אור ברסלב
בית פנחס על יבמות פרק שלשה עשר בית שמאי › דף קז.

בית פנחס על יבמות· רבי פנחס הלוי הורוויץ

פרק שלשה עשר בית שמאי · דף קז.

פרק שלשה עשר בית שמאי

ברש"י בד"ה דאיסורא דבעילת זנות אע"ג דלא שייך כלל איסורא דבעילת זנות דהא אחר הבעילה שוב אינה ממאנת וא"כ לא שייך לומר דממנעי ולא נסבי מ"מ צריכין לומר דהוא יסבור בדעתו דהעולם יאמרו דמסתמא בעלה אחר החופה ובעילתו בעילת זנות מאחר דממאנת וא"כ ממנעי ולא נסבי וק"ל:

שם בתוס' בד"ה אמר רב יהודא אמר שמואל כו' ועוד דאפילו נכנסה לחופה ולא נבעלה קאמר הכא דאין תנאי כו' ר"ל והתם מסיק אביי דלא פליג רב אלא דוקא בבעל משום דאין אדם בועל בעילת זנות אבל בנכנסה לחופה בלבד פשיטא דלא פליג רב וכ"כ רש"ל בח"ש בזה. ונראה לר"י דאביי לא היה מפרש טעמא דב"ה וכו' הנה רש"ל בח"ש האריך מאוד בעניין זה ודוחק עצמו בחילוקים ולבי אומר לי שאין אנו צריכין לדבריו כלל רק שנאמר דהתוס' שכתבו דאביי לא היה מפרש כו' היינו משום דאביי לא פליג ארבה בעניין זה דאמר דבטעות אשה אחת גרידותא מודה רב ובאמת לא מצינו שם בכתובות שיהיו פליגי בו אך משמע פשוט דאביי ורבא מוקי פלוגתייהו דרב ושמואל בבעל ומיהו בטעות אשה אחת גרידותא מודה רב דהוי כאילו התנה בהדיא ובפירוש שעל מנת כן כונסה דאז ודאי יש תנאי בנישואין וכשנאמר כן אז א"ש הא דמסקו התוס' דגרסינן הכא אמר רב יהודא אמר רב דהא ודאי קטנה כטעות אשה אחת גרידותא הוא וכמבואר בגמרא דכתובות ובזה מודה רב דיש תנאי בנישואין כב"ה ולדברי רש"ל בח"ש קשה דה"ל למימר ונראה דגרסינן הכא אמר רב יודא אמר רב כו' דהוה משמע קצת כאילו בא לפלוגי על דברי ר"י אבל עכשיו שכתב וגרסינן הכא אמר רב יהודא אמר רב ודאי משמע דהכל הוא מדברי ר"י ומה שמסיק רש"ל בח"ש דכן משמע להדיא בדברי התוס' דפרק המדיר אני ראיתי ולא מצאתי רק זה ששם כתב ונראה דגרסינן אמר רב יהודא אמר רב כו' ואז אפשר לדחוק ולפרש כדברי רש"ל אבל אין שום הוכחה לפירושו משם כלל וכלל ומ"ש נ"ל פשוט:

שם בתוס' בא"ד וה"פ לפי שאין תנאי בנישואין אין רגילות שיתבטלו כו' אע"ג דבקידושין נמי קאמר שמואל דאין רגילות שיתבטלו הקידושין מחמת תנאי וכמ"ש התוס' לעיל מזה א"כ ממילא גם מן האירוסין לא תמאן דאם תמאן ודאי לא אתי למימר דמחמת תנאי נתבטלו דהא אין רגילות ומחמת קידושי קטנה נמי לא ידעי וא"כ יאמרו אשת איש יוצאה בלא גט וכמו שמסקו התוס' באין תנאי בנישואין י"ל דמ"מ פשיטא הוא דבקידושין רגילות יותר להתבטל בתנאי מבנישואין וסובר ב"ש דבקידושין לא גזרינן דהעולם יתלו בתנאי ולא יאמרו דא"א יוצאה בלא גט ודוק:

שם בתוס' בד"ה דאי אמרת תמאן כו' ואר"י דמ"מ שמיט ואכיל אפילו הזמורות כו' כנ"ל להגיה וא"ש אח"כ הלשון של תוספת ודלא כרש"ל בח"ש דודאי שייך אכיל בזמורות גם בקרקע שייך והיינו שיחפור בקרקע ויקח העפר לצורכו והיינו אכילתה וק"ל:

תוכן העניינים

בית פנחס על יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה