אור ברסלב
בית פנחס על מכות פרק ראשון כיצד העדים › דף ג.

בית פנחס על מכות· רבי פנחס הלוי הורוויץ

פרק ראשון כיצד העדים · דף ג.

דף ב:

בתו' בד"ה באומר עדות שקר העדתי ושוב הוזמו לכאורה משמע כו'. הח"ש הגיה ושוב הוזם. וביאור דברי התוס' בענין זה. והגיה ג"כ דא"כ בקש להפסיד כו'. ואני אומר א"צ להגיה כך דמה שאמר דאל"כ ר"ל אילו לא באו עדים אח"כ והוזמו אותו ביקש כו'. והא (דאצריכו) דהוצרכו התו' לומר ושוב הוזמו היינו משום דקשה להו עד זומם דאמר רב דלא נקרא זה עד זומם כשחוזר מעדותו אלא ודאי דאיירי בשוב הוזמו כנ"ל לומר לפי פירש הח"ש. ודוחק הוא בדברי התוס' במה שאמרו דהא ליתא מאן דמשלם ממון אא"כ הוזם במקום פלוני כו' דהל"ל לישנא דברייתא שהביא המקשין דהא לדבריו יהיה זה ממש קושי' המקשין ויותר בקיצור הל"ל דא"כ לא תירץ כלום על קושית המקשין. לכן נ"ל למחוק תיבת ושוב הוזמו וא"ש הכל ונגיה הכי באומר עדות שקר העדתי לכאורה משמע דכי אמר הכי משלם חלקו דאל"כ כו'. ויהי' פי' התוס' בפשוטו. וא"ל להאי פי' לכאורה זה למה קורהו רב עד זומם די"ל נמי זה נקרא עד זומם מאחר שנתקיים בו דין הזמה כאשר זמם לעשות וכמו שפירושו של מלת זוממי' במתניתין דריש פרקין לדעת המקשין וכפי מ"ש בהתו' וכמ"ש לעיל, וק"ל. ואף אם לא נמחוק נפרש דהאי ושוב הוזמו כתבו התו' מתחילה דכן הוא האמת דאיירי בהכי ואח"כ אמר לכאורה משמע דלא צריך לומר דאיירי בשוב הוזמו דתכף דכי אמר הכי משלם כו' אבל זה אינו נראה דהא ליתא מאן כו' לכך יש לפרש עדות שקר כו' כמ"ש בתחילה ור"ל מה שהתו' אומרים כך ופירשו בשוב הוזמו שניהן וכמ"ש התוס' נ"ל:

שם בתו' בד"ה מעידין באיש פלוני כו' שמעשה ידיה שהן בידו שוין וכו' לכאורה היה נראה להגיה שהן "בידה" במקום "בידו" אבל אינו מוכרח דה"פ דמעשה ידיה שהן בידו וברשותו של בעל לעשות בהן כחפצו בעודה היתה תחתיו הן שוין כו' וק"ל:

תוכן העניינים

בית פנחס על מכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה