אור ברסלב

בית מאיר על שולחן ערוך אורח חיים· רבי מאיר פוזנר

הלכות שבת · סימן שכא

סימן שכ

סעיף יד

כתב המ"א ס"ק י"ט ונ"ל דאסור להשתין על הטיט משום גיבול עיין סי' ש"כ סי"ד. ר"ל דשם איתא דהרא"ש הי' נזהר להשתין בשלג ושם גופא לא לאמר אסור והכא לדעתי אפילו אזהרה אין בו כי שם הוי פ"ר כדאיתא שם שודאי נימוח אבל הכא אחרי דקי"ל כר"י הגלילי דנתינת מים אינו חייב עד שיגבל א"כ אינו כלל פ"ר לגבי גיבול וקיי"ל כר"ש דדבר שאין מתכוין מותר אך המ"א לשיטתי' אזיל בסי' שי"ד ססק"ה דאוסר פ"ר אפילו באיסור דרבנן וה"נ כיון דנתינת מים אסור עכ"פ מדרבנן לזה גופה הוי פ"ר. אבל מ"מ אין להחמיר ולא עדיף ממה שמתיר בעצמו בסי' רנ אמירה לגוי במקום פ"ר היכי דלא מתכוין מכ"ש הכא דהרמב"ם מתיר להדיא אף בשלג וגם לשטת הערוך פ"ר דלא ניחא לי' שרי עיין סעיף י"ח בודאי אין להחמיר בפ"ר דרבנן במקום הצורך:

סעיף יט

הג"ה ומותר להחליק וכו' עיין מ"א ודבריו מועתקים מן המרדכי גופי' דז"ל רבא אמר אין עיבוד באוכלין מכאן אומר העולם שאותן טרטרש של תפוחים מותר להחליקם ואין בהם משום ממחק שאין עיבוד באוכלים, אבל מ"מ אין זו ראי' דנוכל לומר דהא דקאמר הכא אין עיבוד באוכלין היינו מדאורייתא אבל מדרבנן יש עיבוד מדקאמר פ' ח' שרצים אין עושין הילמי ופ"ק דביצה דקאמר דאין נותנים העור לפני דורסן כו' אך מ"מ יש להתיר משום דנאכלת כמו שהן בלא חליקה והמחמיר תע"ב עכ"ל ובעניותי א"י להבינו מתחילה עד סוף חדא שותא דהעולם לא ידענא מה ענין ממחק לעיבוד שני אבות הן המעבד והממחק ולו יהא אין עיבוד באוכלין אף מדרבנן מ"מ י"ל דממחה אסור משום גזירת שעוה כדאיתא בסי' שי"ד סעיף י"א גבי שמן וכה"ג נמי קשה להיפוך אף אילו נאמר דס"ל דלא שייך למגזר אטו שעוה אלא בשמן וכיוצא בו שהוא נמי אחד מסמני רטי' כמו שעוה ופיקר איסור ממחק משמע מהרמב"ם שאינו אלא ברטי' דז"ל פרק כ"ג הלכה י"א הממרח רטי' חייב משום מוחק את העור לפיכך אין סותמין נקב בשעוה וכיוצא בה שמא ימרח ואפילו בשומן אין סותמין גזירה משום שעוה ולהכי סובר דבשאר מיני אוכלין דאין להם שייכות לרטי' אין לגזור בהם אטו שעוה (ועיין סי' שי"ח בט"ז סק"י ובמ"א שם וצ"ע) ולהכי אינו בא עלי' אלא משום מעבד. אכתי א"י במה מסופק ופשיטא דלפרש"י שפי' בין הילמי ובין צנון משום מעבד דנשמע ודאי דיש משום עיבוד באוכלין מדרבנן וזה אפילו בדבר שנאכל בלא המליחה כמו צנון אמנם בודאי דלא שייך עיבוד אלא ע"י מלח כדפי' רש"י שם וכדמקשה הסוגי' היינו מולח היינו מעבד אבל מחליקי תפוחים מה זה ענין למעבד ומכ"ש להרמב"ם שמפרש הכל משום שנראה ככובש שהוא מגזרת בישול שנמי ודאי אין זה ענין למחליק תפוחים הכלל שאין בידו ליישבו ואילו לא נאמר כדכתבתי לחלק בין שמן לתפוחים לענין גזירת שעוה או מטעמי כנ"ל או מטעם המ"א הנ"ל (ועיין בזה בהרא"ש ביצה פרק המביא סוף ה' ט' בודאי אין מועיל מה שראוי לאכול בלא חליקה דשמן יוכיח

תוכן העניינים

בית מאיר על שולחן ערוך אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה