בית מאיר על שולחן ערוך יורה דעה· רבי מאיר פוזנר
הלכות חלה · סימן שכה
סעיף ב
אין צריך צירוף סל ולא נגיעה. זה מהטור בשם הרא"ש הלכות חלה ותימה דלעיל סי' שכ"ד סעי' י"ב מצריך הרא"ש בתשו' והטור והש"ע לעשות עיסה מחמשת רבעים שהוא עיסה המחויב בפני עצמו וכדי לפטור הככרות שנתערבו שנמי נתחייבו מ"מ מצריך צירוף כלי כדי להפריש מן המוקף. ומה שיש בהדרישה תי' המהרש"ל בסי' שכ"ד על דין הנ"ל זה עולה לקושייתו די"ל דוקא היכא דלא בעינן הצירוף סל כי אם למיעבד מן המוקף שפיר יצטרף עיסה אף עם ככרות. משא"כ עיסה פחות מכשיעור שהצירוף יפעל החוב בזה לא מצרפינן עיסה עם ככר ואפשר חשוב כמו מקפיד על מגעו דטומאה וטהרה ודוק. ומזה מוכח דלא כדעת הש"ך בנקה"כ סי' שכ"ו ע"ש ודוק. אבל אין זה עולה ליישב האופן דשם סי' שכ"ד דבככרות למה מצריך צירוף סל] והרש"ל בתשו' סי' נ"ח כתב על לשון הש"ע דהכא ואנן לא נהגינן הכי אלא כמו שפסק רש"י שצ"ס ונגיעה וכן הנקה"כ משיג על סעיף זה. וע"ש בתשובה הנ"ל כי כבר כתבתי לחדושי למס' פסחים בלשון זה והמשך הרש"ל בקושייתו השני' על הטור לשיטתו דוקא א"י ליישב כי בל"ז דברי הטור צ"ע דהצריך ליקח שיעור חלה וגם צ"ס וקשה ממ"נ אי דלא בעי צ"ס או דלא בעי שיעור חלה דהא הטור פי' דלא כרש"י כ"א כשיטתי' דבשני עיסות כשיעור א"צ צ"ם ודוק:
עיין ש"ך ס"ס זה מה שמביא בשם הב"ח ומסיים וכדלעיל סי' שכ"ד. והם דברים מופלאים כי עיין לעיל במה שפירשתי הפרישה דשם איירי שהשאור בא מעיסה שהי' בו כשיעור ושפיר אבל הכא עיסה זו שאין בו כשיעור ממ"נ או יאכלנו בלא חלה דהא לא נתחייב אלא שרוצה לצאת בידי האיסור של הפקעת חלה. ומה יועיל מה שמפריש עליו מן המחויב כיון שלא מצטרף בכלי ונשאר פטור ואדרבא איסור עביד שמפריש מן החיוב על הפיטור: