אור ברסלב

בית מאיר על שולחן ערוך אורח חיים· רבי מאיר פוזנר

הלכות שבת · סימן שמג

סימן שמב

הג"ה מאיסור דאורייתא כתב הט"ז ול"נ דדוקא לענין שיצטרך ב"ד למחות ביד אביו מחלק ב"י כן אבל לענין אב עצמו דנקט הש"ע ודאי צריך הוא לגעור בו אפילו באיסור דרבנן וכ"כ ב"י בסמוך וכן אסור להרגילו וכמה תמוהין דבריו דמי איכא למ"ד דבדרבנן על האב לגעור בו הא ברייתות שלימות שנינו בפרק חרש לא יאמר אדם לתינוק וכו' אבל מניחו תולש מניחו זורק תו שנינו בן חבר כהן שרגיל לילך אצל אבי אמו כהן ע"ה כו' מצא בידו פירות אין זקוק לו ומוקמי אביי לכל הפחות בתרומה דרבנן ולמה דס"ד ליפשט מזה דקטן אוכל נבילות אין ב"ד מצוין להפרישו לשיטת הרמב"ם ע"כ לידחק ממה שהרשב"א הרגיש עליו דמזה משמע דאין הבדל בין אב לב"ד ופושט מכח כ"ש אבל להאמת מסתבר להרמב"ם שיש על האב מצות חינוך בדאורייתא אבל בדרבנן הא מבואר להדיא דאין זקוק לו ומה שדחקו בב"י לתרץ סתירת הרמב"ם דנקט שבות משום סיפא דוכן אם הניחו אביו אין ממחין בידו ע"כ לאו דוקא דאין הב"ד ממחין אלא כלומר מפני שבאמת אין חיוב על האב ליגער בו ממילא אין שייך שהב"ד ימחו בו ואך בא להורות הדיוק הא בדאורייתא אף דאין הב"ד מצוון להפרישו מ"מ כיון שהאב חייב להפרישו אם מניחו ואינו פורשו על הב"ד למחות בו ומ"ש הט"ז וכן כתב הב"י וכן אסור להרגילו הוא יותר תימא דאדרבה מלשון זה מוכח איפכא דאך להרגילו יש איסור אבל בעושה מעצמו בלא הרגל האב וגם באקראי ודאי דאין צריך להפרישו ויפה הגיה הרמ"א ז"ל ומה שהמ"א מסכים ומביא ראיה מסי' ק"ו סעיף ב' כבר מבואר בפי' רש"י ותפילה דרחמי הוא ומדרבנן תקנוהו אף לנשים ולהרמב"ם הוא משום דהוי דאורייתא ע"ש וק"ל:

כתב המ"א וכתב האו"ה דדוקא בתינוק דבר הבנה אבל לא בר הבנה לית לן בה דהא יונק אפילו מבהמה טמאה. ראיה זו איני מכיר דזה איירי אפי' להנק בידים מה שבודאי אין הבדל בין בר הבנה [חסר]

תוכן העניינים

בית מאיר על שולחן ערוך אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה