בית פנחס על יבמות· רבי פנחס הלוי הורוויץ
פרק ששה עשר האשה בתרא · דף קכא:
בגמ' ור"מ מאי טעמא ר"ל דזה ודאי ששהה במים וחי אינו מעשה ניסים דאפשר לחיות במים כמה ימים לסברת ר"מ כמ"ש לעיל משם רבינו עובדי' במתניתין אך זה הוי מעשה ניסים שלא ישן ג' ימים וחי וע"ז משני א"ר כהנא וכו' וק"ל ומה שמסקו דרבנן אמרו דלכך הוי מעשה ניסים משום דהוי דשישא דמחלקין ואין אדם ישן מעומד וא"ל דמ"מ יכול לישכוב עצמו בתחתית הבור די"ל דבתחתית הבור היו המים וא"א לישן במים וק"ל:
שם בגמרא שהתריס עם פ"ה זקנים כו' ר"ל שעמד כנגדם במלחמה ולשון התריס הוא מלשון תריס ומגן רמב"ם בפירוש משניות דתמיד דף ל"ב: שם בגמ' אלא מתניתין דקתני ובעכו"ם כו' ר"ל מאחר דמסיק דלא הודו לו חכמים וס"ל דלעולם אין (עדותו) עדות הגוי עדות במשמתכוון וממתניתין משמע מדקתני אם מתכוון אין עדותו עדות אבל אם לא נתכוון עדותו עדות והיינו לא נתכוון כלל שלא נתכוון להעיד ולא להתיר וע"ז מקשו היכי משכחת לה וכמו שפירש"י וק"ל:
שם בתוס' בד"ה אעפ"כ מת בנו בצמא מ"מ לא הוי דבר כו' בזה מתורץ שלא תיקשה בגמ' דאכתי נדקדק דהוי נביא משום דילמא מתה מטעם דכתיב וסביביו נשערה מאוד כו' והאיך הוה ידע דלא מתה אלא ודאי דבדבר שנצטער בו אותו צדיק אין זרעו נכשל אפילו מטעם וסביביו נשערה מאוד וק"ל: