בית פנחס על יבמות· רבי פנחס הלוי הורוויץ
פרק רביעי החולץ · דף לח:
בתו' בד"ה דאי ס"ד ודאי נישואין כו' מכמה משניות דתנן פרק י"נ כו' אע"ג דעדיפא ליה לאקשויי ממשנה דתנן בסדר נשים שעומד בו ולא מפרק י"נ דהוי סדר נזיקין י"ל דהתו' מקשו דלא מקשה שפיר דשאני התם דהאשה מכרה הנכסים בעודה קיימת תחת הבעל ולכך אין מעשיה כלום דבעודה קיימת אין לה שום רשות תחת הבעל אבל אם מתה דילמא באמת יורשי' יורשין חצי הנכסים ודוק עז"א דעדיפא הוי מצי לאקשויי מפרק י"נ כו' דאיירי בירושת הבעל ממש וק"ל:
שם בתו' בד"ה הויא ליה איהי ודאי שהגוף שלה ראיתי בספרים אחרים רק שנדפס שם ז"ל וצריך לומר דספק אינה נשואה דהספק הוא דאפילו ארוסה לא הויא ודאי דאי הויא ודאי ארוסה אמאי תמכור לכתחילה לב"ה אלא ודאי ספק נשואה הוא לספק דאפילו ארוסה לא הויא עכ"ל כל זה קאי אהא דאמר דזיקת נשואה עושה ספק נשואה וק"ל:
שם בתו' בד"ה ב"ש אומרים כו' ועוד דבארוסה ושומרת יבם יש לחושבה כעוברת על דת כו' כצ"ל ור"ל אבל הכא ליכא לחושבה כעוברת על דת דהיתה יכולה ליבדק וק"ל:
שם בתו' בד"ה ואביי לותביה מהא וא"ת אדרבה תיקשי ליה כו' ור"ל אדמקשה בגמ' דאביי ה"ל לאקשויי לרבה ממתניתין דסוטה אדרבה ה"ל לאקשויי לאביי בעצמו מלבד רבה דלעיל דהוי נגד מתניתין דלעיל דנפל הבית עליו כו' דאמרי בעצמו יחלוקו וכאן אמרו דנוטלת הכתובה כולה ומתרצי התו' דלא הוי קשה אמתניתין משום דשאני הכא דהיא טוענת בריא כו' ואי"ל א"כ מאי מקשה בגמ' לרבה הלא גם רבה יכול לתרצה כן ומש"ה לא הי' מקשה אביי לרבה מזה י"ל דרבה סבר דספק וודאי נוטל הודאי הכל ואין הספק נוטל כלום דוודאי אין לומר מכח דיטעון הספק טענת ודאי דיהא נוטל הכל מחמת דלכל הפחות ה"ל להודאי יורש ליטול החצי משא"כ לאביי דסובר לב"ש דהספק הוי כוודאי אף כשטוען ספק א"כ שפיר יש לומר כשטוען הספק ברי דיש לו ליטול את הכל ודוק ובסברא זו מיושב ג"כ הגמרא דדייק שפיר ממתניתין דסוטה לדרבה אע"ג דיש לדחות דשאני כתיבת אשה משום חינא דהיינו משום דלסברת רבה דודאי עדיף כ"כ מספק אין לנו ליפותה כ"כ משום סברת חינא אך בלא"ה לא קשיא די"ל דרבה לא ס"ל כלל סברא זאת משום חינא וק"ל: