אור ברסלב
בית פנחס על יבמות פרק שלישי ארבעה אחין › דף לד:

בית פנחס על יבמות· רבי פנחס הלוי הורוויץ

פרק שלישי ארבעה אחין · דף לד:

דף לד.

בגמ' ואי בגט האמרה שמואל חדא זימנא דאמר שמואל כו' לכאורה יש לדקדק מאי קא מקשה דהוי כפול דאיזה מהן לא ישמיענו דהא דאמר שמואל מיאנה בו כו' כבר מבואר בתו' מכח קושיא אחרת דלא אמרה רק משום ממאנת דאינה צריכה להמתין ואי מקשי דלא יאמר דינא דהכא הלא ודאי צריך דינא דהכא משום גיורת ומשוחררת ולא אתי כלל לדיוקא רק לגופא ואי הוה האי אבל קטנה בת ישראל צריכה כו' מדברי שמואל בעצמו ניחא אבל כבר כתב רש"י דהוא מלישנא דתלמודא דדייק מדברי שמואל הכי ומוכרח לפרש כן כמו שאכתוב ברש"י בזה אי"ה א"כ קשה מאי מקשה ונ"ל דמוכרחין לומר דהאי לישנא אבל קטנה בת ישראל כו' איתמר בבית המדרש עם מילתא דשמואל דכן הי' קבלה בידם לדייק כך מדברי שמואל או דאותו מ"ד שאמרה בבית המדרש דקדק כך בעצמו והוקבע כך בפי כל אחר מימרא דשמואל תמיד ועל אותו לשון בא המקשה להקשות במאי אי במיאון כו' ואי בגט האמרה שמואל חדא זימנא כו' וא"כ למה לו למידק בדיוקא מדברי שמואל הכי בכאן ודוק והא דמייתי דאמר שמואל מיאנה בו כו' מייתי ג"כ אקושייתו הראשונה דאמר האמר שמואל דלא בעי והי' ממתין להביא מימרא דשמואל עד לבסוף כדי להביאו על כל תמיהתו וק"ל:

שם ברש"י בד"ה אמר שמואל כו' ומדקאמר שמואל חוץ מגיורת קטנה מכלל כו' הא דהוצרך רש"י לפרש דהוא מלישנא דגמרא היינו משום דלקמן בלישנא אחרינא א"א לומר דהוא מדברי שמואל דא"כ ה"ל למיתני בקיצור חוץ מגיורת ומשוחררת גדולה וקטנה בת ישראל ול"ל למיתני בבבא בפני עצמו אבל קטנה בת ישראל אינה צריכה להמתין אלא ודאי הוא מלישנא דגמרא ולכך א"ש דנקט לבבא בפני עצמו וא"כ מסתמא גם הכא הוא מלישנא דגמרא וגם הכא אפשר דמדקדק רש"י מדקאמר אותו בבבא בפני עצמו ולא קאמר וכולן צריכות להמתין ג' חדשים ואפילו קטנות חוץ מגיורת ומשוחררת קטנה אלא ודאי דהוי מלישנא דגמ' ודוק:

שם כתו' בד"ה מתוך שלשה עשר כו' דלאחר ג' שנים חזיא לביאה ואתי כולהו איסורי וחיילו ר"ל והאחין הן גדולים ואעפ"כ לא חייל עלייהו שום חיוב עד שהנשים יהיו בני ג' שנים דקודם לכן לא חזיא לביאה וביאתן לאו ביאה לחייב עלייהו ואיירי שאביהן קיבלו את הקידושין מהם קודם היותן בני ג' שנים וממילא תיכף אחר שנעשות בני ג' שנים אתו כולהו איסורי וחיילו עליהן על האחין בעליהן יהי' הביאה מתי שיהי' ומתוך י"ב לאחר י"ב לחיובי אינהו ר"ל ואיירי שהן בנידתן ששופעות ג"כ מתוך י"ב לאחר י"ב ומתוך כך נתחייבו אינהו האחיות ג"כ בכל החיובים דבשעה שנעשות גדולות חלו כולהו עלייהו וכמ"ש רש"י ומסיק ואם בעלו כשכולן בגדלות כו' ר"ל ומשכחת שפיר י"ו חטאות והיינו מכח הבעילה שנעשית כשכולן בגדלות והיינו אחר י"ב שנים דידהו ובעליהן כבר הם גדולים קודם הקידושין ודו"ק:

שם בתו' בד"ה אבל קטנה בת ישראל כו' ולא אסורה אלא אטו בת ישראל אבל בת ישראל בוודאי לא מינטרא נפשה כלל כשהיא מזנה והיא פנוייה שאינה חוששת להבחנה מאחר שזרעה כשר ולכך בת ישראל אסורא אפילו במזנה כשהיא גדולה מדינא וקטנה אסורה במזנה מבת ג' גזירה משא"כ בגיורת דאף בגדולה אינה אסורה רק מכח גזירה בת ישראל ודוק ונ"ל דמוכרחין לומר לפי"ז דשמואל סובר בזה דאוסר גיורת גדולה כר' יודא דלקמן דפליג עם ר' יוסי וסובר דטעמא דר' יודא מטעם דגוזר אטו בת ישראל ור' יוסי דפליג סובר דלא גזרינן אטו ישראלית כלל וא"א לומר דשמואל יסבור דטעמא דר' יודא דאוסר משום דס"ל כטעמא דאביי לקמן שמא לא נתהפכה יפה דא"כ גדולה מדינא מיתסר וה"ל לגזור ואין זה קושיא דזה נמי כמו גזירה הוי דגזרינן שמא לא נתהפכה יפה:

שם ד"ה נתן לה גט כו' ומשני צריכה להמתין ג' חדשים איצטריך לי' דלא תנן הכא ר"ל א"כ ש"מ דמילתא דשמואל איצטריכא משום גיטא דקתני צריכה להמתין ג' חדשים עז"א דין דג' חדשים איצטריך לי' ור"ל דצריך להשמיענו חידוש בדינא דג' חדשים והיינו דממאנת אינה צריכה להמתין ג' חדשים אבל היא גופא דצריכה להמתין ג' חדשים בגיטא לא איצטריך אלא משום ממאנת ודוק:

תוכן העניינים

בית פנחס על יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה