בית פנחס על יבמות· רבי פנחס הלוי הורוויץ
פרק ששי הבא על יבמתו · דף נח.
בגמ' ממאי דילמא ר' ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא כר"מ סבירא ליה דאמר קידושין לא אכלה רצה לומר דאמר במתניתין דקידושין פסלי וכבר דיקדקו לעיל אליבי' דאפשר לחלק בין קידושין לחופה ונאמר דדוקא קידושין דקניא ליה פוסלה ולא חופה וא"כ ה"נ נדקדק אליבא דר' ישמעאל דדוקא קידושין דומה לביאה אבל חופה אין ראיה כלל לביאה ואינה מאכילתה ולא פוסלה ואע"ג דאמר בהדיא לישנא דחופה סובר המקשן דלאו דוקא קאמר רק לקידושין קרי חופה דאינו רוצה לומר חופה לבדה אלא חופה בקידושין ודוק ומכל מקום דוחה שפיר אח"כ דלא הוי ליה למימר כלל לשון חופה רק כספה ובלישנא דברייתא דדברי ר' ישמעאל נראה למחוק הא דאמר כל שביאתה מאכילתה חופתה מאכילתה שלא קאמר רק כל שאין ביאתה מאכילתה אין חופתה מאכילתה ולכך מסיק הגמ' שפיר האי כל שאין ביאתה מאכילתה כו' ולא דייק מבבא דרישא גם ברש"י דייק מלישנא דסיפא דחופה הוי כביאה לענין לפוסלה מדמקיש חופה לביאה וזה הוי ניחא יותר לדקדק מרישא דקתני בהדיא דחופה הוי כביאה לענין לאכול ודוק:
שם בגמ' כגון שבא עליה ארוסה בבית אביה רש"ל בח"ש הגיה מילת אירסה במקום מילת ארוסה ואני אומר דאין צריך להגיה רק ניקוד מילת ארוסה בקמ"ץ תחת אל"ף ואז הוי פירושא ארוחה שלה' וכיוצא בו ממש שנוי אה"ע סימן ב' ולפי דברי רש"ל נצריך להגיה גם שם ובאמת שאין אנו צריכין להגיה כלל כפי דיקדוק לשונינו הקדוש:
שם בתוס' בד"ה בפלוגתא דהני תנאי כו' ולפי מה שפירשתי במתניתין דפליגי בבת ישראל וסובר דאכלה לר' אליעזר ולר"ש כו' ר"ל אם כן בפשיטות נאמר דפליגי דוקא בבת ישראל כפשטא כו':
סליק פרק הבא על יבמתו