בית מאיר על שולחן ערוך אורח חיים· רבי מאיר פוזנר
הלכות שבת · סימן שא
סעיף מב
המוצא תפילין וכו' ע"ש עיין סוף פ"ק דביצה בגמרא ופרש"י מבואר שם דדין זה חלוק מדסי' רס"ו סעיף י' במי שקידש עליו היום דשם אפילו מינטרא בבית הסמוך לחומה מכלבים ולא מגנבי מביאן לביתו וכאן דוקא כשאינם נשמרים אפילו מכלבא הוא דמיטפל בהן להכניסם אבל במינטרי מכלבא אפילו אינם נשמרים מגנבי מניחן והולך לו והרב ר' יונתן במס' עירובין פרק מי שהוציאוהו העתיק זה ותלה בו זיינים ליתן עליו טעם ע"ש ותימא על כל הראשונים ואחרונים שלא הזכירו בזה כלל והנלענ"ד שגירסא אחרת היה לפני רש"י ז"ל דהיינו המהו דתימא רוב גנבי ישראל נינהו זה לא הי' כתוב לפניו כדנמי לא פירשו והוא מוכרח דהא לפרש"י שפת יתר הוא דהא טובא קמ"ל אביי אפילו לא הוי אמרינן רוב גנבי וכו' דהיכי דמינטרי אפילו מכלבא בבית הסמוך לב"ה כיון דלא מינטרא מגנבי יביאם לביתו ובטעם שהם כבר בראשו משא"כ במצאן בארעא באופן זה מניחה והולך אלא ש"מ שגירסא זו לא היתה לפניו משא"כ לגירסתינו הכי פירושא הא דמינטרא מכלבא וגנבי בבית הסמוך לחומה מניחם שם והא דאמר אביי שיוליכם לביתו כשאינם משתמרין מגנבא ול"ק תו אפילו כי מצאן בארעא נמי ומה אירי' בראשו דבאמת בראשו לאו היינו חידושו לחלוק בדין כי אם חידושו דאביי המהו דתימא (ובל"ז היה קשיא מדוע משנה מלשון הברייתא א"ו משנה מפני שהם בראשו משא"כ עתה לא מההוא טעמא משנה כ"א לאפוקי מן המהו דתימא) ופי' זה מוכרח מסוגיא דעירובין מסקנת הגמרא שם כאן בסכנת לסטים דהיינו גוים המבזי' התפילין כשאין סכנת גזיר' מחויב לטפל בהם הרי ש"מ דלא צריך כלל סכנת כלבים כי אם סכנת לסטים גוים המבזין מחויב לטפל בהם וגם הסברא נותן זה דבסכנת לסטים אפילו מינטרא מכלבא די. ולכן לא העתיקו כל הפוסקים חילוק זה ונכון הוא וצ"ע על הרר"י שלא הרגיש שהרי"ף השמיטו בכיון: