אור ברסלב
בית מאיר על שולחן ערוך יורה דעה הלכות נדרים › סימן רד

בית מאיר על שולחן ערוך יורה דעה· רבי מאיר פוזנר

הלכות נדרים · סימן רד

הלכות נדרים

סעיף א

עיקר נדר וכו' או שיאמר אסור ככר זה עלי וכו' וכן הוא ברמב"ם וטור דלשון זה לחוד הוא עיקר נדר. וכן הוא בר"ן ריש נדרים וכן באמת מבואר בסוגי' דשבועות שתים בתרא מסקנת רבא שפי' דאיסור הטילו הכתוב בין נדר לשבועה הוציאו בלשון נדר נדר ופירשו שאמר איסור ככר זה עלי. ואין חולק לענ"ד בזה אמנם המ"ל פ"א מה"נ הניח הר"ן בצ"ע שסותר עצמו במ"ש בשבועות פרק הנ"ל בלשון זה והיינו דאמרינן עד שידור בדבר הנידר שעיקר נדר בהתפסה הוא ואע"פ שאם לא התפיסו חייל ההוא מדין יד הוא דמהני שכשהוא אומר הרי זה אסור עלי אנו גומרין בדבריו כקרבן עכ"ל. ולפיכך כתב והמ"ל שסותר עצמו ריש נדרים ששם נמי גומר דככר זה אסור עלי הוא עיקר נדר ולא יד. ואני ת"ל כבר הגהתי בצד הר"ן דידי בשבועות הנ"ל שהוא ט"ס וצ"ל שכשהוא אומר הרי זה נדור עלי גומרין וכו'. ולא כס"ד מעיקרא דזה הוא עיקר נדר ושמואל לא איירי אלא בהתפסה ולבסוף העלה דזה אינו אלא יד ועיקר נדר אינו אלא בהתפסה. וכן הוי נמי ס"ד דתוס' ריש נדרים תוך ד"ה שאני אוכל לך ולבסוף מסקו נמי כהר"ן ותדע דאיך ס"ד לומר דהר"ן יסבור דאומר ככר זה עלי איסור אינו אלא יד. חדא כיון דהטילו הכתוב בין שבועות נדרים כמו בלשון שבועה הוא עיקר שבועה כן בלשון נדר הוא עיקר נדר. ותו דאילו משום יד הוי לי' להגמרא לרבויי ידות נדרים מהכא. ותו דאילו נאמר כהלשון שבפנינו שכשאומר הרי זה אסור עלי אנו גומרין דבריו כקרבן א"כ הנודר מן הבשר יום שמת בו אביו אינו במציאות אם לא או שאומר אכילת בשר יום זה עלי כקרבן או קרבן או שאומר אכילת בשר עלי איסור ואנו גומרין דבריו כקרבן א"כ מה זה שתלתה הברייתא איזה איסור נדר האמור בתורה האומר הרי עלי שלא אוכל בשר כיום שמת בו אביו. הא יום שמת בו אביו גופי' אך נאסר מדהתפיסו בקרבן. א"ו יום שמת בו אביו אסר עליו אכילת בשר ע"י איסור לחוד שהוא ג"כ עיקר נדר בלא שום התפסה ושוב משמיענו דמה שמתפיס בו הוא נמי מתפיס בדבר הנדור. וכדאיתא בש"ך סק"ד. לכן הברור לענ"ד שהוא ט"ס בהר"ן. אך הא איכא למידק בלשון הר"ן נדרים שכתב עיקר הנדר הוא שיאמר דבר זה אסור עלי ובין שהתפיסו ובין שלא התפיסו זהו נדר האמור בתורה אלא היכא שהתפיסו בעינן שיתפיסנו בדבר הנדור ולא בדבר האסור. וכך הי' לו לומר ובין וכו' אלא היכא שלא אמר לשון איסור אלא הרי עלי כדבר פלוני בעינן שיתפסנו בדבר הנדור. אך עיין כנה"ג הנדפס בצד הש"ע פה מה שמאריך להשיג על תשו' הרדב"ז. ויראה לענ"ד דאף הר"ן דלא כותי'. ולהכי הורה לנו דאפילו בנדר שהוציאו בלשון איסור ואמר ככר זה עלי איסור כדבר פלוני כל שרוצה להתפיסו בעינן וכו' ואם התפיסו בדבר האסור אעפ"י שאמר תחלה עלי איסור מ"מ שרי. אמנם עיין בהריטב"א קדושין נ"ד הביאו המ"ל נשמע מיני' כמשמעות המ"ל בהר"ן דשבועות ואולם אין זה מקומו העיקר לדינין אלו וכמו שכתב בעצמו ודוק. ומה שמשיג הכנה"ג עליו מפסק הרא"ש בנדרי כשרים וע"ש. יראה לענ"ד דיש לומר לחלק בין אמר כנדרי כשרים תחילה ע"פ דברי הרא"ש נדרים ס"ט דהיכא דאמר קיים ליכי ומופר ליכי אף ר' יוסי מודה דאמרינן תפס לשון הראשון והיינו ע"פ דברי תוס' דפ' מרובה דף ע"ג ע"ב שכתבו דקסבר רבא דטעמו של ר"מ משום דדעתו של אדם אם יכולים שניהם לחול יחולו ואם לאו תפיס לשון הראשון דדעתי' אקמא. [ור"ל לענ"ד דלא מפרשינן דבריו בחזרה אף בתכ"ד אלא במפרש או חוזר בהדיא וכן סובר הרא"ש אליבא דר' יוסי לאוקימתא דרבא] דנמי מודה ר' יוסי היכא דא"א בשום צד שיחולו שניהם וא"כ ה"ה בנדרי כשרים תחילה אמרינן תפיס לשון הראשון. (ועיין ב"ב דף ק"ה בתוס' ד"ה ובא. ואפשר כונת הרא"ש נמי דמספק יש להחמיר כלשון הראשון ודוק) אבל בנדון הרדב"ז שאמר תחילה הרי את עלי אסור שוב מה דאמר כאמי אמרינן נמי תפיס לשון הראשון. ולפ"ז אפשר בדוחק ליישב אף דיוקי מהר"ן ע"ד זה דלא בא אלא למעט אם אמר תחילה כחתיכה דחזיר יאסר עלי ככר זה דשרי אבל אפשר דמודה להרדב"ז וצ"ע

סוף הסימן. עיין בש"ך מה שמביא בשם תשובת ר"מ מינץ באחד שנדר לתת מעשר וכו' ונתחרט וא"י לפרשו שאם הכונה שיכול לחזור בלא התרה משום דהריוח לא בא לעולם. הרי מבואר בח"מ סי' רי"ב שנדר ודאי חל אף על דשלב"ל דהיינו בלשון אתננו וה"ה הכא לתת פשיטא דנדר גמור הוא לכ"ע. ולהרמב"ם אפילו ביהי' הקדש נהי דקדושה לא הוי עליו מ"מ צריך לקיים נדרו. ואם כונתו באמת ע"י התרה מה זה שמסיים ומיהו וכו' חלה ההקדש מה בכך הא אפילו בקדושת מזבח גופי' קיי"ל כב"ה דיש שאלה וכן פסקינן סי' רכ"ח סעי' מ"ב אפילו בצדקה שהיא בעולם ממש וצ"ע. ומה שמסיים הש"ך ושאני התם וכו' א"י כלל מה אומר. שוב ראיתי שהט"ז סי' רט"ו ד"ה מעשה כבר הרגיש:

תוכן העניינים

בית מאיר על שולחן ערוך יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה