בית פנחס על מכות· רבי פנחס הלוי הורוויץ
פרק ראשון כיצד העדים · דף ז.
ברש"י בד"ה אילו היינו בימים שסנהדרין דנו דיני נפשות. דקדק רש"י לכתוב כן דבאמת היה ר"ע בימי סנהדרין רק שגלו ממקומן. ומשגלו ממקומן בטלו דיני נפשות שלא היה כח בידם להרוג את מי שנתחייב מיתה ודבר זה מבואר בכמה מקומות בגמרא:
בתו' בד"ה דילמא במקום סייף כו'. אע"ג דבסייף וארירן כשאמרו אין אנו יודעים ה"ז נכון. ר"ל דדוקא כשמכחישין זה את זה בסייף וארירן אין עדותן נכון. אבל אם אמרו אין אנו יודעים ה"ז נכון. וא"כ למה נאמר בכאן דאם היה שואלים להם ויאמרו דלא ידעו בטל העדות. היינו משום דהא דהכא הוי גרוע דהואיל והוא בהרוג גופא משא"כ בסייף וארירן דלא הוי בגוף העדות וכל זה מבואר היטיב בתוס' חולין י"א. ודבר זה דבסייף וארירן הרגו מבואר בסנהדרין ד"ל ודף מ"א: בא"ד (לאו דוקא אלא רוב פעמים לא היה נהרג) טפי מכליו שחורים כו'. ר"ל דבאחד אומר כליו שחורים וא' אומר כליו לבנים ה"ז נכון והיינו משום דאין העד מדקדק לידע באיזה בגדים הלך. ודבר זה נמי איתא בסנהדרין במקומות הנ"ל:
בא"ד לאו דוקא אלא רוב פעמים לא היה נהרג שע"י שהי' מרבה כו' טפי זה צריכין לומר דהא דמקשה בגמ' היכי הוי עבדו ומתרץ דהיו שואלים ראיתם טריפה הרג כו' היינו ר"ל שכ"כ היו מרבה בבדיקות כדי להכחישו שאפי' בדבר כזה שא"א לידע אפ"ה היו שואלים אותו עליו אבל ודאי לא נפטר הרוצח בזה במה שמשיבין העדים ע"ז דאין אנו יודעים וכמ"ש התוס' בכאן וק"ל:
בתו' בד"ה כמכחול בשפופרת כו' עוד י"ל דאיכא למימר ראיתם שהמחלל כו' א"ל לפ"ז מאי מקשה בבועל את הערוה היכי הוו עבדי כו'. הא י"ל דהיו שואלים ראיתם שהבועל אינה טריפה כו' כמ"ש התוס' בכאן ואז לא היו צריכין לומר דפליגי בדשמואל דגם ר"ע ור"ט ה"מ סברו כשמואל בדין דמנאפים. ונ"ל דצריכין לומר דניחא להו לאביי ורבא למצוא ענין בבדיקות שמתוכן לא יהרוג בגופו של האיש שבאין לחייבו מיתה והיינו שלא עשה אותו האיש ענין לחייבו מיתה עליו או משום שהוא אינו עושה מעשה ממש או משום שמא לא הרג אדם בר קיימא. או אפשר לומר דקים להו לאביי ורבא דאין מחייבין הנואף עד שיראו כמכחול בשפופרת ואז אנו מצינן למימר דמתרץ טפי בפשיטות וה"מ למימר ולתרץ כמ"ש התוס' וצ"ע:
סליק פרק כיצד העדים