והוא דאיתחזק תלתא זימני הוא דקאי על הברייתא דרשב"ג במילה לדעת הרשב"א ז"ל ז"א דאין סוגיות הגמרא כך ועוד מנין להרשב"א ז"ל לפרש כן ולהקשות קושיתו ועוד הא רבו הרמב"ן ז"ל בס"פ הבע"י מפרש דקאי רק על נומ"צ. א

מש"כ לתרץ הקושיא של הבית מאיר ז"ל על הרשב"א ז"ל מהא דמביא ראיה מאחיות לאשה עצמה משום דמעיקרא לא ס"ד דאחיות חידוש הוא וע"כ דמי אחיות לאשה עצמה רק דבסוף קמ"ל דאחיות חידוש ודילמא הא קמ"ל דאחיות מחזיקות ז"א דע"כ הוי גם הס"ד דאחיות חידוש הוא דהא איני מביא בשום משנה וברייתא אחיות וע"כ דחידוש הוא רק דהגמ' מדיק בהס"ד דע"כ הא דקמ"ל רחב"א המספר דד' ע"כ דאתא לאורי לן גם המספר ע"ז מסיק דז"א דלאו דאתא לאשמעינן המספר אלא קמ"ל רק הא דאחיות לחוד

ומה שתמה כ"ת אי ס"ד דפירוש משפחה הוא אחיות למה נקטו הפוסקים ז"ל סתם משפחה הא לא סמכו ענין להם אחיות דנימא דהכונה הוא אחיות רק מחלת משפחה ז"א דהא סמכו שפיר על הא דמסיימו והוא שהוחזקו ג"פ שיבואו בניהם כך ואם כן מוכח דהוי אחיות דאי במשפחה כגון דודתה ובני דודתה א"כ היכי שייך שיבואו בניהם ר"ל בני המשפחה הא הרי כולן הוי בכלל המשפחה דבני דודתה הוי ג"כ בכלל משפחה וכי יש משפחה ובני משפחה בתמיה הא כולן הוי בכלל משפחה ומאי שייך לשון שיבואו הא כבר באו דהא הם הוי משפחה גופא אלא ע"כ מוכח דהכונה על אחיות

ומה ש"כ דבדפוס ישן נמצא ביניהם ר"ל דלאו בבנים מיירי אלא ר"ל דנמצא בתוכם כך ז"א דשם הוי ט"ס א' דאין זה מובן כלל דאין זה לשון שיבואו והול"ל והוא שהוחזקו שלשה פני המשפחה כך ומאי שייך לשון שיבואו לשון ביאה והבאה מאי שייך כאן. ועוד דלפי זה צריך לעשות ב' ט"ס ולגרוס במקום שיבואו לשון שיביא ועוד הא אם נמצא בהמשפחה בריאות ג"כ סותר חזקת נכפין ומצורעין כדכתב המהרי"ט ז"ל ואיך כתב ביניהם דנמצא בתוכם הא צריך להיות כולן כן.

ועוד מה שהקשה הא ריב"י סבירא ליה במסכתא חולין דף מ"ג דלא אמר ר"י הלכה כסתם משנה ז"א דהא רבא ס"ל במס' שבת דף פ"א ע"ב דאמר ר"י הלכה כסתם משנה והרשב"א ז"ל ס"ל דלרבא מספקא ליה בסהדותא דרב יצחק והוא משום דתמה על אביי דעביד עובדא בכונה כן משמע אבל בלא סכנה יש לסמוך על סהדותיה א"כ הו"ל למיפרך. הא בודאי איני כן דהא פשיטא דלא כרב יצחק בר יוסף בזה דהא בזה קי"ל דלא כרב יצחק בר יוסף דס"ל דלא קאמר ר"י הלכה כסתם משנה ז"א אלא דס"ל לר"י הלכה כסתם משנה. ועוד הגמ' ס"ל במס' ב"מ ד' ל"ג דאף לר"י בר יוסף אמר ר"י הלכה כסתם משנה ורק במקום דוחק משני הגמרא במסכתא חולין אליבא דר"י בר יוסף דלא ס"ל כן בשם ר"י אבל שלא במקום דוחק גם ר' יצחק בר יוסף ס"ל כן בשם ר"י אם כן הכא אמאי סמך אביי שלא במקום דוחק הא שלא במקום דוחק גם ר"י סבירא ליה כן אלא ודאי דלא סבירא ליה לרבא לכללא דרב יוסף.

ומ"ש לסתור הראיה מדורקטי דבאם אשה מלה ג' בנים וחיו ואח"כ ג' בנים ומתו פשיטא דבנים הראשונים אין סותרים להחזקה דהשתא דאיתרע א"כ מה שהאם אינה דורקטי אינה סותרת להבת דהשתא כל המשפחה דורקטי ואינה סותרת החזקה דורקטי אלא באם אח"כ נעשה בהמשפחה אינה דורקטי אבל מה שמתחלה היה אינה דורקטי אינה סותרת ז"א דהן אמת באשה אחת מה שתחלה חיו הבנים אינה סותרת להחזקה דאח"כ אבל באחיות אינו כן אלא באם ג' אחיות מלו בניהן וחיו וג' אחיות מלו ומתו האחות השביעית אינה מוחזקת ע"י ג' האחיות האחרונת דהא דווקא באשה עצמה שנתקלקלה היא גופה חזקתה מה שאין כן באחיות הראשונות שלא נתקלקלו הוי חצי משפחה כך וחצי משפחה כך תדע דאם לא כן האיך פסק הרמב"ם ז"ל דבודקין המשפחה כולה בדורקטי מאי מהני אם יבדוק את דודותיה ובני דודותיה הזקנות שאינן דורקטי הא לא נסתר עי"ז חזקת דורקטי דעכשיו אתרע וא"צ לבדוק רק אותן בני המשפחה שנולדו בזמן הבתולה הזאת וכן הנולדים אחר הבתולה הזאת לא יחזיקו אותה בחזקת דורקטי שמא עכשיו נתקלקלו והאיך סתם הרמב"ם ז"ל דבודקין כל המשפחה כולה אלא ודאי דבודקין כל הדור ההוא ומי שיהיה דורקטי יסתור חזקת דורקטי כנ"ל.

תוכן העניינים

בית רידבז

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה