בית מאיר על שולחן ערוך אורח חיים· רבי מאיר פוזנר
הלכות תענית · סימן תקעד
ההולך כו' גירסת הברייתא להמרדכי ההולך ממקום שמתענה למקום שאין מתענה הרי זה מתענה ומשלים הלך למקום שאין מתענים למקום שמתענים הרי זה מתענה עמהן שכח ואכל וכו' וכתב המרדכי פי' ריב"א אפילו אם דעתו לחזור ומיהו כיון שלא קיבל עליו להתענות נראה שאם יצא חוץ לעיר מותר לאכול ואין צריך להשלים מדלא קתני בסיפא מתענה ומשלים כדכתב ברישא. בזה מבואר דאינו מפרש ומשלים כדפרש"י ומשלים כל התעניות שקבלו עליהם בני עירם דזה ודאי כדפי' הרא"ש כיון שדעתו לחזור וא"כ מה הוי לי' למתני בסיפא שההולך ממקום שאין מתענין למקום שמתענין שישלים כל התעניות שקבלו עליהם בני מקום שהלך לשם דממ"נ בדעתו לחזור למה ובאין דעתו לחזור הא קתני מתענה עמהן ופשיטא דכל התעניתים שהם מתענים צריך גם הוא להתענות ומה ענינו למתני וישלים א"ו שמפרש בפשוט וישלים עד צ"ה וכן נראה מהרמב"ם שמפרש הכי ומזה דייק מדלא קתני בסיפא ג"כ שישלים שמותר לאכול חוץ לעיר אבל א"כ הא ודאי ע"כ בשבא למקום שמתענין ביום התענית ומפני שלא קיבלו מבערב דאינו מתענה רק עמהם להצטער עמהם מותר מחוץ לעיר וא"כ הרישא נמי איירי שיצא ממקום שמתענים ביום התענית ולהכי צריך להשלים לפירושו עד צ"ה כיון שקיבלו מבערב ובודאי דזה משנה שאינה צריכה ואין צורך לזה מטעם חומרא מקום שיצא דפשיטא בקיבל מבערב דצריך להשלים והיינו דכתב הטור דהסוגי' מוכחת דאיירי בהולך שם קודם לכן וקבל עליו תענית ר"ל כמו דהרישא איירי בהלך ממקום שקבלו צבור עליהם מנין תעניתים דצריך להשלים כל התענית מטעם חומרי שהלך לשם כזה איירי הסיפא שהלך ממקום שאין מתענין למקום שמתענין צריך לנהג להתענות עמהם ולקבל עליו במנחה כמו שהם עושים ולכן ודאי אפילו חוץ לעיר אסור כיון שקיבלו עליו מאתמול ומה שהקשה הט"ז דא"כ מה זה דקתני בתר הכי שכח ואכל וכו' פשיטא דהא ודאי מן הדין חיוב להתענות זה על הטור לק"מ שהרי בסי' תקס"ח פוסק הטור דעל פי קבלת מנחה אינו אלא יום סתם דאם שכח ואכל אבד תעניתו ויאכל יותר אלא דישלימנו ביום אחר קמ"ל דהכא אל יתראה בפניהם ואולם לשטת הרמב"ם שבסי' תקס"ח דקבלת מנחה ליום מחר מקרי יום זה דתמיד אף שכח ואכל אסור לאכול עוד באמת מוכח פי' ריב"א מכח קושי' הט"ז ולהכי הרמב"ם נראה מפרש ג"כ כהריב"ם ועיין לח"מ: