בית מאיר על שולחן ערוך אורח חיים· רבי מאיר פוזנר
הלכות תשעה באב · סימן תקנד
סעיף ז
חי' כל ל' יום וכו' והמקיל לא הפסיד: והמהרש"ל בתשו' נ"ג מחמיר מאוד על פי דעת ר"ת שנשמע מיני' דדוקא בג' צומות הוא דיש להקל ולא בט' באב ונהי דהאמת דדעת ר"ת אינה כך מ"מ הא חזינן דהב"י ג"כ ראה דברי ר"ת ומ"מ פסק כהרמב"ן אלא שהמהרש"ל הכריע להלכה דלא כרמב"ן ודעמי' מדקתני ברייתא מפורשת בפרק מקום שנהגו אין בין ט' באב ליה"כ אלא שזה ספיקו אסור וכו'. ואם איתא כדעת הרמב"ן הלא טובא איכא בינייהו חי' כל ל' יום ואולי שאין צריך אומד וכו' ולענ"ד אי מש"ה לא אירי' כלל דהא שם מיד בתר ברייתא זו איתא נמי דרש רבא עוברות ומניקות מתענות ומשלימות כדרך שמתענות ומשלימות בי"הכ וליקשי נמי עליו מה קמ"ל מתניתא היא אין בין: וכדמקשה הש"ס תמיד בדרך לימא מסייע לי' א"ו דמעיקרא אין זה דיוק דהברייתא אינה חשבה אלא החומר שיש בין זה לזה למי שהוא בכלל הגזירה דרבנן לחלות התענית עליו אבל עוברות ומניקות ה"א דעלייהו לא גזרו ודרש רבא שאף עלייהו גזרו ויפה דייק הה"מ מיני' הא במקום חולי לא גזרו ולא מנייהו איירי הברייתא ודוק לכן לענ"ד הסומך על מסקנת הרמ"א לא הפסיד