אור ברסלב
בית מאיר על שולחן ערוך יורה דעה הלכות כלי היין › סימן קלז

בית מאיר על שולחן ערוך יורה דעה· רבי מאיר פוזנר

הלכות כלי היין · סימן קלז

סימן קלה

סעיף א

בש"ך סק"ג ועוד שאין כאן דמי האיסור נ"ב זה לאו דוקא שהרי הכא מותר אפילו הנאה בעינה כעין זילוף כן דקדק הרא"ה:

שם בש"ע ואם הוא כלי שאין מכניסו לקיום לא נאסר וכו' זה מהרא"ש שדייק הכי מלשון רש"י שפי' בהמתניתין דקתני ויין של ישראל כנוס בהן שהכניס בהן יין לקיום וכתב והלשון דחקו לפרש כן מדלא קתני ונתן ישראל לתוכו יין ולבסוף מסיק וכן אמר לי שכתב אבי העזרי רש"י פי' שהיין כנוס בהן לקיום משמע מתוך דבריו שאם אין כנוס לקיום לרבנן מותר אפילו בשתי' כענין דלעיל העיד ר"ש בן גור' ששתה ר"ג יין הבא ברוקבאות של כותים והא דמחמרינן בכסא דרבנן לא הודו לו. והרבה יש לתמוה בדברים הללו חדא לפי' אבי העזרי העובדא שנית שבגמרא שנאמר באמת בלשון זה יין הבא ברוקבאות של כותים וכו' העיד וכו' ששתה ממנו דר"ל שלא היה בו לקיום רק לפי שעה ולפיכך שתה ממנו א"כ מה מקשה הסוגיא מעובדא קמא שלא הודו לו הרי שם נאמר יין של ישראל כנוס בהן שלדיוק רש"י מורה שהי' בו זמן ארוך לקיום ושפיר דבזה לא הודו לו שזה החכמים דמתני' אסרוהו וזה אף לרבנן שרי ולפיכך הודו לו. ותו מה זה שסיים והא דמחמרינן בכסי שהוא משום דרבנן לא הודו לו. מה בכך שלא הודו לו הא מ"מ פסקינן בזה כותי' דהיכא שלא שהה בו והוא כלי שאין מכניסן לקיום דשרי ובכסי הטעם פשוט שאסרינן הכלי לכתחלה. ובזה אפשר לדחוק וק"ל אבל קושי' ראשונה צ"ע:

סעיף ב

בש"ך ס"ק י"א עיין בו ועיין נמי בט"ז שכתב ואע"פ שבשעה וכו' לדבריו הי' קשה נימא חנ"נ שלא במקום הפסד גדול ועיין ש"ך סי' צ"ט ס"ק ט"ו וסי' קל"ד ס"ק ט"ז אבל לשון הש"ך מתוקן יותר דכל הבא תוך הנקב מיד קליפתו הנקב מבוטל בו. ועיין נמי נקה"כ על ס"ק י' אבל לשון ולא אמרינן דנאסר ראשון ראשון לא משמע כהש"ך אלא כהט"ז וצ"ע:

תוכן העניינים

בית מאיר על שולחן ערוך יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה