אור ברסלב
בית רידבז סימן ג

בית רידבז· רבי יעקב דוד ב"ר זאב [הרידב"ז] וילובסקי

סימן ג

סימן ב

מה שהשבתי לרב אחד בענין הזה

הקשה לי רב אחד בענין עשות שליח לסופר ולעדים בכתב. האיך יתפרש הירושלמי בריש מס' תרומות ובגטין פ' מ"ש דגרסינן שם ארשב"ג בד"א בחרש מעיקרו אבל פקח שנתחרש הוא כותב ואחרים מקיימין כתב ידו התיב רבב"מ והא מתניתא פליגא הרי שכתב בכ"י לסופר כתוב ולעדים חתומו אע"פ שכתבו וחתמו ונתנו לו וחזר ונתנו לה הרי גט בטל ויכתוב ויקיימו אחרים כ"י א"ר יוסי אמור סופא ולית היא פליגא עד שישמעו את קולו שיאמר לסופר כתוב ולעדים חתומו ולא אפילו הרכין בראשו ואת אומר לית כאן אף הכי לית כאן אר"מ אית כאן היא הרכנת הראש היא שמיעת הקול עכ"ל הירושלמי והק' הרב הנ"ל דכיון דלהפוסקים ז"ל דכתב ידו לסופר לא מהני אפילו בבריא דמפרשין הברייתא דהרי שכתב בכ"י לסופר וכו' דאפילו בברי נמי לא מהני כתב ידו לסופר א"כ קשה למה מותיב רבב"מ מהך ברייתא על רשב"ג דס"ל דפיקח שנתחרש כותב ואחרים מקיימין כתב ידו משמע דאבל על רבנן לא קשיא לי' מהך ברייתא והא גם על רבנן קשיא ג"כ דהא רבנן לא פליגי על רשב"ג אלא דווקא בפיקח שנתחרש אבל בברי ס"ל לכו"ע דמהני והא האי ברייתא מיירי אפילו בברי להך פוסקי' ז"ל וחזינן דלא מהני.

והשבתי לו להאיר עיניו בענין הזה דהנה הרשב"א ז"ל כתב להק' כיון דכ"י לסופר לא מהני אם כן היכי תנן במתניתין הרכין בראשו בודקין אותו האיך מהני הרכנת הראש. מתרץ בשם הירושלמי דהרכנת הראש הוי כשמיעת הקול. והרא"ש ז"ל מתרץ ב' אופנים אופן אחד דהרכנה איכשר דהוי כשמיעת הקול אופן ב' דאיפשר דנשתתק דאי איפשר באופן אחר אקילו בי' משום תקנת עגונות ומביאו ב"י ז"ל וכתב הב"י ז"ל דלפי תירוץ השני מהני גבי נשתתק גם כתב ידו דהא לתירוץ זה לא עדיף הרכנה מכ"י וכמו דמהני הרכנה כן מהני גם כ"י כיון דאקילו בנשתתק בהרכנה כן הקילו נמי בכ"י עכ"ל הב"י ז"ל ולכאורה קשה מאד על הרא"ש ז"ל דלמה כתב תירוץ השני דהקילו גבי נשתתק דלפ"ז גם כתב יד מקילינן דהוי כהרכנת הראש והוא לנגד הירושלמי ולמה לו להוסיף עוד תירוץ לתירוצו של הירושלמי, וכתב ב' תירוצים אחד תירוצו דהירושלמי ואחד מדעתו והוא לנגד הירושלמי.

אכן הפירוש האמיתי בירושלמי הוא כך דרשב"ג ס"ל דפיקח שנתחרש שכותב ואחרים עומדים על גביו מהני דחשיב בזה כפיקח כמו שמפורש בדברינו ברידב"ז ומהני לענין שיכתוב בעצמו משום דכיון דיכול לדבר מתוך הכתב כשאחרים עומדים על גביו מהני מעשיו א"כ קשה עליו מהאי ברייתא דהרי שכתב בכ"י לסופר וכתב ולעדים וחתמו אע"פ שכתבוהו וחתמוהו ונתנוהו לו וחזר ונתנו לה הרי הגט בטל וקשה על רשב"ג מהאי ברייתא דהא הברייתא מיירי בין בבריא בין בנשתתק ולמה לא נקט הברייתא דבנשתתק מהני כתב יד כמו שמהני הרכנת הראש כיון דרשב"ג ס"ל דפיקח דנשתתק מהני כתב ידו דחשיב לפיקח א"כ לפ"ז כמו דמהני בנשתתק הרכין בראשו דאקילו רבנן גבי' משום דא"א בענין אחר כן יקולו בכ"י א"כ למה לא מהני גם כתב ידו גבי פיקח שנשתתק דהא חשיב לפיקח בשלמא בלא רשב"ג לא קשה משום דס"ל דבפיקח דנשתתק לא חשיב בכתב ידו לעשותו לפיקח אפילו כשאחרים עומדים ע"ג ומלמדין אותו ע"כ לא קשה מהאי ברייתא דלמה לא נקט דמהני גבי פיקח דנשתתק כתב ידו דהא מהני גבי' הרכנת הראש משום דכ"י לא דמי להרכנת הראש ולא הקילו אלא הרכנת הראש ולא כתב יד דכ"י לא משוי' לפיקח משא"כ לרשב"ג דס"ל דחשיב לפיקח בכ"י א"כ כיון שהקילו בפיקח דנשתתק בהרכנת הראש כן יקילו גם כתב ידו א"כ קשה למה לא מסיים הברייתא דמהני כתב יד גבי פיקח דנשתתק דהא אקילו הרכנת הראש אפילו לצווה הסופר שיכתוב כמו כן יקילו כתב יד לצוו הסופר ע"ז משני ר' יוסי ור"מ ב' תירוצים על ההיא תיובתא דר' יוסי משני דלית כאן הברייתא כלל דהא מסיים עד שישמעו את קולו ולא מסיים אפילו הרכין בראשו וע"כ י"ל דלעולם כרשב"ג דהקילו כתב יד גבי פיקח דנשתתק גם לצוו הסופר כמו הרכנת הראש ומהאי ברייתא לא קשיא משום דלא מסיים בברייתא הזאת גם הקולא דהרכנת הראש אבל לפי המתניתין דאקילו הרכנת הראש לצוו הסופר כמו כן מקילין גם כתב יד לצוו לסופר כן הוא תירוצא דר' יוסי ור"מ משני תירוץ אחר דלעולם כרשב"ג דפיקח דנשתתק כותב בכ"י ואחרים מקיימין עליו דחשיב לפיקח ע"י כתב ידו והא דקשיא לך מהאי ברייתא דלמה לא מהני כתב ידו אפילו לצוו הסופר כיון דחשיב לפיקח א"כ יועיל כתב ג"כ ואי דלצוו הסופר לא מהני כתב יד הוא דווקא בבריא אבל בפיקח שנשתתק יקילו דהא הקילו גם הרכנת הראש ז"א דמעולם לא הקילו כלל לענין צוו הסופר אפילו בפקח דנשתתק והא דאקילו הרכנת הראש ז"א דהרכנת הראש לא חשיב כלל קולא דהיא שמיעת קול היא הרכנת הראש אבל כתב ידו לא מהני לצוו הסופר בענין בין בבריא בין בפיקח דנתחרש אם כן לא מהני בפיקח דנתחרש הכתב יד לחשבו לפיקח אלא דווקא שיכתוב גט בעצמו משא"כ לצוו הסופר דלא דלא מהני בין בבריא פיקח גמור בין בפיקח דנשתתק ע"כ אית כאן הברייתא ולא קשה על רשב"ג. והנה לא מצינו דרבנן פליגי על רשב"ג דהא רשב"ג מפרש ולא חולק וקאמר בד"א בחרש מעיקרו אבל בפיקח דנשתתק כותב ואחרים מקיימין והבד"א הוא מפרש ולא חולק. אך הגמ' רצה לאמר דחלוקין רבנן על רשב"ג מהאי ברייתא ולפי תירוצים של ר' יוסי ור"מ לא פליגי רבנן על רשב"ג ונמצא דתלי ב' האופנים דכתב הרא"ש ז"ל בהנך ב' תירוצים דר' יוסי ור"מ ומביא הרא"ש ז"ל ב' אופנים הללו והרשב"א ז"ל נקיט אך תירוצא דר"מ לחוד ולא קשה על הרא"ש ז"ל מהאי ירושלמי והוא כפתור ופרח בע"ה ודוק.

תוכן העניינים

בית רידבז

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה