אור ברסלב
בית פנחס על מכות תולדות הגה"ק המחבר זצללה"ה וספורים נפלאים

בית פנחס על מכות· רבי פנחס הלוי הורוויץ

תולדות הגה"ק המחבר זצללה"ה וספורים נפלאים

פרק שלישי אלו הן הלוקין

(המשך מהנדפס כסוף החדושים על מסכת יבמות).

יג) כתב הה"ג מ' פנחס מנחם נ"י אבד"ק לענטשין. שמעתי מאאמו"ר הרב ז"ל שקיבל מאבותיו כי פ"א התאכסן הגה"ק בעל ההפלאה ז"ל אצל אחיו הגה"ק הרר"ש ז"ל וסעדו יחד איזה סעודה ודרכו בקודש של הרר"ש לאכול מעט מזער. וגם לעת זקנתו הי' מדבר בלה"ק וכאשר ראה אחיו הגה"ק בעל ההפלאה את מיעוט אכילתו ומיעוט שתיתו הי' נכנע בעיניו מפני גודל קדושת אחיו. וענה ואמר ג"כ בלה"ק. יש שני אחים מאב אחד ומאם אחת. אחד אוכל ושותה כבהמה. וא' דומה למלאך ה' צבאות. לא אוכל ולא שותה רק נהנה מזיו השכינה. ומיד השיב לו אחיו הרר"ש בזה"ל. יש שני אחים מאב אחד ומאם אחת. א' דומה לכהן גדול. וא' לבעה"ב. הכה"ג אוכל והבעה"ב נתכפר עכ"ל:

יד) כתב הה"ג מ' ישראל בערגער שי' אבד"ק בוקארעשט. סיפר הה"ק מספינקא שרבינו הקדוש הרבי מלובלין ז"ל אמר שבעת שלמד בישיבת הרה"ק הרר"ש ש"ע או"ח הרגיש בעת לימודו ריח גן עדן והרר"ש הסתיר הדבר. ובכל עת לימודו הי' על השלחן מיני בשמים כדי שאם ירגיש א' מתלמידיו יוכל להסתיר הדבר. עוד סיפר שהרה"ק ר' יודא צבי מראזלא נסע פ"א להרה"ק בעל אורח לחיים וכשחזר לביתו שאלו חותנו הק' רבינו צבי מזדיטשוב מה ששמע שם. וסיפר לו ששמע תורה אחת מה שסיפר האורח לחיים מהרר"ש ז"ל דכל הרעש מהעקידה היה מחמת דלכל אדם אין נותנים נסיונות רק לפי ערך מדרגתו ולפי ערך עבודתו. רק כשבא נסיון לאדם נוטלין ממנו כל מדריגתו וקדושתו ולא נשאר רק הרשימה ולפי ערך קדושתו כך ערך הרשימה. והשיב לו חותנו הק' רבינו צבי אלמלא לא באתי אלא בשביל זה דיו. כשעשה הרר"ש נשואי בנו הגה"ק ר' צבי יהושע הורוויץ עם בת אחיו הגה"ק בעל ההפלאה. אמר הרר"ש לאחיו ההפלאה. אחי נקיים דברי חכז"ל לית כתובה דלא רמי בה תיגרא. ובכה ההפלאה והתקוטט עמו וא"ל אתה משובח ביראה ועבודה. ובכה הרר"ש והתקוטט עמו לאמור אתה משובח יותר ביראה ועבודה וקיימו בזה דברי חז"ל עכ"ל:

טו) הגה"ק מוהר"ר צבי הירש הלוי איש הורוויץ ז"ללה"ה זי"ע אבד"ק טשארטקוב נכד הגה"ק המחבר זצללה"ה מובא אודותיו בס' שמן הטוב אות צ"ב והלאה וכ' הגאבד"ק בראדשין שי' וז"ל סיפר הרבי הק' המפו' בעולם כקש"ת מהור"ר דוד משה זצללה"ה זי"ע מטשארטקוב שראה בפנקס הישן של ק"ק טשארטקוב היות שהגביר המפורסם הראשון ממשפחת ראטהשילד כשהי' בחור הי' משמש בקודש להגה"ק ר"צ הירש זצללה"ה האבד"ק טשארטקוב. ואח"כ נשא אשה בק"ק סניאטין והי' לו חנות והצליח קצת. והנה הרבי ר' הירשלי זצללה"ה הי' לו אז עוד בת אחת להשיא והי' לו מיתר הפליטה מהונו רק חמשה מאות אדומים דוקאטען] וזה הי' מחזיק ומצניעם בתיבת השלחן שלו סגור לנדוניא לבתו. וכמעט בשום פעם לא הוצרך לבוא לתיבה זו. רק בכל שנה באור לארבעה עשר דניסן בבדיקת חמץ הי' פותח גם את התיבה לבדוק. ובאותה שנה נשא המשמש הנ"ל אשה. ולשנה האחרת בליל י"ד בניסן כבוא הרב לבדוק התיבה. ראה שאין שם הכיס עם האדומים הנ"ל כמו בכל שנה. ויבהלו הוא ואנשי ביתו וב"ב החליטו שאין זה רק שהמשמש הנ"ל גנבם משם. והראי' שהרי עשה לו חנות. וכפי הנשמע הוא מתעשר והולך אין זה כ"א מהאדומים הנ"ל עשה לו את החיל הזה. והר"ר הערשלי ז"ל כמה פעמים השתיק אותם לאמור כי חושדים בכשרים כי כפי שמכירו אשר כל עת היותו בביתו אצלו הי' איש ישר הולך ירא ה' ונאמן ביתו. אבל ב"ב לא נתנו לו מרגוע ואמרו שאין זה רק שהוא גנב את הכיס עד שאלצוהו והכריחוהו ליסע אליו לסניאטין. ובעל כרחו נסע לסניאטין. וכבואו אליו וראה את רבו הקודש אשר חבבו באין קץ. ויכבדהו וישמח בו מאד. ואח"כ סיפר לו רבו את אשר קרהו והי' מגלה טפח ומכסה טפחיים שהוא נחשד ע"ז ואז תומ"י אמר לו משמשו הנ"ל כנים הדברים. אני לקחתי. אמנם אין לי כעת מן המעות רק שני מאות אדומים. וזה אתן למר תיכף ומיד. ובמשך זמן קבוע אשיב את הכל. אז נסע הה"ק רבי צבי הירש ז"ל בשמחה לביתו על האבידה שמוחזרת לו. וראטהשילד הי' שולח לו בכל פעם עוד אדומים. והנה כמנהגן של ישראל לעשות תיקוני הבית ולסוד בסיד על חג הפסח. כן עשו גם אצל הה"ק רצ"ה ז"ל ואינה יהודית מכפר הסמוך לטשארטקוב סידה בסיד את ביתו. וכאשר בדק הרב פ"א ופתח את התיבה. ותרא הערלית כי כיס בתוכה ונתנה עיני' בו ותתגנב אל התיבה ותקח מפתח ותפתח אותה ותקח את הכיס עם האדומים ותבוא אל בעלה. הבעל הטמין את הכיס עם האדומים על זמן מרובה והשתכח הדבר. אמנם אחר עבור זמן רב. וראה בעלה שכבר נשכח הדבר. ויקח לו בתחילה אדום א' ויבוא אל המוזג להקרעטשמא אשר בכפר. ויקח לו י"ש הרבה וישתה עם אחוזת מרעהו. ויטב לבו. ואח"כ כאשר הוצרך לשלם להמוזג נתן לו את האדום ואמר לו זה מצאתי לך העירה ותחליפהו ותקח לך המגיע לך עבור הי"ש והשאר תחזיר לי. וכן עשה. ובשבוע השני' עוד הפעם בא הא"י וישתה לשכרון. ויקח מחיקו עוד אדום זהב ואמר לו שמצאו. וכן עשה עוד הפעם. ויהי כראות המוזג זה שתים ושלש פעמים. והבין כי אין האדומים כאבנים להיות מושלכות בחוצות וקל למצוא. ועלה במחשבתו כי בוודאי גנב הא"י את האדומים. ע"כ הלך תומ"י להשר הפולוס שהי' נקרא אז בשם וואיעוואדא וסיפר לו המעשה. ויאמר לו הוואיעוואדא ראה כאשר יבוא עוד הפעם אליך לשכרהו הרבה מאד ולהרבות עליו רעיו אשר כשיכנס הי"ש יצא הסוד ויוודע האמת. וכן עשה. ויהי כטוב לבו ונשתכר הרבה ויגד לרעיו בחשאי את כל לבו. ויספר להם מאשר גנבה אשתו הכיס אצל הרב. וכי במקום פלוני בביתו קבורים כל שאר האדומים. המוזג לקח לו עדים ששמעו מפיו. וימהר אל השר הוואיעוואדא והוא שלח תומ"י את עבדיו לבית הערל בכפר ויחפשו במקום שאמר וימצאו את הכיס עם האדומים רק שהיו חסרים איזה אדומים מן המספר ת"ק אדומים ויאסרו את הא"י ויביאהו להשר וואיעוואדא והודה לפניו את הכל. וישלח השר העירה אחרי הרב שיבוא אליו. ונבהל הרב כי נקרא אל השר. ויחשוב מי יודע איזה עלילה העלילו עליו ועל עדתו. ויבא אל השר. והתחיל השר לשאלו כמה בנים ובנות יש לו. וכמה משכורתו לשבוע. עד שסיפר לו הכל. וישאלהו ומאין לך להשיא את בתך ויספר לו כי הי' לו על נדוניא וצרכי נשואין כיס עם ת"ק אדומים רק שנגנב ממנו. וישאלהו השר על סימני הכיס ויגד לו הרב את כל ונוכחת. ולקח השר את הכיס עם האדומים ונתנם להרב. ויספר לו את הכל ומי גנבם. וישב הגה"ק רצ"ה ז"ל אל ביתו בשמחה רבה. ותומ"י נסע הה"ק לסניאטין לישאל את משמשו הנ"ל מה הי' לו כי השיב את אשר לא גנב. אז הודה לו היות שראה את רבו שרוי בצער גדול והבין שאם יחזור רבו הביתה בפחי נפש איך תגדל הע"נ שלו ושל ב"ב ויגמור בדעתו לומר שהוא גנבם ויקח כל הונו ורכושו אשר רכש ונתן מיד כדי להפיס דעתו של אותו צדיק וגם אח"כ מכר הכל וכמעט משכן את הכרים וכסתות שלו וישלח בכל פעם עוד אדומים לרבו וכשמוע רבו את זאת ויפיסהו בכמה פיוסים על שחשדהו והחזיר לו את כספו. ויברכהו בעבור זה כי יצליח ויעלה מעלה בעושר רב. וההון הרב יהי' לו קיום אצלו עד דורי דורות. ומאז והלאה התחיל להצליח ומשם יצא הבית המפורסם הלזה בית ראטהשילד ועיין בפתחא זעירא לס' צבא רב דף ט' ע"א:

טז) כתב הרה"ח מ' דוב בער נ"י מפערבענין באונגארין וז"ל. הגה"ק הרר"ש זצללה"ה עת בא לניקלשפורג שאל במנהגי הרב אשר הי' שמה מקדמת דנא. ובאו זקני העיר וחכמי' וכל אחד סיפר לו מתהליכות הרב אשר הי' שם. ועוד ביקש מהם. אבל כבר נלאו כל חכמי העיר לספר לו איזה דבר חידוש. עדי כי בא שמה חייט עני זקן ואמר לו גם אני אספר למעלתו איזה דבר טוב אשר ראיתי מהרב דפה. והרר"ש כיבדו ביתר שאת. ואמר לו נא יספר אדוני. וסיפר לו. כי פ"א חלתה המשרתת אצל זו' הרבנית והי' לפני הפסח. ולא ידעה הרבנית לשית עצות בנפשה להיות בלא משרתת. ובקשו אנשי העיר את החייט הלז כי יתן את בתו אשר יש לו. לבית הרבנית עד אחר ימי החג. כי יבא הזמן לשכור משרתת אחרת. הנערה בת החייט לא אמרה דבר וקיבלה על עצמה להיות משרתת שמה. והרב הלז הי' הרגלו לקיים מצות ושמרתם את המצות כפשוטו וכמשמעו. לשמרם משעת קציר ואילך בשמירה מעולה. והי' הרגלו כי בעת הילוך לקצור החטים הלך עם מסייעתו בתופים ובמחולות. ואת אלומותיו ברינה יקצורו. ואת קציר החטים לקח על כתפותיו תחת צל החופה וככה הובילם לביתו. ודש וברר את החטים ונתן אותם בשק ובקופה בבית מיוחדת. ולקח ב' שומרים אשר עמדו במשמרת הקודש יומם ולילה לא ישבותו. והם שמרו את משמרת הקודש קציר החטים. עד בא העת לפני הפסח ויטחנו ברחיים ודכו במדוכה ואפה לעצמו את שש המצות שמורה לפסח ואח"כ סגר אותם במסגרת הארגז שלו. והמפתח הי' אצלו עדי יבא העת לקיים המ"ע של בעת"מ. ויהי היום ערב פסח והי' טרוד בעסקיו עסקי מלאכת שמים. ושכח את המפתח בתוך הארגז אשר שמה היו המצות שמורה שלו. הרבנית אמרה להילדה המשרתת. אשר זה יום או יומים כי באה לביתם כי תקח איזה מצות לדוכם במדוכה לעשות מצה עשירה לצורך הילדים והמשרתת כי לא ידעה דבר התנהגות הרב ז"ל. הלכה אל הארגז הלז ולקחה השש מצות שמורות הנ"ל ודכתה אותם במדוכה ובשלו בפרור כמצה עשירה ושום איש לא ידע את המעשה אשר נעשה. בליל התקדש חג הפסח והרב זצללה"ה ברב ההכנות שלו כאשר רצה לישב על הסדר פשט ידו לתוך מלבושו ליקח את המפתח ולפתוח את הארגז ליקח את השש המצות הערוכות לו ומפתח אין. הלך אל הארגז ומצא המפתח בתוכו. ופתח פתוח לפניו. והמצות אינן. שאל את הרבנית ולא ידעה מה להשיבו והנערה אמרה את אשר עשתה. והרב הנ"ל לא הכלימה דבר. ושום גוון והשתנות ועגמת נפש לא נראה עליו כלל. ולקח מצות פשוטות וערך את הסדר ברב שמחה ותודה והלל ושבח. וכאשר סיפרו זאת להה"ק הרר"ש זצללה"ה. אמר הן הן. לזאת קויתי כי הרגשתי בעצמי כי יש כאן איזה ענין ודבר גדול את אשר נעשה פה בבית הרב זלה"ה עתה נודעתי בגדולת מעלותיו של הרב ז"ל למען אכיר את המקום אשר אני עומד עליו כי אדמת קודש הוא עכ"ל יז) מעשה נפלאה מהגה"ק רבי ר' שמעלקא זצללה"ה נכד המחבר זצללה"ה. כתב הרב הגאון מ' שבתי ליפשיץ נ"י האבד"ק יולניצא. זה כמה שנים אשר שבת אצלי הרב מוויטקוב הסמוך לעיר בעלז והי' מייחס עצמו שהוא נכד להגה"ק רבי ר' שמעלקא זצללה"ה מניקלשפורג. וסיפר לי מעשה נהורא. שהרר"ש הי' לו בנעוריו חבר א' בתורה חריף ועילוי גדול ויר"א שאח"כ נתקבל לרב ואב"ד בעיר יאנוב. והרב הי' מתמיד גדול בתורה ועובד השם וכל העם ענו אחריו מקודש. רק שהי' בטבע עקשן גדול ולא ביטל דעתו מעולם מפני שום ברי' שבעולם. ברבות הימים עשה הרב הנ"ל שידוך עם בנו עם רב אחד ממרחקים. ובהגיע זמן החתונה ביקש הרב מאת הלומדים ומאת הנגידים בעירו שיסעו עמו לכבודו אל חתונת בנו הבכור. וכן עשו. שנסעו הלומדים והנגידים במרכבות רתומות לכבודו הגדול. והרב נסע על מרכבה כבודה עם בנו החתן המופלג ועם ראש הקהל דהעיר. ועוד אברך א' מופלג בתוי"ר כדי שיהי' להם לצוותא לדבר בדברי תורה על הדרך. בנסעם והנה הגיע זמן מנחה. וירדו מן המרכבה הרב ואנשיו כדי להכין עצמם לתפלת מנחה. והרב הלך לצד אחר לעשות צרכיו תחת אילן א' כי הי' ביער. ואנשיו אשר נסעו עמו באו חזרה תיכף אל המרכבה. והמתינו על הרב עד בוש. והוא לא בא. השמש שקעה. והרב לא בא בחזרה עליהם. ונשתוממו על הדבר הזה. והלכו החתן וראש הקהל והאברך לחפש את הרב ביער. אולי הוא עומד שם ומתפלל. אבל יצאו לחפשו חנם. המה נבהלו מאד. כי החושך כסה הארץ. ובאו בחזרה אל הדרך הישר אל המקום אשר המרכבה עומדת שם. ובתוך כך באו עוד איזה עגלות עם אנסים אשר נסעו ג"כ אל החתונה. ושאלו מה זה היא עמידה זו על אם הדרך. וסיפרו להם כי הרב איננו. וענו האנשים ואמרו. אל תדאגו כי יכול להיות כי הגביר המפורסם פב"פ אשר נסע ג"כ אל החתונה לכבוד הרב. והוא נסע לבדו במרכבתו. ויוכל להיות קרוב לוודאי שהוא לקח את רבינו על המרכבה שלו. כי ראה אותו עומד ביער. ובוודאי נסע עמו. וכאשר שמעו את הדבר הזה. הסכימו כלם השערתם שכן הוא. ונסעו משם. ובכל הדרך חפשו אותו ושאלו עליו. אבל כלם אמרו שבוודאי נסע עם הגביר מאותו העיר. וכאשר הגיעו להעיר למקום החתונה. וראו שהמחותן אבי החתן איננו שם. ויתעצבו מאד ע"ז. יש שאמרו. יוכל להיות שהרב המחותן נסע לביתו. אחר שתעה ביער ונזדמנה לפניו עגלה לעירו. ונסע לביתו כדי שלא יהי' לו ביטול תורה. כי יודע הוא היטב שהחתונה תהי' גם בלעדו. סוף כל דבר. החתונה היתה בעצב גדול משני הצדדים כמובן. ואחר החתונה נסעו הב"ב מיאנוב לביתם. ובכל הדרך שאלו לכל עובר ושב אם לא ראו את רבינו. וכלם ענו ואמרו לא ידענו. ובני עיר יאנוב שלחו שלוחים לכל עיר ועיר בסביבות עירם לחפש את הרב. אבל הכל הי' לחנם כי הרב תעה ביער. וכאשר רצה לצאת מן היער אל הדרך הישר. הלך בדרכים שונים ועקומים. והלך כל אותו הלילה כמה פרסאות בעומק היער. כי היער הי' גדול מאד מכמה וכמה פרסאות באורך וברוחב. וכאשר עלתה השמש. עמד לפוש מעט וקרא קר"ש והתפלל בלי טו"ת. וכן הלך וסבב בהיער איזה שבועות רצופים ואכל פירות היער. ובכל עת שהי' עיף ועמל ויגע הניח א"ע לישן ביער. עד שמרוב צרות ודאגת נפשו. שכח אימתי יום השבת. כי טעה בחשבונו על יום אחד. היינו כי נתחלף לו החשבון על יום הששי בשבוע. שהוא יום השבת. ויקדש אותו בכל אשר הי' לאל ידו בהיותו ביער. והשי"ת שמר אותו מכל מיני פגעים וחיות רעות. בזכות תורתו ומעשיו הטובים. עד אשר לאחר איזה שבועות. יצא מן היער. ובא לכפר מקום ישוב. ונתוודע לו אי' הוא וברוב הרפתקאות דעדו עליו בא לעירו ולביתו. וסיפר את כל המאורע. והנה ביום החמישי בשבת לעת ערב. והרב התחיל להכין א"ע לקבלת ש"ק. והשתומם על ב"ב שאינם עושים שום הכנות על ש"ק הממשמש לבוא אבל הם אמרו אליו שהוא טועה א"ע בחשבונו. כי היום הוא חמישי בשבת. אבל הרב בהיותו ביער בצרותיו נפל במרה שחורה כעין שוטה לאותו דבר. שרק הוא חושב חשבון צדק. וכל ב"ב ובני עירו טועים הם לפי דבריו וכל הוויכוחים והטענות לא הועילו לזוז אותו ממחשבתו זאת. שהיום הוא ערב שבת ולא חמישי בשבת. וחשבו את הרב שאינו בישוב הדעת בדבר הזה. וב"ב היו בצער גדול מזה. אבל מה היו יכולים לעשות. והיו מוכרחים להכין לו סעודות שבת. ובאור ליום הששי. הלך לביהכנ"ס וקיבל שבת בשמחה גדולה. וכל העם צחקו אחריו ואמרו שהוא מטורף בדעת רח"ל. וכיבד את השבת שלו בכבוד גדול. וקרא בתורה. ובירך ברכת הגומל. ולא הניח תפילין. ולאחר השבת שלו כאשר הגיע יום השבת קודש. שבת לכל העולם. וראה שכל העם וב"ב מכינים עצמן על שבת רגז וכעס עליהם. והוא הניח תפילין. וגם עשה מלאכה. והשמחה שהי' בביתו מבואו נהפך לאבל ויגון. וכה עברו כמה שבועות ולא יכלו להעביר אותו מדעתו וחשבונו. ובאו אליו כמה רבנים וגדולי ישראל מהסביבות. ובקשו אותו שיבטל דעתו בזה. והרבו עליו בראיות ואותות כי טעה בחשבונו על הדרך שהי' נע ונד אבל הוא שהי' בטבע עקשן גדול מצורף לזה טירוף דעתו עתה באותו דבר. אף שבשאר ענינים הי' בר דעת כמו כל אדם אבל בענין זה הי' שוטה רח"ל. לא שמע לדבריהם. עד שנשמע הדבר הזה להרב הגה"ק הרבי ר' שמעלקא זצללה"ה שהי' אז אבד"ק שיניאווי. והרה"ק הרר"ש ז"ל נסע אליו ובא לביתו ביום החמישי ביום שהיה ע"ש לפי חשבונו של הרב מיאנוב. ושמחו זה לקראת זה מאד מאהבת נעורים. והרב מיאנוב. שאל את הרר"ש ז"ל אם יהי' אצלו בש"ק. והשיב לו שרק בעבור זה בא אליו. והרר"ש רמז על הבע"ב מיאנוב. שיכינו עצמם על שבת כראוי כפי החשבון של הרב מעירם. וגם יכינו יין טוב וחזק יין ישן וביום החמישי אחר חצות הלכו למקוה ולעת ערב לבשו בגדי שבת והלכו להתפלל יחד עם הרב מהעיר. ותמהו כל העיר על הרר"ש מה זה שגם הוא ח"ו מודה להרב מיאנוב והרר"ש כיבד את הרב בקבלת שבת. אבל הרר"ש ז"ל ובעה"ב התפללו תפלת חול. ואחר התפלה הלכו לביתם בשלום כמו בליל ש"ק בשמחה רבה. ובאו לבית הרב הרבה אנשים לכבוד האורח הרר"ש ז"ל. ואמרו שלום עליכם בשמחה רבה ואח"כ עשו קידוש וישבו לאכול ודברו ביניהם תורה הרבה והרר"ש ז"ל אמר אל הרב מיאנוב שצריך לעשות סעודת הודאה על הנס שבא בשלום לביתו ע"כ יתן יין הרבה. והרר"ש אמר אל הרב שישתה וגם הוא ישתה. והרר"ש הפציר בהרב שישתה ויחזור וישתה. ועפ"י רמיזת הרר"ש ניתן להרב יין ישן נושן שכל השותהו יפול בשינה זמן רב וכן הי' שנפלה תרדימה על הרב מיאנוב ויישן סמוך להשלחן באמצע הסעודה. ורמז הרר"ש אל הבע"ב אשר בלאט יניחו כר תחת ראשו ויישן במנוחה. והרר"ש לקח לו הפייף ועשן טוטין. ואמר אל הבע"ב עתה לכו למלאכתכם כל או"א יעשה עבודתו ומסחרו. ובעזהשי"ת יהי' הכל טוב. רק מחר בלילה בש"ק האמיתי באותה שעה ובאותה עת תבואו לבית הרב כמו עכשיו. והרר"ש עמד על המשמר שלא יקיצו אותו כל הלילה וכל יום הששי שלאחריו. עד שהלך לפני הבית על המשמר שלא יקיצו אותו אפי' קול צפור. והרב מיאנוב הי' ישן כל ליל ש"ק. ובליל ש"ק התפלל הרר"ש בבית הרב ביחידות. ואל הסעודה באו כל אנשי העיר כמו אתמול בלילה. והרב מיאנוב הי' ישן עוד. והרר"ש אכל סעודת ש"ק בשמחה רבה ואמר תורה לפני הנאספים סביב לשלחנו עד כחצות הלילה ואח"כ הקיץ את הרב משנתו. ואמר אליו יאניווער רב שטייט שוין אויף צום בענטשין. והקיץ הרב ואמר אל הרר"ש כמדומה לי שישנתי הרבה ונטל ידיו והתחיל עוד לדבר דברי תורה אל הרר"ש ז"ל ואח"כ ברכו ברכת המזון ולא ידע כלל מזה עד יום פטירתו. ואדרבה התפאר א"ע שכל העולם מודים לדבריו ועושים את יום השבת כפי חשבונו. והחזיק טובה להרר"ש שעמד לימינו וסייע לו להמשיך את כל בני עירו אל האמת כפי חשבונו. כי כלם עזבו את דרכם המוטעה ועשו את הש"ק יחד עם הרב. כן האמין כל ימיו. ואחר השבת באו נכבדי העיר אל הרר"ש בקול תודה ע"ז. אבל הרר"ש ז"ל גזר עליהם שלא ידברו עוד מזה כלל. ואז נתפרסם הרר"ש ז"ל בעולם לאיש מופת וחכם הרזים זי"ע ועכי"א. עכ"ל:

יח) כתב הגאב"ד ד"ק טשארטקוב וז"ל. הרר"ש ז"ל ותלמידיו הק' מעולם לא היו ישינים על מטתם כדרך העולם. ופ"א נתארח אצלו בנ"ש הר"ר אלימלך זצללה"ה זי"ע מליזענסק וערך לפניו מטה מוצעת והי' דבר חדש בעיני התלמידים עד כי שאל אותו הגה"ק תלמידו ר' מרדכי בנעט ז"ל הכי הרבי מפולין אינו בקו הבריאה. שצריכים להציע לו מטה. ויהי בלילה כאשר ישבו לאכול סעודת הלילה. והפליגו בשיחה נאה בדברי תורה. עד כי שאלה הרבנית ע"ה בעלי הלא המטה מוצעת לכבוד האורח כדי שינפש מטלטול הדרך. ולמה זה תעכבהו להמניעו ממנוחתו. וענה הרר"ש זי"ע. צדיק זה בא לבית מלוני. כדאי הוא שלא יישן. ויפטר בלא לינה ודפח"ח. עכ"ל:

יט) סיפר הה"צ מ' אלטער נ"י פערלאוו מנאוואמינסק ששמע מאבותיו הק' ז"ל אשר האחים הגה"ק הרר"ש ובעל ההפלאה ז"ל התבודדו יחד בעבודת השי"ת ולמדו יחד שני מעל"ע וחצי רצופים בלי שינה. והי' נצרך להם לעיין בהרמב"ם והמה למדו בחדר על עלי'. וירד הגה"ק בעל ההפלאה לדירה התחתונה להביא משם את ס' הרמב"ם. ובלכתו על המדרגות מלמעלה למטה. אחזו שינה וישב על המדרגה ונרדם בשינה. אחיו הרר"ש ז"ל המתין ובראותו כי אחיו אינו בא בחזרה עם הרמב"ם. הלך לחפשו. ומצאו ישן על המדרגה. והקיצו ואמר אליו אחי מה תעשה בקבר:

כ) כתב הרה"ג מ' שמואל שי' אבד"ק שאטאווא שמעתי מאבי הה"ג אבד"ק פראנפיל אשר שמע מאנשי אמת כי בהיות הגה"ק בעל ההפלאה ז"ל רב בעיר לאכעוויץ הי' שם בעיר הנ"ל גביר אלים שהי' לו עם אדם א' איזה עסק אצל הה"ק בעל ההפלאה ז"ל. ודרש מהרב שיעשה לו איזה ענין שלא כד"ת. ויהי כאשר ראה כי הרב לא ישמע לו. הלשין עליו לפני הדוכס בעיר לעכוויץ. ובימים ההם הי' ביד הדוכס לעשות עם תושבי עירו כרצונו. ולזאת פקד הדוכס להעניש את הגה"ק בעל ההפלאה ז"ל בעונש מלקות. ויהי כאשר כבר הונח הרב ההפלאה ז"ל על הארץ כדי להלקותו. הוריד שתי דמעות מעיניו ואמר בזה"ל אוי כי שחה לעפר נפשנו דבקה לארץ בטננו קומה עזרתה לנו. וכאשר סיים הדיבורים הנ"ל ותיבש יד האיש אשר הפקיד הדוכס להלקות את הרב הנ"ל ולא הי' יכול לזוז בידו ממקום למקום וכאשר ראו בע"ב העיר כי כבר הונח הרב על הארץ כדי להלקותו אז הפילו כלם א"ע על הארץ ואמרו להאדון אנחנו מקבלים עלינו שתצוה להלקות אותנו ולא את הרב. ועי"ז נמנע הדבר מלהלקות את הרב. עכ"ז ברח הרב ז"ל אחר זה מעיר לעכוויץ לעיר יאמפלא וישב ג' רבע שנה עד שנתקבל לרב בעיר פפד"מ ומאז ועד היום לא פסקו משוגעים מגזעו של הגביר אלם הנ"ל:

כא) כתב הה"ג מ' אברהם סג"ל איטינגא ר"מ ב"ק דיקלא וז"ל הה"ק רר"ש עבר פ"א דרך עיר קראקא ותבוא לפניו אשה אחת ובנה על זרועותי'. ותבך לפניו לאמור. כי ילדה כבר בנים הרבה ומתו בקיצר ימים רח"ל. והילד הזה הוא ג"כ חלש ורפה אונים ומורא יעלה על ראשה לבל ימות גם הוא כאחיו. ויקח הרר"ש מטפחתו וכרך בו איזה דבר ומסר להאשה ואמר לה הא לך המטפחת ההיא עם מה שכרוך בו ולך אל הרה"ג האב"ד דפה והוא יאמר לך מה תעשה ונסע לדרכו. האשה עשתה כדברי הרב ותלך להרב דשם הגה"ק ר' יצחק לנדא זצ"ל האב"ד דשם ותספר לו את הדברים אשר אמר לה הרר"ש. ותתן לו את המטפחת. הרב התיר את הקשר ומצא בה אדום זהב ולא ידע הרב מה לעשות. והאשה הזאת ישבה בבית הרב ותחכה על תשובתו ונצטער מאד אותו צדיק. ובתוך כך נכנס אליו איש א' ממקורביו ויאמר לו. השמעתם חדשות. הקיסר מרוסיא נחלה מאד ושלחו אחרי הדאקטור הפראפעססער הגדול מבערלין ומדי עברו סר אל עירנו להנפש מעמל הדרך והוא מתאכסן באכסניא פלונית ומבקש שכרו בעד וויזיט אדום אחד. כשמוע הרב זאת הבין כי זה הי' כוונת הרר"ש ויתן להאשה האדום וציות לה לילך אל הפראפעסער מבערלין וכן עשתה האשה והילד נעשה בריא אולם והאריך ימים עד זקנה ושיבה עכ"ל:

כב) הובא בכתי"ק מהגה"ק מהרי"ם מגור זצללה"ה זי"ע. וז"ל. בתפלת רנב"ה ברכות ד' כ"ח שלא אכשל בדבר הלכה. ולא אומר על טמא טהור. ועל טהור טמא. ומקשים העולם על כפל הלשון. וסיפר שפ"א היתה עגונה אחת אצל הרב הקדוש אור החיים זצללה"ה זי"ע. והי' נראה לו שהיא מותרת. אך שהוקשה לו לומר בפה מלא שהיא מותרת. ולבסוף בא ההרוג ברגליו. וסיפר עוד מהגה"ק מהרבי ר' שמעלקי זצללה"ה זי"ע. הי' אצלו שאלה על בהמה אחת. והי' נראה לו שהיא מותרת. והי' קשה לו לומר שהיא כשרה. עד שבדקוה ומצאו בה טרפה אחרת כנ"ל. וזהו פירוש שלא אכשל בדבר הלכה. היינו שאנו עומדים בה. ושלא אומר על טמא טהור. דהיינו מה שאינו נוגע להלכה זו כנ"ל עכ"ל הכתי"ק הנ"ל. והרהגה"צ המפורסם אדמו"ר כקש"ת מוהר"ר מנחם מענדלי שליט"א האבד"ק פילץ. סיפר ששמע מזקינו הגה"ק המפורסם בעל חי' הרי"ם זצללה"ה זי"ע. לפרש תפלת רנב"ה עפ"י מעשה שהי' אצל הגה"ק הרבי ר' שמעלקי זצללה"ה זי"ע מנ"ש. שבא לחופה לסדר קידושין. ולקח הכתובה לקרות. ואמר שאיננו רואה שום כתב בהכתובה. והנה הש"ץ דשם אמר לו. יסלח לי רבינו. הלוא מפורש הכתב על הכתובה שכתבתי. והרר"ש באחת. שאיננו רואה הכתב. ובשביל זה הלך לביתו ולא רצה לסדר הקידושין. ובימים מועטים נתוודע. כי הי' להכלה היתר לנישואין ע"י שנטבע בעלה הראשון. אבל בין כה וכה בא הנטבע ברגליו. ואיגלאי מילתא למפרע. למה הר"ש לא ראה הכתב לסדר קידושין כי היתה א"א גמורה. וזהו פירוש תפלת רנב"ה כהנ"ל:

כג) כתב לי' הגה"ח מהר"י שליט"א האבד"ק סעראצק נכד הגה"ק המחבר זצללה"ה. כי לכל תלמיד שבא אל הגה"ק הרר"ש זצללה"ה. אמר לו. המעל"ע כ"ד שעות. י"ד ללימוד. ד' לתפלות שחרית מנחה ומעריב. ד' לשינה. א' לצורכי קהלה ופסק דין. חצי לאכילה. וחצי להיות פנוי ולבטל. ועכ"ז באותו חצי שעה למד עמהם חובת הלבבות. ועם הרבי הקדוש מלובלין זצללה"ה זי"ע לא התנה רק כמש"כ בס' שמן הטוב ח"ב אות ג' עכ"ל:

כד) סיפר הה"צ שהיוח"ס כו' כו' כקש"ת מהור"ר אלטר פערלאוו שליט"א מנאוואמינסק. כי זקנו הרר"ש זצללה"ה. עברו ימים ושנים שלא דיבר כלל עם אשתו הצדקת ע"ה. ולא הי' לו שום מגע ומשא עמה. פ"א בא אליו אורח מגדולי הדור. אז חשבה בדעתה. הנה הגיע העת שתציע טענותי' לפני חברו של בעלה הרר"ש. ושאלו ע"ז. והשיב עפ"י משל. לאיש ואשתו שנסעו על היריד ללייפציק. והי' להם הצלחה גדולה במסחרם. ופ"א אמר האיש לאשתו אנכי אעשה לך מסחר בפני עצמך. ואני אמכור את סחורתי בחנותי., ואת תמכור את סחורתך בחנותך. ונרויח פי שנים. ויהי ביום האחרון של היומא דשוקא אשר אז הטרדה רבה מאד. וכלם עומדים מבוקר עד הערב למכור את סחורתם הנשארת. ולקנות סחורה משם להביא אל ביתם. ואינם פונים אף על רגע אחת. כי לעת ערב יוגמר היומא דשוקא. באה האשה לחנות של בעלה ומדברת אליו דברים שונים ומבטלת אותו מעסקו. וגם היא מבטלת ממסחרה. אבל הוא אומר אלי' הלוא השעות ספורות וקץ היריד בא. אין עתה עת לדבר. רק למכור ולסחור. וגם את מחויבת לעסוק במסחרך. עבור כי פנה יום. כן הדבר. באנו לעוה"ז. והתקן עצמך בפרוזדור. בימי היריד הקצרים. וקץ היריד הוא בכל רגע ורגע. ושוב היום שמא כו' אמרו חכז"ל. ואיך יש עת לדבר ולבטל ביום האחרון של היריד. הנני מחויב לעסוק במסחרי. והיא תעסוק במסחרה ועניני' עכ"ל. ועיין בס' תפלה למשה מהרה"ק ר"מ מסאמבור זצללה"ה. מביא ששמע מהרה"ק מהור"ר אלעזר זצללה"ה זי"ע בנו של רבינו הה"ק מהור"ר אלימלך זצללה"ה זי"ע מליזענסק. ששאלו אותו על אביו הק' זצללה"ה. מה צוה לפני פטירתו. והשיב אם תרצו לידע צוואת אבא. דרשו מעל ספר נועם אלימלך. כי כ"ב שנה לפני פטירתו אמר הדברים האלו שבספרו. וידעתי שבכל יום ויום הי' מצוה מחמת מותו. ולא עלה על דעתו שיחי' עוד למחר עכ"ל:

כה) כתב הרה"ח מ' שמעון מנחם נ"י מק' גאווארטשוב. שמעתי מפי הזקנים שבעיר. שכאן בעירנו הי' איש א' זקן מאד שהי' משורר ומסייע להרה"ק הרר"ש זצללה"ה מנ"ש. בעת תפלותיו בימים הנוראים. והי' רגיל לספר. כי המנהג הי' שהכינו להם ניגונים מיוחדים על כל דבר ודבר. למען אשר בעת התפלה לא יצטרכו לחפש אחר ניגון. אמנם עפ"י רוב אירע כאשר רצו המשוררים לנגן את הניגון המוכן להם. התחיל הרר"ש ז"ל בעצמו לנגן ניגון חדש ונפלא מאד. אשר לא שמעו אזניהם מעולם. והמשוררים נשתתקו כלם ולא הי' להם השגה. איך אפשר לשיר שיר נפלא ונעים כזה. ולא ידעו מאין בא לו אותו הניגון. וראיתי בס' ייטב פנים [מ' שפת הים אות י"ג]. וז"ל למאי ששמעתי מפי מוזלה"ה הגה"ק ר' משה טייטילבוים זצללה"ה אבד"ק איהעל. שהגה"ק הרר"ש זצללה"ה. כשהי' עומד בתפלה בשבתות וי"ט ובפרט בימי הנוראים ובעת העבודה. כשאמר וכך הי' מונה א' או"א וכו' וכדומה הי' מכוון הכוונות והסודות בין תיבה לתיבה ואז היה מאריך ומנגן ניגונים חדשים פלאי פלאים אשר לא שמע אותם. ולא שמעם אוזן אדם בעולם והוא לא ידע כלל מה הוא מנגן. ואיזה ניגון מנגן. כי הי' שוטט במחשבתו דבוק בעולם העליון והקול יוצא מפיו הקדוש בניגונים נפלאים ערבים לשומעיהם. חכו ממתקים וכלו מחמדים עכ"ד. והמשכיל יבין וכו' עכ"ל. ועיין בס' דברים ערבים ח"א דל"ד שכ' כי הרה"ק ר' ליב שרה"ס נסע לאונגארין לחפש איזה נשמה גדולה. ובא לסערענטש. ומצא שם את הרה"ק מ' יצחק אייזיק שהי' אח"כ אבד"ק קאלוב. שהי' ילד כבן ח' שנים והי' רועה את האווזות. ושאלו. למי אתה. ואמר לו. בן אלמנה אחת. והה"ק מהר"ל. ביקש אותה כי תתן אותו על שכמו וצוארו. והוא יגדל אותו כמו האב את בנו. ונתנה אותו להרה"ק מהר"ל. והוא הוליך אותו להרה"ק הרר"ש מנ"ש ולמד שמה ונתגדל שם עד שהי' ארי שבחבורה. וכ' שם בהוספות הה"ק ר' יצחק אייזיק מקאלוב הי' מפורסם לבעל מנגן גדול. כאשר למד מרבו הרבי הק' הרר"ש זצללה"ה מנ"ש, אשר מפורסם כי גרונו הק' הי' כשיר המנגן וכו' וכו' ע"ש. ועיין בקונטרס תפלה למשה הנדפס בריש ס' ישמח משה על נו"כ ד' סיגעט שמספר שם מהגה"ק ר' משה טייטילבוים הנ"ל. בהיותו אבד"ק שיניאווא. כי פ"א בליל יוהכ"פ אחר כל נדרי בא לחדרו להתבודד שמה כדרכו. וראה את הרה"ק רר"ש בהקיץ. והבין יען כי עשה כמעשיו הקדושים. שדרש ברבים כדרכו של אותו צדיק וקדוש לעורר את העם לתשובה ע"כ זכה שנתגלה אליו. והרואה בספרו הקדוש הדרשות לימים נוראים ודרוש לפני כל נדרי הנדפסים מהקדוש הרר"ש יודע ומכיר שזו הדרך ממש שהלך בו רבינו האי סבא קדישא זצללה"ה זי"ע ועכי"א. ואמר פ"א כי יש לו כל המדריגות של הרר"ש זצללה"ה רק זאת חסר לו מה שהרר"ש הי' בעל מנגן להפליא והוא לא הי' בעל מנגן וכו' וכו' ע"ש:

העתקה מכתי"ק הגה"ק המפורסם כקש"ת מו"ה יצחק אלעזר הלוי איש הורוויץ זצללה"ה בן הרב הגאון הצדיק המפורסם שהיוח"ס תורה וגדולה במקום אחד כו' כו' מורי ורבי המובהק כקש"ת מהור"ר מרדכי צבי הלוי איש הורוויץ זצללה"ה מפיעטרקוב נכד הגאון המחבר זצללה"ה זי"ע:

בהיותי בבית ידידי הה"ג החסיד המפורסם שהיוח"ס מ' יוקיל שליט"א בפיעטרקוב בההגה"ק ר"א הנ"ל והראיתי לו הכתי"ק מזקנו הגה"ק המחבר זצללה"ה אשר הנני מוציא לאור ונתן לי כתי"ק ממר אביו הגה"ק הנ"ל זצללה"ה אשר כתב בכתיה"ק ממש סדר היחוס. ולאשר הי' מובחר הבראים כידוע לכל ונפטר בימי עלומיו לזאת הנני להזכירו לטובה ולברכה. לדורי דורות. וז"ל. יצחק אלעזר הלוי, בן לאאמ"ו הרב המאה"ג מו"ה מרדכי צבי הירש, בן הרב החריף מו"ה משולם. בן הרב הגדול החסיד המפורסם מו"ה אברהם ארי' ליב מבראד, בן הרב הגאון החסיד מו"ה יצחק האבד"ק הארחוב. בראד. גלוגא. וג' ק"ק אלטונא. האמבורג. וואנזינבערג, בן הרב הגאון החסיד מו"ה יוקיל אבד"ק בראד. וגלונא. בן הרב הגאון החסיד מורינו ורבינו מ' מאיר אבד"ק טיקטין. בן הרב הגאון החסיד המפורסם מורינו ורבינו מו"ה שמואל שמעלקי אבד"ק טארני. בן הרב הגאון מ' ישעי' הארוך. בן הרב הגאון הקדוש הנהרג על קידוש שמו יתברך מו"ה פנחס. השם ינקום דמו [הוא המחבר הגה"ק זצללה"ה זי"ע]. גיסו של הרמ"א. בן הרב הגאון מו"ה יעקב ישראל. בן הרב הגאון מ' שבתי. חתן הרב הגאון נשיא מ' עקיבא מאובין. בן הרב הגאון מ' ישעי' הלוי איש הורוויץ. והגאון מ' מאיר הנ"ל הי' לו עוד בן אחד הגאון הק' מו"ה צבי הירש אבד"ק טשארטקוב. אביהם של הגה"ק מ' שמואל שמעלקי אבד"ק ניקלשפורג. והגה"ק מ' פנחס בעהמח"ס הפלאה. והגאון ר' שבתי הנ"ל הי' אביו ג"כ של בעל עמק ברכה. אביו של השל"ה:

עכ"ל הקדוש:

להיות לראי' ביד ידידי הרב המופלג החסיד וכו' מוה"ר אברהם יוסף פישער נ"י מק"ק אלכסנדר, שההעתקה אשר העתיק מכתי"ק של אאדמו"ר הה"ג זצללה"ה היא אות באות מכתי"ק.

פיעטרקוב ב' חקת תרס"ט. אהרן יעקב המכונה יוקיל הלוי איש הורוויץ:

הנה יד"נ ההגה"ח המפורסם מוהרצי"ם שליט"א האבד"ק פלונסק שלח לי להס' בית פנחס קונטרס "גבעת פנחס" ועוד איזה רבנים גדולים המפורסמים שלחו לי ע"י הבי"ד כתבים רבים לתולדות הגה"ק המחבר זצללה"ה זי"ע וכן הסכמות רבות מגאונים גדולים דזמננו ה' עליהם יחיו. אמנם כאשר הייתי אצל כ"ק אדומו"ר שליט"א מסאכטשוב בהיותו באטוואצק לשאוף אויר צח. והנה תש כחו מאד. יחלימו וירפאהו ה' במהרה בזכות כל ישראל. ולגודל חיבת הקודש החיבור והמחבר זצללה"ה. היו עיניו הטהורות משוטטות בהחיבור הזה. והשיב בפיו הקדוש אשר ספר כזה א"צ הסכמה. וכתב בכתב ידו הקדושה ממש אשר הוא מזקנו של בעל הפלאה. וגיסו של הרמ"א זצללה"ה. ויקח ספר אחד בצאתו מביהד"פ. לכן לא הדפסתי שום הסכמה. וגם הה"ג החסיד המפורסם כו' כו' כש"ת מהור"ר שמואל ווייס שליט"א האבד"ק ווענגראווא במכתב תעודתו הנדפס בראש הספר. כתב לי ג"כ הערות רבות וחד"ת יקרים. וכן הה"ג הח' הישיש המפורסם כו' כו' כש"ת מהור"ר יוסף לעווינשטיין שליט"א האבד"ק סעראצק. כתב לי ג"כ במכתב שטר מתנתו ותעודתו. חד"ת יקרים. ומהראוי הי' להדפיסם. אמנם מאפס המקום. ומאפס הכסף. וגם הבנתי ברמיזא מאיזה גאון וצדיק הדור שליט"א שלא נכון להדפיס על הספר הקדוש הזה שום חד"ת מזולתו. ואתם הסליחה. והתולדה להגה"ק המחבר זצללה"ה זי"ע. אשר הדפסתי בררתי הקיצורים מכל מכתבי הרבנים הנ"ל. ואי"ה בקרוב. כאשר יזכני השי"ת להוציא לאור ג"כ הס' בית פנחס על מסכת ב"ק. ובכורות. וערכין. יודפסו אי"ה בל"נ יתר התולדה והסיפורים אשר תחת ידי:

ואחלה נא פני נדיבי אחב"י. אשר יקחו נא מאתי הס' היקר הזה בסבר פנים יפות. ואל יחוסו נא על ממונם רק יביטו נא על גודל המצוה. כי יסייעו לי בזה להוציא לאור החלק השני הנ"ל. ועי"ז שפתותיו הקדושים דובבות בקברו. ובטח ימליץ טוב בעולם העליון. ויגן לכל המסייעים לי בהדפסת ספרו. המונח עד עתה בכתב ידו הקדושה ממש כשלש מאות שנה. ונמחק הכתי"ק. והי' קשה מאד להעתיקם. ולא קבלתי מעות קדימה. והוצאות הדפוס רבו מאד ואין בידי לכסף מוצא. והננו מתפרנסים מזה לכן מצוה רבה היא מאד. אשר כל אחד מישראל. יקח לו הברכה הזאת אל תוך ביתו ושמות הקונים יוחקו אי"ה בהחלק השני. לזכרון עולם. לטובה ולברכה. ובזכות זה. יתברכו מהאל הטוב בבריאת השלימות ובהצלחה רבה ובכט"ס. ויזכו לראות בנים וב"ב עוסקים בתו"מ בהרחבה ונחת ויבוא גואל צדק בב"א:

הכ"ד המבקש המו"ל הנ"ל.

סוף הספר

תוכן העניינים

בית פנחס על מכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה