אור ברסלב
בית מאיר על שולחן ערוך יורה דעה הלכות יין נסך › סימן קכו

בית מאיר על שולחן ערוך יורה דעה· רבי מאיר פוזנר

הלכות יין נסך · סימן קכו

סימן קכה

סעיף א

המערה לתוך כלי שיש בו יין האסור בהנאה נאסר כל היין. להמבואר בב"י ע"כ לאו דוקא בחדא מחתא דאילו הי' בהכלי יין נסך ודאי נאסר העליון אף בהנאה אבל אם לא הי' תוכו אלא סתם יינם או הנאסר ע"י נגיעה לדידן שפסקינן כרשב"ג יין ביין דסתם יינם ימכר חוץ מדמי איסור שבו הכא דבאמת אין בהעליון כלום מן התחתון מותר במכירה לכותים סתם לכ"ע כדמבואר בב"י במשיגו על הטור והוא נכון. [ולדעתי זה נמי טעם הרשב"א גופי' במה שמתיר ניצוק דסתם יינם בהנאה ולא בשתי' ור"ל הנאת מכירה סתם ובתר הכי מביא בשם הגאונים דניצק ליין האסור רק בשתי' ולא בהנאה אינו אוסר כלל אפילו בשתי' וע"ז כתב ולפיכך וכו' והוא באמת ענין חדש. ודברי הב"י בפלפול זה בדברי הרשב"א והניחו בצ"ע המה במח"כ אגב שיטפי' ע"ש ודוק] וא"כ אינו עולה שפיר דברי התה"ד בטעם השני דנפיק קולא מהמכירה דהא להרבה פוסקים אסור למכור יין הנאסר ממגע כותים ועיין נקה"כ. הא בזה שע"י ניצוק לענ"ד דין הרשב"א עם דברי הב"י הנ"ל מוסכם לכ"ע דהמכירה שרי' אף אם נתפוס לגבי' ניצוק חיבור מטעם שהוא הפסד מועט. ואולם דברי התה"ד גופייהו מיושרים כי איירי מניצק לנגיעת כותים בחביות יין ע"י ניצק. ור"ל שנגע בהקילוח דנאסר כל היין שבחביות מטעם ניצוק ושפיר. אבל מה שהעתיקו טעם זה על ניצוק דאיירי הש"ע מכלי לכלי בזה אינו עולה יפה ועיין סוף הסימן בש"ך וק"ל:

בשעה זו מפני סבות שונות שאין ספר ב"י לפני אני כותב לדברים אלו. לדברי רשב"א נמי שבט"ז סק"ו שכתב בשמו דניצק דסתם יינם יוליך הנאה כו' ור"ל מכירה חוץ מדמי איסור. א"כ קשיא לי הסוגי' דף ע"א ע"ב דקאמר ש"מ ניצוק חיבור וע"ש פרש"י ומה פעולתו הניצוק הא אינו אלא כתערובות והמכירה מותרת שהרי המעט יין דהכותים הוא. וע"כ ר"ל דהסוגי' זו נמי להמסקנא אליבא דרב דל"ל כר"ג. וא"כ לפ"ר א"י ליישב קושי' הב"י שבש"ך סי' קל"ב ס"ק כ"ד וע"כ הב"י הקשה אך על הטור לשיטתי' דלא סבור כהרשב"א אבל א"י מה בעי מן הרמ"א. ודוק כי אני כותב בלא עיון ולק"מ כי על לכתחילה דברו:

סעיף ה

בש"ך סק"ט כיון דמן הדין הי' אסור בהנאה נ"ב ר"ל מפני שאנן לא אמרינן ניצוק חיבור אלא שלא במקום הפסד ואז נמי לא מקילינן להתירו בהנאה:

סוף הסימן הג"ה שמרי יין וכו' מקרי מב"מ עם יין. אף שדברים אלו ממעיין קדוש רבינו הרשב"א יצאו כמבואר בב"י צ"ע לענ"ד כי הראי' שמביא ממס' מכות דף ג' ע"ב דכמו דחמרא מזיגא נקרא יין ה"ה שמרי יין. א"י מה ענין זה לזה כי שם שם העצם הוא חמרא ומזיגא אך נקרא על שם שהוא מזוג במים והכא שם העצם הוא שמרים ואך להפריד אם שמרים של יין או של שאר משקים מכנים אותו ביין והוי כמו חומץ יין דהוי מבשא"מ עם יין כמבואר בע"ז ס"ו. אך עיין נדרים דף נ"ב דאיתא שם באתרא דר"י לקומא נמי קומא דחלבא קרו לי' וע"ש בר"ן משם משמע כהרשב"א. אבל יש לחלק חדא דקום לחוד לא מקרי אלא היוצא מהחלב וע"כ מה דקורין אותו דחלבא אינו להפרידו משאר קום אלא להיותו נושא שם החלב משא"כ בשמרים כנ"ל. ותו דבנדרים שאני וצ"ע. ועיין שם דף נ"ג ע"א בהר"ן ד"ה וחכמים מתירין בתירוצו ועוד ותי' הרשב"א צ"ע:

תוכן העניינים

בית מאיר על שולחן ערוך יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה