בית מאיר על שולחן ערוך יורה דעה· רבי מאיר פוזנר
הלכות נדה · סימן קצא
בהג"ה וי"א דאפי' ביושבת וכו' עיין בס"ט מה שמקשה על דגזירת מעל"ע שייך אף לבעלה ודחק לשנויי קושי' ב"י במה שהחמירו בבדיקה טפי לטהרות מלבעלה דהיינו אך מטעם שלא יהא לבו נוקפו ושזה נמי הטעם לגבי חששא דמעל"ע. ולענ"ד מוכח מסוגי' דחולין והובא בב"י ס"ס קצ"ח דיש להחמיר טפי לבעלה מלטהרות כדמקשה שם עון כרת התרת איסור מיתה מיבעי'. אלא דקשה הרי מצינן בנדה דף ס"ז דכמעט רה"פ גרסי ולית הלכתא ככל הנהו שמעתי דכי אתמר ההוא לטהרות איתמר וקשה איך אפשר לטהרות דעון מיתה יהא חמור מאיסור כרת. ואפילו רש"י דפריך על גירסא זו הא לא מקשה. וע"כ כדדאיק לשון הרמב"ם והובא בב"י ס"ס קצ"ט שכל הדברים האלו אינן אלא מדבריהם ולענין טהרות גזרו לענין ביאה לא גזרי. נראה מלשונו דדוקא במה שהחמירו יתר על ד"ת ראוי לגזור בטהרות טפי משום מעלות משא"כ המקשה דחולין סבר דהעדר כונה לטבילה מזיק מדין תורה ולהכי פריך עון כרת וכו' ומשני לו דחולין לא בעי כונה וא"כ י"ל ה"נ גבי בדיקות שאינם צריכים כלל מד"ת וכן גזירות מעל"ע דד"ת יש למוקים על החזקה. אלא שהחכמים למעלה בעלמא גזרו. הוא דלא גזרו לבעלה רק לטהרות. משא"כ הכא דיש ספק איסור תורה שפיר מסתבר להב"י דס"ל דיש להחמיר יותר באיסור כרת. אך גם זה צ"ע להיפוך ע"פ הסוגי' דיבמות ריש האשה רבה דאמר רבא מכדי ההוא דאורייתא וכו' מה לי איסור לאו מה לי איסור כרת וצ"ע:
הג"ה. ואם בדקה עצמה ג' פעמים בכה"ג ומצאה המוך נקי מותרת וכו'. א"י מאין יצא להרמ"א ז"ל חומר זה דצריכה בדיקה ג' פעמים. ובמהרי"ו סי' כ"ה מבואר להדיא דבפעם אחד די. וכן מצינן בבדיקת שפופרת בסי' קפ"ז. ובתשובת מהרי"ל סי' ר"ג לא נזכר לא ג"פ ולא לעולמים עד שהבין הש"ך דלעולם לא מטהר אלא מה שתמצא ע"י בדיקה. ולכן הקשה סק"ז דהא תהי' טמאה כשתמצא על המוך. וכבר הושג מתשובת נ"ב דכונת מהרי"ל לטהרה ע"י בדיקה של ג' פעמים לעולמים אף בלא בדיקה. וזה ע"פ הרמ"א שכתב ג"פ אבל מהרי"ל גופי' אינו מזכיר חומרא זו וצ"ע:
ובס"ט פה נרשם טעות. כי מקשה ממה דקיי"ל אין אשה קובעת וסת מחמת אונס ואחר הטלת מ"ר מקרי מחמת אונס ולזה אין מקום פה כ"א לקמן בהג"ה זו במ"ש ואפילו אם היתה רגילה לראות אם בדקה עצמה ג"פ ומצאה טהורה שם צ"ע קושי' זו: