בית פנחס על יבמות· רבי פנחס הלוי הורוויץ
תולדות הגה"ק המחבר זצללה"ה וספורים נפלאים.
א) הגה"ק המחבר זצללה"ה הובא בהקדמת הילקוט שמעוני דפוס פפד"מ. שהעיד עליו המקובל מהור"ר ישראל סרוג מגור"י האר"י הק' זצללה"ה. שנשמתו היתה מנשמת התנא ר' פנחס בן יאיר וכ"כ בס' מנחת ציון בשה"ג השלם ד' פ"ד. והרב המקובל מוהר"י סרוג כשהי' בפ"ק קראקא. וראה צורת ר"פ אמר עליו דנשמתו מר"פ בן יאיר היא עכ"ל:
ב) ובספר מגילת איבה דף ט' ע"ב מבעל התוספת יו"ט ז"ל כ' שמעתי מפי איש גדול מק"ק קראקא ה"ה נשיא ישראל. חכם בתורה. ובמילי דעלמא. מנהיג ויושב בראש מנהיגי ד' ארצות שבמלכות פולין. וזה שמו נודע בשערים האלוף מוהר"ר פנחס בן הקצין הראש מוהר"ר ישראל סג"ל מפראג ממשפחת הורוויץ. ואשתו הרבנית מ' רעכיל היא בת מ' נעכלי בתו של אחות מוהר"ר פנחס הנ"ל הגבירה מ' רבקה שטערין. ובהיותו פעם א' בפראג. שמעתי ממנו כדברים האלה. מקובלני שבזמן הגזירות גזרה המלכות שבחמשה בחדש תמוז יהיו נשרפים כל ספרי הקודש של היהודים. וחכמי הדור ההוא עשו שאלת חלום ע"ז בעת ההיא והיתה התשובה ע"ז להם זאת חקת התורה כתרגומו וס' הפרשה הזאת הי' בשבוע ההוא פ' חקת ופתרו החכמים שהוא כתרגומו "דא" גזירת אורייתא "דא" בגימטריא חמשה וכו' ע"ש:
ג) וכן הובא בשו"ת הרמ"א סי' ס"ט וז"ל. ראיתי כתבים שכתבתי לגיסי מוהר"ר פנחס וששאלת בו להורות לך טעם הדיינים שפסקו בענין השטר שהי' בו אסמכתא וכו' וכו' ע"ש:
ד) ובספר עמק ברכה דף ק"ד לאביו של השל"ה הק' ז"ל כ' האלוף המרומם בפי כל מהור"ר פנחס סג"ל מ"ק קראקא העיד על גיסו מהר"ם איסרלין ז"ל שהי' נוהג בוידוי יהכ"פ לומר כזה הסדר כפרה לחטאים. ומחילה לעונות. וסליחה לפושעים. שחטא הוא שוגג. מתפללים שימחקו לגמרי. כאילו לא היה מעולם. וזה לשון כפרה. כמו אכפרה פניו וגומר. ומחילה לעון. כי שם נשאר שום רושם. וסליחה שהיא אריכת אף לפושעים הם המורדים. כי עליהם יהכ"פ תולה. חזי מאן גברא רבא קא מסהיד עלי' דגברא רבא ז"ל וטעמו כצפיחת בדבש עכ"ל:
ה) והובא בשלה"ק ריש מס' יומא ועיין בשלה"ק שער האותיות אות ב' ד' מ"ב שכ' כי אנחנו כנסת ישראל מיוחדים בסוד האחד האמיתי וכשיש מחלוקת אז ח"ו יש חלוקה ופירוד למעלה וכו' פוטר מים ראשית מדון וכו'. ושמעתי משארי הגאון המופלג כבוד מהור"ר פנחס סג"ל ז"ל כי דבר זה רומז בתיבת אותיות מחלוק"ת. כיצד מ' לא יש לה רק פתיחה קטנה מלמטה. כך היא ריש תגרא. ואח"כ נתרבה ונעשה פתח פתוח כמו ח'. ואח"כ מתלהב אש המחלוקת עד למעלה. וזהו אות ל' מגדל הפורח. אח"כ יורד למטה עד התהום. וזהו אות ק' הרי היא ברום רקיע ובעומקא דארעא ואח"כ נמשך זמן גדול ויש לו מעמד וזהו צורת ת' יש לה שני רגלים. ואות ו' המפסיק זהו משענת המטה אשר בידו להחזיק המחלוקת אבל זה המטה נתהפך לנחש וכו' ע"ש:
ו) ובשו"ת מוהר"ם מלובלין סי' ד' הביאו וכ' נשאלתי מאהובי האלוף המרומם ר"ג נ"י הגאון מוהר"ר פנחס וכו' ע"ש וכן הובא בס' איתן האזרחי בפ' יתרו ובס' מתנת יד פ' ויגש. ובס' צידה לדרך סוף פ' מקץ:
ז) ובשו"ת נחלת שבעה ח"א סי' כ"ז אות ז'. כ' דנהגו לגבות כל הגביות של דבר שבקדושה וכו' וכ"כ וכו' והם הגאונים מוהר"ר ישעי' סג"ל מוהר"ר אפרים ובעל תוס' יו"ט ומהור"ר פנחס הורוויץ ועוד שאר גדולים עמהם וכו' ע"ש. והביאו גם הגה"ק בעל קיקיון דיונה סוף מגילה. ובהקדמה לעין יעקב דפוס אמשטרדם. ובשו"ת חות יאיר סי' קכ"ג:
ח) ובספר ענף עץ אבות אות מ"ד כ' ובפנקס הח"ק דפה קראקא נמצא שם אודותיו בזה"ל ואת נשמת האשל הגדול הראש מנהיג הישיש הזקן מוהר"ר פנחס סג"ל בן החבר ר' ישראל נפטר י"ז טבת שע"ח לפ"ק. וכן נמצא חתימתו בספר התקנות דפה קראקא אשר יסדו פו"מ העיר בשנת שמ"א ובשנת שנ"ה וחתם עצמו בראש מנהיגי העדה. נאם פנחס הקטן מבית לוי בהר"ר ישראל זללה"ה הורוויץ. אשתו מ' מרים היתה אחות רבינו הרמ"א ז"ל ובפנקס ביהכנ"ס של הרמ"א ז"ל נרשמה. הזכרה לנשמת האשה הגבירה מ' מרים באח בת הקצין ר' ישראל איסרליש ז"ל. בעבור שבעלה הגאון מוהר"ר פנחס סג"ל הורוויץ. נדר צדקה בעד הזכרת נשמתה. ועל לוח דב"ע הישן כתוב כי שם מונח הגאון מוהר"ר פנחס הורוויץ ז"ל אך לדאבון לבנו מצבת קבורתו לא נמצא עוד עכ"ל וכן נמצא חתימתו בפנקס הקהל דקראקא על פסק מיום א' ו' תמוז שנת שנ"ו:
ט) הגה"ק המחבר זצללה"ה הי' בן הרב האלוף הקצין החסיד מוהר"ר ישראל הלוי הורוויץ מפראג והי' נקרא בפי כל ר' ישראל ר' זלמנס בן האלוף הקצין הקדוש מוהר"ר אהרן משולם זלמן הלוי הנקרא ר' זלמן הורוויץ וגם קראו אותו ר' זלמן ר' ישעיה"ס מפראג ואחיו של הג"מ שעפטיל הלוי [אביו של הגה"ק מוהר"ר אברהם אביו של הגה"ק ר' ישעי' הלוי בעל השלה"ק ז"ל] המה בניו של הגה"ק החסיד שר וקצין גביר ושתדלן המדינה מוהר"ר ישעי' הלוי מעיר הורוויץ במדינת בעהמען. וכפי המסופר הי' הוא האדון של העיר הורוויץ ואח"כ בא לגור בפראג. וקראו אותו איש הורוויץ על שם עירו וצאצאיו המה השולשילתא דיחוסא משפחת הורוויץ בהרב מוהר"ר יוסף בעהמח"ס קיצור שבלי לקט [הובא בשה"ג מהחיד"א ח"ב מע' קצ"ב] חוטר מגזע רבינו יצחק הלוי [הובא בחי' הריטב"א למגילה דף כ'] בן רבינו פנחס הלוי אחיו של רבינו אהרן הלוי נשיא הלוים מברצלונא הנודע בשם הראי"ה בעל ס' החינוך וס' בדק הבית בהר"ר יוסף בהר"ר בנבשתי בהר"ר יוסף בהר"ר זרחי' בהר"ר יצחק בהר"ר זרחי' הלוי בעל המאור. בר"י שם טוב הלוי. ולמעלה בקודש עיין בס' שמן הטוב:
י) ובספר עטרת הלוים דף י"ב כ' עיר הורוויץ היא אחת הערים העתיקות באשכנז. שם נולד הרב ר ישעי' הלוי נשיא לעדת ישראל בעיר הזאת. אוהב שלום. ורודף שלום. נכבד בעדתו. ובצל הכסף יתלונן. בר אורין ובר אבהן ממשפחת רם שלשלת היוחסין משם רועה אבן ישראל. ויצא אדיר שמו ושם משפחתו על ארץ יסדה עד עולם בשם אנשי הורוויץ עד היום הזה לגאון ולתפארת. גפן ישראל גאוני התורה אדרת. לסגל לוים עטרת. אח"כ העתיק מגורו מעיר הורוויץ וקבע איתן מושבו בעיר פראג ע"כ נקרא שמו רבינו ישעי' איש הורוויץ. והר"ר משולם זלמן הלוי הנ"ל בנה מהונו את הביהכנ"ס בעיר פראג הנקרא פנחס שוהל ע"ש נכדו הגה"ק המחבר זצללה"ה:
יא) ובספר עיה"צ בהערות ד' כ' הובא אשר בלוח דביהכנ"ס שם כתוב לאמור הדברים הללו. וילך איש מבית לוי ושמו אהרן משולם, במעלות רוח הנדיבה עלה בסולם. הלך בעקבי אבותיו הנסיכים והסגנים ובנה ביהכנ"ס הזה המפוארת בבנינים. ואשתו בת ר' מנחם ז"ל מרת נחמה לעזר כנגדו ובעבור זכרון הנשמה שנת רצ"ה החל המלאכה. ונגמרה לכבוד השם יתעלה ולכבוד התורה פה קהלה הקדושה פראג המעטירה. עיני ה' עלי' זכירה. עם שמירה. אהרן משולם בהר' ישעי' הלוי ז"ל המכונה זלמן הורוויץ:
יב) כתב הה"ג מ' אברהם שג"ל יחי' איטינגא מק"ק דיקלא. שמעתי מפי איש אמת מעשה נפלאה, מהגה"ק הרר"ש ז"ל. איש א' גביר נכבד ונשוא פנים בעיר ניקלשבורג נולד לו בן זכר וכיבד את הרר"ש להיות סנדק. כבואו לביהכנ"ס אשר שם הובא התינוק לימול. ישב הרר"ש על הספסל ונשען על מצחו והי' נראה כאילו הוא מתנמנם. האנשים אשר עמדו שם לא הרהיבו בנפשם עוז לגשת אליו ולשאל אותו על ככה. כי יראו מאד לגשת אליו. המתינו עד שעה ששית בערב. ויהי כאשר ראה כי עוד מעט ופנה יום. לבשו עוז ותעצומות ונגשו אליו לעורר אותו ואמרו לו רבינו עוד מעט. היום יבוא ויפנה. והילד עדיין לא נימול. אז התעורר בעצמו ברעש גדול ואמר מדחזינן דאליהו לא בא ש"מ ממזר הוא ולא רצה עוד להיות סנדק וציוה לאחר להיות סנדק הבעל ברית בשמעו זאת נתחלחל מאד. ונתמלא כעס וחימה. ושלח להגיד לו שיברר את הדבר בראיות ברורות. ואם לא יברר את הדבר אזי יגרש אותו מן העיר ויעשה בו שפטים. והשיב לו הגה"ק הרר"ש ע"י השליח. כי יברר את הדבר. ושלח את השמש שלו אל ביה"ק להזמין לדין את פלוני אלמוני שנפטר זה ימים לא כבירים. ושלח לקרוא את האשה והבעל. האשה בבואה אל הרב קללה אותו בקללות נמרצות ואמרה כי שקר ענה בה. אך הרר"ש זי"ע אמר לה כי עוד מעט יברר את הדבר עפ"י ראיות נאמנות ועשה מחיצה בין האנשים העומדים שם ובין הכותל. ואמר הנה פלוני אלמוני שמת זה לא כביר הנה הוא בא. ואמר לו תן תודה על כל מעשיך. ואז שמעו כל האנשים. איש אחד פתח את פיו ואמר בקול יללה. אמנם כזאת וכזאת עשיתי וזניתי עם אותה האשה הרבה פעמים. והילד הזה הנולד לה הוא ממני. ובכה לפניו וביקש ממנו ליתן לו תקון. וכל האנשים שעמדו שם התחלחלו למשמע אזנם וראו כלם את גודל צדקת הגה"ק הנ"ל. ונוכחו לדעת כי איש אלקים קדוש שוכן בתוכם. וזאת שמעתי מפי אנשי אמת כי קבלה מידם מאבותיהם אשר הרר"ש לא הי' סנדק אצל שום תינוק אם לא ראה מקודם את אליהו מלאך הברית עכ"ל:
(ההמשך נמצא בסוף החדושים על מסכת מכות).
סוף הספר