אור ברסלב

בית מאיר על שולחן ערוך אורח חיים· רבי מאיר פוזנר

הלכות תשעה באב

הלכות חול המועד

סימן תקנא

סעיף א

הג"ה ובעל ברית כתב המ"א לכאורה וכו' אבל המכניס ומוציא התינוק אינו בכלל זה ועיין בב"י סי' תקנ"ט מדכתב המוהל והסנדקאות מבואר דלכל הפחות המכניס והמוציא נמי מכונה בשם סנדק כמו היושב ותופס התינוק ומסופק אני אם לא אפי' העומד עם התינוק בשעת הברכה כי לשונו משמע דלכל המתעסקים עם התינוק מכנה בשם סנדק:

סימן תקנד

סעיף ז

חי' כל ל' יום וכו' והמקיל לא הפסיד: והמהרש"ל בתשו' נ"ג מחמיר מאוד על פי דעת ר"ת שנשמע מיני' דדוקא בג' צומות הוא דיש להקל ולא בט' באב ונהי דהאמת דדעת ר"ת אינה כך מ"מ הא חזינן דהב"י ג"כ ראה דברי ר"ת ומ"מ פסק כהרמב"ן אלא שהמהרש"ל הכריע להלכה דלא כרמב"ן ודעמי' מדקתני ברייתא מפורשת בפרק מקום שנהגו אין בין ט' באב ליה"כ אלא שזה ספיקו אסור וכו'. ואם איתא כדעת הרמב"ן הלא טובא איכא בינייהו חי' כל ל' יום ואולי שאין צריך אומד וכו' ולענ"ד אי מש"ה לא אירי' כלל דהא שם מיד בתר ברייתא זו איתא נמי דרש רבא עוברות ומניקות מתענות ומשלימות כדרך שמתענות ומשלימות בי"הכ וליקשי נמי עליו מה קמ"ל מתניתא היא אין בין: וכדמקשה הש"ס תמיד בדרך לימא מסייע לי' א"ו דמעיקרא אין זה דיוק דהברייתא אינה חשבה אלא החומר שיש בין זה לזה למי שהוא בכלל הגזירה דרבנן לחלות התענית עליו אבל עוברות ומניקות ה"א דעלייהו לא גזרו ודרש רבא שאף עלייהו גזרו ויפה דייק הה"מ מיני' הא במקום חולי לא גזרו ולא מנייהו איירי הברייתא ודוק לכן לענ"ד הסומך על מסקנת הרמ"א לא הפסיד

סימן תקנט

סעיף ט

ט' באב שחל להיות בשבת ונדחה וכו': מבואר בב"י משום הקולא דנדחה. וא"כ הי' נלענ"ד ללמוד בק"ו בהג' צומות אע"פי שאינם נדחים נמי אין צריכים הבעלי ברית להשלים שהרי מבואר סי' תקנ"ד סעיף ה' דבט' באב עוברות ומניקות מתענות ומשלימין: ולא נשמע בשום פוסק דבנדחה יש להקל זולת ביולדת תוך ל' שבמ"א סי' הנ"ל סק"ט וכן מבואר בתשובת רש"ל שהורה לחי' להתענות בט' באב שנדחה אף דסתמא היתה נמי מניקה ובג' צומות הא מבואר בכל הפוסקים דעוברות ומניקות פטורים ש"מ ט' באב נדחה תמיד מג' צומות בזמנם וכן בדין שבאלו רצו מתענים ובזה חיוב ברור הוא ואם ט' אב נדחה בעלי ברית לא ישלימו מכ"ש בג' צומות בזמנם שא"צ להשלים אך צ"ע שהרי כתב הכא הא"ר על דברי תוס' שכתבו מעשה הי' בחופה י' טבת ונתנו הכוס לתינוק לשתות כתב ונראה בתענית הנדחה מותר להחתן לשתות כמו בעלי ברית ואף במדינתינו שהחתן וכלה לעולם מתענין מ"מ הא אין משלימין וקשה אם החתן דין בעל ברית יש לו מה אירי' שנדחה בלא נדחה נמי א"צ להשלים ולמה נתנו בתוס' הכוס לתינוק: ואולי יש לדחוק דאיירי בחופה שהיתה קודם חצות ובמדינתם לא נהגו בתענית החתן ולכן ביום התענית הוא דנתנו לתינוק וצ"ע ובגוף דין זה מה שמאריך המ"א להחמיר על פי הכנ"הג ובעבור שהנהוג לעשות הסעודות בלילה עיין בא"ר שיפה כתב שהסעודה אין ענינה להשלמת התענית וע"ש:

תוכן העניינים

בית מאיר על שולחן ערוך אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה