בית רידבז· רבי יעקב דוד ב"ר זאב [הרידב"ז] וילובסקי
סימן יג
כבוד הרב הגאון החריף ובקי סני ועוקר הרים עמוד הימיני פטיש החזק כש"ת וכו' הרב אב"ד דקהלת ראמען.
כעת יבדלו החיים תהי נפשו צרורה בצרור החיים.
קבלתי מכתבו ושמחתי משלומו כמוצא שלל רב והוה לי לענג להשתעשע עם המוביל המכתב לדבר ארוכות וקצרות מהדר"ג נ"י כי בימים האלו שבעו"ה נתמעטו גדולי התורה עלינו להוקיר את יתר הפליטה הנשאר לנו שארית יהי רצון מלפני אבינו שבשמים לקיים בנו חכמי ישראל
על דבר האשה ובתה שמתו בנם מח"מ ר"ל אם הבת השנית רשאה למול בזמנו - הענין הזה הוא מקום צר ואין לנו מקום התפשטות בימי התלמודים וכל עיקר דחיישינן למשפחה הוא ע"פ שמצא כ"ת נ' בפ"ת אהע"ז סי' ב' סק"ח שכ' בשם הרב ברכי יוסף ז"ל גבי נכפין ומצורעים דבעינן ג' זימני וז"ל ז"ל אע"ג דספק נפשות הוא אפ"ה פסק רבא דבעינן תלתא זימני אף דס"ל לרבא גופי' כרבי בנישואין מכל מקום הכא שאני דאפילו רבי מודה שאין לחוש למשפחה אם לא דהוחזק תלתא זימני ומכל מקום נראה דגבי אחיות אף בתרי אחיות הוי חזקה. גם לענין נכפה ומצורע עכ"ל ז"ל וגם בספר יד אהרן מחלק בין אחיות למשפחה לענין ב' זימני או ג' זימני
וכדי להבין הענין בעמק מוכרחים אנחנו להעתיק כל סוגית הש"ס ואז יתבאר היטב הלכה זאת, גרסינן במס' יבמות דף ס"ד ע"ב מני רבי היא דתניא מלה הראשון ומת שני ומת שלישי לא תמול דברי רבי רשב"ג אומר שלישי תמול רביעי לא תמול והתניא איפכא הי מינייהו אחרינתא ת"ש דאמר ר' חייא ב"ר אבא א"ר יוחנן מעשה בארבע אחיות בציפורי שמלה ראשונה ומת שניה ומת שלישית ומת רביעית באת לפני רשב"ג אמר לה אל תמולי ודילמא אי אתי שלישית נמי הוי אמר לה א"כ מאי אסהדותיה דר' חייא בר אבא ודילמא הא קמ"ל דאחיות מחזקות אמר רבא השתא דאמרת אחיות מחזקות לא ישא אדם אשה לא ממשפחת נכפין ולא ממשפחת מצורעים והוא דאיתחזק תלתא זימני מאי הוי עלה כי אתא רב יצחק בר' יוסף אמר עובדה הוי קמי דר' יוחנן בכנישתא דמעון ביה"כ שחל להיות בשבת ומלה ראשונה ומת שניה ומת שלישית באה לפניו אמר לה לכי ומולי א"ל אביי חזי דקשרית אסורא וסכנתא סמך עלה אביי ואזל נסבה לחומה ברתא דאיסי בריה דר' יצחק ברי' דר' יהודה דנסבה רחבה דפומבדיתא ושכיב רב יצחק בריה דרבה בר בר חנה ושכיב ונסבה הוא ושכיב אמר רבא ומי איכא דעביד עובדא בנפשיה כי האי והא איהו דאמר אבין דסמכא יצחק סומקא לאו בר סמכא אבין ישנו בחזרה יצחק סומקא אינו בחזרה ועוד אימר דפליגי לענין מילה לענין נשואין מי פליגי אין והתניא ניסת לראשון ומת לשני ומת לשלישי לא תנשא דברי רבי רשב"ג אומר לשלישי תנשא לרביעי לא תנשא בשלמא גבי מילה איכא משפחה דרפי דמא ואיכא משפחה דקמיט דמא אלא נישואין מאי טעמא א"ל רב מרדכי לרב אשי הכי אמר אבימי מהגרוניא משמיה דרב הונא מעין גורם ורב אשי אמר מזל גורם מאי בינייהו איכא בינייהו דאירסה ומית א"נ דנפל מדיקלא ומית א"ל רב יוסף בריה דרבא לרבא בעא מיניה מרב יוסף הלכה כרבי וא"ל אין הלכה כרשב"ג ואמור לי אין אחוכי אחיך בי א"ל לא סתמא היא ופשיט לך נישואין ומלקיות כרבי וסתות ושור המועד כרשב"ג ומה שנראה לפענ"ד בענין זה הוא דע"כ לא שייך כלל ענין משפחה רק באחיות לבד המה מחזיקות אבל לא משפחה והא דנקט הגמ' לשון משפחה הוא לאו דאזלינן בתר כל המשפחה זה איני דהא גבי אשה אחת שמתו בניה מחמת מילה גרסינן התם בגמ' בשלמא גבי מילה איכא משפחה דרפי דמא ואיכא משפחה דקמיט דמא אלא גבי נישואין מ"ט והתם מיירי באשה אחת שמתו ב' בנים מח"מ וב' בעלים ואמאי נקט הגמ' לשון משפחה אלא פשוט הדבר דמ"ט גבי קטלנית וכן בשהא עשר שנים ולא מחזקינן באחיות אם ב' או ג' אחיות מתו בעליהן ונעשו קטלנית שאר האחיות מותרות להנשא ובמילה אחיות מחזיקין א"ו דהיא משום דיש מיני מחלות ר"ל שהמה מחלת המשפחה ויש מיני מחלות דלא הוי מחלת משפחה וגבי קטלנית לא הוי מחלת משפחה או דמעין גורם או דמזל גורם משא"כ במילה הוא מתלת משפחה דרפי דמא וקמיט דמא הוי מחלת משפחה דתלי בדם המשפחה לפיכך קאמר לשון משפחה משום דזה הוא ענין משפחה ע"כ נקט ולא ישא אדם אשה ממשפחת מצורעין דזה הוי מחלת משפחה אבל הכונה הוא על חזקת האחיות ולפיכך לא משתמיט ותנא בשום מקום לשון משפחה בקטלנית ובשהא עשר שנים רק בנו"מצ ובמתו מח"מ משום דבזה תלי במשפחה לא מיבעיא לשיטת הרשב"א ז"ל שם דמפרש שם וז"ל והא דאמר רבא גבי אחיות והוא דאיתחזק תלתא זימני התם באחיות דווקא דאחיות אין מחזיקות אלא בתלתא זימני דחידוש אבל אנפשיה בתרי זימני הוי חזקה עכ"ל ז"ל הרי מפורש דמפרש הגמ' לא ישא אדם אשה ממשפחת נכפין ומצורעים הכונה הוא באחיות דמולידים בנים נכפין ומצורעים וע"כ הא דקרי לה משפחה משום מחלת משפחה כדברינו ולשיטתו ז"ל מעיקרא לא קשה כלל אמאי במילה סגי בב' אחיות שמולידים בנים שמתו מח"מ ואילו במולידין בנים נכפין צריך שלש אחיות ז"א דהא בבנים שממח"מ נמי צריך ג' אחיות וע"כ לשיטתו ז"ל פשיטא דלא צריך לחלק בין אחיות למשפחה ולפ"ז לא שמעינן כלל משפחה מחזקת אלא דווקא אחיות מחזיקין ואת"ל דהרשב"א ז"ל דנקט בלישני אחיות הוא לאו דווקא אחיות אלא כונתו על המשפחה ורק נקט לשון אחיות (ובאמת הנמו"י ז"ל מחלק כההוא דהרשב"א ז"ל ונקט לשון משפחה) אבל זה איני דע"כ מוכח כן משיטת רש"י ז"ל דע"כ הא דנקט משפחת מצורעין הוא ע"כ דמשפחה לאו דווקא אלא הכונה על אחיות. וכן ברור דשיטת הרש"י הוא ג"כ כשיטת הרשב"א ז"ל, דהנה בפירוש הגמ' (דף ס"ד ע"ב) גרסינן ת"ש דאמר ר' חב"א אמר ר"י מעשה בארבע אחיות בציפורי שמלה ראשונה ומת שניה ומת שלישית ומת רביעית באת לפני רשב"ג אמר לה על תימולי ודלמא אי אתי שלישית נמי הוי אמר לה א"כ מאי אסהדותיה דרחב"א ודלמא הא קמ"ל דאחיות מחזקות ע"כ, ולכאורה קשה על שיטת הרשב"א ז"ל דסבירא ליה דבאחיות במילה צריך ג' פעמים הגם דרבא סבירא ליה לקמן דבמילה כרבי דסגי בב' פעמים ומשום דאחיות לא דמו לאשה אחת משום דהא דאחיות מחזקות חידוש. הוא ע"כ לכו"ע בעינן ג' פעמים א"כ קשה מהא דמדחה הגמ' דילמא אי אתא שלישית נמי הוי אמר לה הו"ל למידתי בפשיטות דאפילו דתימר דד' אחיות דווקא ובג' הוי שרי רשב"ג מ"מ מנ"ל להוכיח מזה דמתניתין קמייתא אחרינתא דלמא לעולם רשב"ג ס"ל בתרי זימני הוי חזקה ואך הכא באחיות דחידוש הוא בעי ג' כמו דרבא גופיה מחלק בזה לדעת הרשב"א ז"ל אבל ז"א דהנה בהא דמסיק הגמ' מאי אסהדותא דרחב"א פריך הגמ' ודלמא קמ"ל דאחיות מחזקות יש לפרש ב' פירושים בזה דיש לפרש בפשיטות בחוזר להעמיד קושיא הראשונה דלמא אי אתי ג' נמי הוי אמר לה וכ"ת א"כ מאי אסהדותיה דרחב"א דז"א דרחב"א לא אתי לאשמעינן דעתא דרשב"ג בכמה זימנין הוי חזקה זה אינו דלא נחית להכא אלא העיקר אתא לאשמעינן הילכתא דאחיות מחזקות ולעולם אי אתי שלישית נמי הוי אמר לה כן אפילו גבי אחיות וזהו פי' הפשוט אבל רש"י ז"ל מפרש דה' אחיות מחזקות ז"ל ז"ל דכי היכא דאשה מוחזקת בג' פעמים כך היא מוחזקת בשלש אחיותיה עכ"ל ז"ל וצ"ע מי דחקו לרש"י ז"ל לפרש בג' אחיות דילמא סגי בב' אחיות דהא מהדר לחזק הקושיא דילמא אי אתי ג' נמי הוי אמר לה וכ"ת א"כ מאי אסהדותיה דרחב"א ז"א דדילמא קמ"ל דאחיות מחזקות ומי דחקו לרש"י ז"ל לפרש א"ו דקשי לרש"י ז"ל ג"כ קושית הרשב"א ז"ל דרבא אדרבא דרבא גופיה סבירא ליה גבי מילה דבתרי זימני הוי חזקה ולפיכך לא סמך אהא דר' יצחק בר יוסף והיכי ס"ל והוא דאיתחזק תלתא זימני וע"כ הוא דדוקא גבי אחיות ס"ל דבעינן תלתא זימני ולפ"ז חלוק אחיות מאשה גופא א"כ קשה קושיא דידן דמאי מייתי ראייה מעובדא דרחב"א דמתניתא קמייתא אחרינתא הוא דלמא שאני אחיות דבעינן ג' זימני משא"כ באשה אחת ע"כ פירש"י ז"ל פירוש אחר דזהו קושית הגמ' גופא ודילמא הא קמ"ל דאחיות מחזקות בג' אחיות וא"כ אפילו את"ל דע"כ אי אתי שלישית לא הוי אמר לה דא"כ מאי אסהדותיה דרחב"א ואלא ע"כ דרחב"א אסהיד לאשמעינן דבעינן ג' זימני ודילמא אפילו כי אתא לאשמעינן על ג' זימני הוא דאתא לאשמעינן לאסהודי על אחיות דאחיות מחזיקות בתלתא זימנין.
וכונת רש"י ז"ל דע"י ג' אחיות נעשה כמו שהוחזק הג' פעמים אצלה ואך שלא תידוק דע"כ מוכח מהאחרינתא דרשב"ג ס"ל דבב' זימני הוי חזקה דלפיכך די באחיות דהוי חידוש בג' דאת"ל דצריך באשה עצמה ג' אם כן באחיות דהוי חידוש לבעינן יותר והיה צריך ד' על זה פירש"י ז"ל כי היכי דאשה מוחזקת בג' פעמים ר"ל דבג' פעמים לעולם הוי חזקה כן היא מוחזקת בג' אחיות דע"י ג' אחיות מוחזקת ור"ל דבין דבעינן באשה לעצמה ב' או דבעינן ג'. באחיות לעולם ג' וכשם דאשה עצמה מוחזקת בג"פ ולכו"ע לא בעי יותר מג' כן מועיל ג' פעמים אפי' באחיות דחידוש הוא נמצא דתלי זה הדין דהרשב"א ז"ל בפירוש הגמ' בהא דפריך ודילמא קמ"ל דאחיות מחזקות או דפריך לחזק הקושיא הראשונה ודילמא כי אתא שלישית נמי הוי אמר לה ומ"מ קמ"ל סהדותא דרחב"א או דפריך אאת"ל כדבריך דאי אתא שלישית לא הוי אמר לה דא"כ מקמ"ל רחב"א מ"מ אין מוכח מהקמ"ל דרחב"א דבעינן דווקא ג' זימני ז"א דילמא לא דקמ"ל דבעינן ג' זימני תמיד אלא קמ"ל דאחיות מחזקות בג' זימני וכיון דחזינן דרש"י ז"ל דחק לפרש כפירוש הב' ע"כ מוכח דקאי בשיטת הרשב"א ז"ל דקשה מרבא על רבא. וע"כ מחלק בין אשה עצמה לאחיות וז"ב כשמש בשיטת הגמ' בשיטת רש"י ז"ל. הרי מוכח דהא דנקט גבי מצורעין משפחה הוא הכונה אחיות דל"ל משפחה א"כ מנ"ל לרש"י ז"ל דגם באחיות בעינן ג' פעמים דלמא דוקא משפחה בעינן ג' פעמים כדיוקא דהרב ב"י וא"כ כיון דרש"י ז"ל והרשב"א ז"ל קאי בחדא שיטה והרמב"ם ז"ל והרב אלפס ז"ל והטור ז"ל לא הביאו כלל הדין דאחיות מחזקות במילה ע"כ אין אנו לתלות על הראשונים ז"ל להמציא דין חדש דהבר"י ז"ל דמפרש משפחה מחזקת דאין לנו שום מקור לזה מהגמ' והא דנקט הגמרא לשון משפחה הוא כדברינו בל"ס כלל ומרש"י ז"ל מוכח ע"כ דמשפחה לאו משפחה אלא הכונה אחיות דאם לא כן מאי הוכחה הוא מהקושיא דרבא על רבא הא בפשיטות יש לחלק דמשפחה שאני ומנ"ל לרש"י ז"ל דבאחיות בעינן ג' ומי הכריחו לזה א"ו כדברינו דחזקת משפחה הוא דהוי מחלת משפחה כנ"ל אך הבר"י ז"ל תולה את עצמו ופסק השו"ע דהשו"ע פסק כהרא"ש ז"ל דב' אחיות מחזקות גבי מילה ואילו במשפחת מצורעין פסק ג' ועל כן המציא לחלק בין משפחה לאחיות ועל כן על ידי זה נתחדש לנו דמלבד אחיות יש חשש במשפחה ג"כ שזה א"א לומר בשום אופן דאם כן לא אישתמיט חד מן הקדמייא לפרש פי' המשפחות עד כמה מחזיק שיעור המשפחה רביעי ברביעי או שלישי בשלישי או חמישי בחמישי וכיון דלא נמצא זה בשום מקום בודאי לא פירשו משפחה לבד ואחיות לבד וע"כ פירשו כדברינו ומלבד זה אין אני מבין ההכרח דהביאו להרב הבר"י ז"ל לחדש כן משום דקשה ליה מסתירת פסקי השו"ע אהדדי לפענ"ד אין זה קושיא כלל דהא מבואר בהרמב"ן ז"ל ובהרשב"א ז"ל ובכל הראשונים ז"ל דכל עיקר דפסקינן בקטלנית ובמילה כרבי משום דהוי ספק נפשות כסתמא דנשואין ומלקות משא"כ בוסתות ובשור המועד דבעינן ג' פעמים וכההיא דרב יוסף דסתמא פשיט והלכה ככל סתם ולא הוי סתירה מסתם לסתם משום דאיסורא וסכנתא לחומרא ובדרבנן כמו בוסתות ושור המועד דבעינן לברורי בעינן ג' פעמים וא"כ פשוט הדבר דבילד הנולד אם נמול אותו שמא ימות נמצא אתה מכניסו לספק נפשות משא"כ בנושא אשה ממשפחת מצורעין דר"ל דמחזיקין דמולידים בנים מצורעין כדאיתא ברמב"ם ז"ל ובשו"ע מאי סכנות נפשות הוא הא גם מצורע מחי"ה ח"י ואת"ל דלא יחיה הא לא המיתוהו דהא עדיין לא נולד דהא אם לא ישא אשה זאת לא יוליד כלל ולא יהיה בעולם כלל ומה הוא עשה בההולדה אם ע"י ההולדה ממית אותו ולא מצינו מיתה כזה דהוי ספק נפשות ובפרט דמצורע ונכפה חיין כל שנותיהן וז"פ. והא דהקשה הרשב"א ז"ל מרבא על רבא ומחלק בין אשה עצמה לאחיות או להמשפחה הא מעיקרא לא קשה כלל לדברינו דדוקא גבי מילה דאיכא סכנות נפשות משא"כ במצורעין ז"א דע"כ רבא בעצמו לא סבירא ליה להכלל הזה דרב יוסף דקפשיט דסתמא הוא ככל סתמא ולא קסתר סתמא לסתמא דנישואין ומלקות שאני מוסתות ושור המועד ז"א דא"כ אמאי מקשה דיצחק לאו בר סמכא הוא הא ר"י ס"ל הלכה כסתם משנה והיה לו לרבא להקשות קושיא הזאת דפשיטא דלא אמר ר"י דהא ר"י סבירא ליה הלכה כסתם משנה וכבר קסתם רבי דבאיסורא וסכנתא ב' זימני הוי חזקה א"ו דלא ס"ל לרבא כן דע"כ מסתם משנה לא קשה דהא יש סתמא דמשנה דבב' זימני הוי חזקה ולא ס"ל הא דרב יוסף דהלכה ככולהו סתמי ונחלק בין איסורא וסכנתא מוסתות ושור המועד ואפילו את"ל כהרב ברכ"י ז"ל דגם משפחה מחזקת נראה לפענ"ד ברור דבנ"ד אשה וביתה אין מחזיקות ויש לה"ר גמורה לזה מהא דגרסינן במתניתין ד' ס"ד עמוד ב' במס' נדה ר"י אומר כל גפן יש בו יין ושאין בו יין הר"ז דורקטי ופי' הרמב"ם ז"ל בפי' המשניות דהן אינן יולדת עיי"ש ולענין טענת בתולים יש במס' כתובות דף י' ע"ב פסק הרמב"ם ז"ל בפי"א מה"א דבודקין במשפחה שמא אין להם דם כלל לא דם נדה ולא דם בתולים ואם נמצא כולן כן הרי זה בחזקתה עכ"ל ז"ל הרי דצריך שיהא כולן כן ואם נמצאה אחת מהן שיש לה דם נדה איתרע חזקת משפחה דורקטי והא דבמילה סגי בתלתא זימני הוא לאו דאם נמצא בהמשפחה כמה נשים שמלו בניהן וחיין לא סמכינן ע"ז ז"א דבודאי פשיטא בל"ס דאם נמצא בהמשפחה נשים שמלו בניהן וחיו איתרע חזקת המשפחה ואך דסגי בג' זימני דר"ל דאם נמצא ג' זימני חוששין למול משום דהוחזקה המשפחה עד שיתרע חזקת המשפחה חוששין אבל בבתולים דעליה לה"ר שהיא ממשפחת דורקטי כדאיתא בירושלמי בפ"ק דכתובות ע"כ צריך לכתחילה לברר החזקת המשפחה ע"י שתבדוק כל המשפחה כולה וכיון דצריכין לבדוק המשפחה כולה ואם אחת מהמשפחה יש לה דם נדה ובתולים איתרע חזקת המשפחה ואי ס"ד דאשה ובתה הוי חזקת משפחה א"כ אמה גופא תסתור חזקת משפחה דהא אמה יש לה דם נדה ובתולים ואינה דורקטי דהא דורקטי אינה יולדת כדכתב הפי' משניות להרמב"ם ז"ל ואלא ע"כ דמשפחה לא הוי בב' דורות דאשה ובתה ב' דורות הן ואך חזקת משפחה הוי מדור אחד כמשמעות הש"ס דורקטי דור קטוע ר"ל דזהו דור שנקטעה הלידה מהם וע"כ אפילו להרב ברכ"י ז"ל בנ"ד אשה ובתה לא הוי חזקת משפחה כי ב' דורות הן, וז"ב.