אור ברסלב
בית פנחס על מכות פרק שלישי אלו הן הלוקין › דף יד.

בית פנחס על מכות· רבי פנחס הלוי הורוויץ

פרק שלישי אלו הן הלוקין · דף יד.

דף יג:

בגמ' לומר שאין עונשין מן הדין. והא דיליף ק"ו מהכא על חמש נדות כו' י"ל דשאני התם דאין למידין עונש מחודש דכבר מבואר עונש של אחותו ואחות אביו ואחות אמו רק שבא לנו לומר שנענישו על כל א' וא' כמו גבי נידה ולא הוי אלא גילוי מילתא בעלמא משא"כ הכא שבא ללמוד עונש בדבר שלא שמענו מעולם בו שום עונש וק"ל:

ברש"י בד"ה גמר עונש מאזהרה כו' לא חלק בין אחותו בת אביו שלא בת אמו כו' עיין בח"ש שדבריו נכונים:

בתו' בד"ה ר' יצחק אומר חייבי כריתות כו' כתב הח"ש בדיבור זה מקומו לעיל בגופא דברייתא לפני דיבור המתחיל ר"ע מ"ט כו'. ואני אומר בוודאי התוס' מציינין בכאן משום דהקושיא שהוקשה היינו אליבא דרבא דאמר ענין זה ואיך היה שייך להקושיא כן לעיל בגופא דברייתא ומ"מ כתוב בסוף הדיבור זה לעיל. ר"ל דשייך לעיל דמציין באמת לעיל:

בתו' בד"ה לאפוקי הני כו' דהא לעולם לא יתברר שיהא בכרת עד שימות כו' ובב"י בי"ד סי' רכ"א מבואר דשפיר שייך בו כרת כשלא מל את עצמו ע"ש:

בתו' בד"ה ההוא מיבעי ליה כו' תיפוק ליה גבי אזהרה כתיב כו' ר"ל בפ' אחרי מות ההוא מוקדם ומיניה היה לו ללמוד אפילו העונש מדכתיב בסוף ונכרתו הנפשות העושות וק"ל:

בתו' בד"ה ה"ג רש"י כו' ולא דריש אחותו לחלק כו' אין זה ברש"י שלנו דודאי צריכין אחותו לחלק כשאין גופין מחולקין כמו שמבואר ברש"י ורש"י שלנו היינו ודאי דעת הי"מ שכתבו התוס'. וצריכין לומר לדעת רש"י הזה שהביאו התוס' דא"צ אחותו לחלק אפילו בגופין שאין מוחלקין והיינו משום דנלמוד ממפטם וסך דג"כ אין גופן מוחלקין רק שהלאוין מוחלקין ואפ"ה חייב שני חטאות. ורש"י שלנו סובר כמ"ש התוס' אח"כ דלא דמיא למפטם וסך שהן עבודות מוחלקות וק"ל:

בא"ד ואחותו דסיפא לאחותו שהיא בת אביו כו'. הח"ש הגיה במקום דסיפא מלת דרישא. וצריכין לומר לדידיה שנגיה ג"כ אח"כ במקום ואחותו דרישא דלא איצטריך כו' ואחותו דסיפא לא איצטריך כו' ומ"מ נ"ב פשוט דטעות הוא דודאי פשוט הוא דיותר הוי יתור אחותו דסיפא מאחותו דרישא דהא בגמ' אמרה מתחילה דנפקא ליה מאחותו דסיפא ולא בא להזכיר אחותו דרישא עד שהוצרך ללמוד דאין מענישין מן הדין. וגם פשוט ביותר טוב לומר אורחא דקרא הוא באחותו דרישא מבאחותו דסיפא דאחותו דרישא היינו איש אשר יקח את אחותו בת אביו כו' וזה ודאי אורחא דקרא להזכיר מתחילה שמה בכלל ואח"כ מבאר ואומר בת אביו כו' אבל ערות אחותו גלה דהיינו אחותו דסיפא ודאי יתור גמור הוא. והח"ש אפשר שהגיה כך משום דבגמרא מפיק דאין עונשין מן הדין מאחותו דרישא ואין זה דיוק דבגמרא מפיק לה כך מאחר שכבר רמוז על מה קאי אחותו דסיפא. לכך נראה שאין להגיה כזה ודו"ק:

בא"ד ושפיר אתי מר"א. ור"ל דלפירש הקונטרס קשה דאיך מפיק לה מדר"א הלא קשה אם יסבור כר"א אחותו דסיפא ל"ל אלא ודאי דלא סבר כר"א אבל לפי הי"מ אתי שפיר וק"ל:

בתו' בד"ה ואידך ר' יצחק כו' דבכריתות פ"ק אר"י עונשין מן הדין דקאמר לר' יצחק כו' כנ"ל להגיה. והיינו דבאמת אמר שם להדיא דר"י סובר עונשין מן הדין. וז"ל הגמר' ריש דף ג' לרבנן דר"י אחותו דסיפא דקרא מאי עבדי ליה מיבעי ליה לאחותו שהיא בת אביו ובת אמו לומר שא"ע מן הדין ור"י סבר עונשין מה"ד ואבע"א יליף עונש מאזהרה. א"ר אלעזר א"ר הושעי' כ"מ שאתה מוצא שני לאוין וכרת אחת חלק חטאת ביניהם כו' וכי מאחר דלאוין מוחלקין כרת דאחותו דכתב רחמנא ל"ל לר"י כדאית ליה לרבנן כדאית להו. כן גרס רש"י שם בגמר' ע"ש. והנה לפי זה צריכין לדחוק בתירוצו של תוס' שתרצו דלהאי שינויא דמשני גמר עונש מאזהרה סבר ר"י דעונשין מן הדין. וצריכין ליישב דסוגיא דידן הוי פירושה כך אף שסוגיא דהתם אינה מפורשת כך. וע"ז ודאי מסקי התוס' בכאן בסוף הדיבור וצ"ע ודו"ק:

בא"ד דהיינו היכא שא"צ לענין אזהרה. ר"ל שאין צריכין ללמוד גם על אזהרה דהיינו שכבר נלמד באזהרה כמו הכא שכבר נלמד באזהרה ואח"כ מענישין מן הדין. ומסקי התוס' ואמרו ומהאי טעמא היכא דגמר עונש מאזהרה כו' ר"ל והשתא א"ש דמאחר דמבואר דאין גומרין עונש מאזהרה אלא היכא דהוי ק"ו עמה א"ש דלא תקשה בחייבי לאוין נמי כגון ממזר כו' וזהו דוקא לתירוצו של התוס' שתירצו גמר עונש מאזהרה פירשו דוקא הכא משום דאיכא ק"ו להענישן אבל בלא פירושו של התוס' היינו מפרשין דבכל מילי גמר עונש מאזהרה והיה קשה בכל חייבי לאוין נמי. וה"פ של התוס'. ומהאי טעמא שפירשו א"ש הכא דגמר עונש מאזהרה דוקא דאיכא להענישו מן הדין דאל"כ התירוץ של התוס' קשה בחייבי לאוין נמי וק"ל:

ברש"י בד"ה ה"ג לה כו' (וכיון דאית ליה הכא) וכיון דאתו להכי בעריות נמי כו' בא לתרץ דלא תקשה באם יסבור כר"א עכ"פ יהא מיותר דרש של ואל אשה דלעיל א"כ למאי אתא עז"א דבאמת כיון דיסבור כר"א דללאוין המוחלקין אתו להכי בעריות נמי לא בעינן שום דרש לחלק ואין אנו צריכין למידרש ואל אשה דלעיל ולא חשבינן ליה כלל ליתורא אותו דרש וק"ל:

תוכן העניינים

בית פנחס על מכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה