בית פנחס על מכות· רבי פנחס הלוי הורוויץ
פרק ראשון כיצד העדים · דף ד.
תנ"ה חבית מליאה יין כו' לא עלתה לו טבילה חיישינן לג' לוגין שאובין שלא יהו במקום אחד. נ"ל למחוק שאובין דהא אין זה נקרא שאובין ואין לו דין שאובין אלא הוי מי פירוש שיש לו דין בפני עצמו כמבואר במתני' דמקואות ד' קל"א ע"ב וביו"ד סי' ר"א. והחשש הוא שמא יהו ג' לוגין יין במקום אחד וק"ל:
שם ברש"י בד"ה לא עלתה לו טבילה שמא כו' ושמא בא זה ראשו ורובו כו' וזה א' מן הפוסלין את התרומה. הא דכתב רש"י כן ולא פירוש לענין עלייה מטומאה ע"י טבילה זו היינו משום דס"ל דוודאי אינו טמא אחר טבילה זו דהא קיי"ל מקוה שיש בו מ' סאה אפילו שאב ושפך לתוכו כל היום כולו כשר [כ"כ הטור י"ד ס' ר"א] וסתם מקואות קוו וקיימי דומיא דים הגדול ואפ"ה כשירה. אלא ודאי דכאן איירי לענין פיסול מן התרומה וכן משמע לי ממ"ש הכסף משנה פ"י דמקואות להדיא כמ"ש:
שם בתו' בד"ה אר"י כו' ולא מיערבי ובהשקה בעלמא עדיף להו. ר"ל ובהשקה בעלמא שמחוברין זה לזה סגי להו ונטהרין בזה הכלי והמים וא"כ איך אפשר לומר דהשקה יהיה נחשב כמחוברין לטהרה מטומאה ולא לענין טבילה אלא ודאי נעשין מחוברין כו' וק"ל:
שם בתו' בד"ה לוקין ומשלמין כו' דה"ק שלא השם המביאו לידי מכות א"צ להביאו כו'. האי א"צ הוא פי' של שלא השם כו' ור"ל השם המביאו לידי מכות דהיינו אזהרה א"צ להביאו לידי תשלומין כו' וק"ל:
שם בתוס' בא"ד וכתיב שלם ישלם כו'. אין זה פסוק ואדרבה הוצרכו לדרוש מכמה מקומות דהא דכתיב עין תחת עין שן תחת שן דאינו ר"ל עין ממש. ואפשר דר"ל וכתיב בתורה ע"י דרשות שלם ישלם. ואמר לשון מקרא שלם ישלם המבעיר את הבעירה פ' משפטים נ"ל: