בית מאיר על שולחן ערוך אורח חיים· רבי מאיר פוזנר
הלכות פסח · סימן תסה
הג"ה ויש ליזהר כתב הט"ז שהוא חומרא יתירה וכתב המ"א ודוקא בסתם אבל אם ידוע שהיה בו דגן מחומץ והבהבו בו אסור עיין בי"ד ס"ס צ"ב ולעיל סי' תמ"ז ולענ"ד מצ"ב יש ראיה להיתר דשם לא נאמר אלא דזיעה אוסרת אבל אם אין היד סולדת בזיעה הכל מותר ולכן תולין בשר יבש וכו' ובהבהב אפילו מקצת זיעה אין בו. ובסי' תמ"ז מבואר ריחא לאו מילתא והכא אפילו ריח משהו נמי אינו אלא עשן ולהב ולא שמענו דעשן היוצא מחמץ שיהא כחמץ ובפרט הכא העשן ולהב דאיזה חטים המחומצים בטל באלף בעשן ולהב הקש טרם שמגיע להעוף להכי לענ"ד בדיעבד שרי ואין לחוש בזה לחומרא דמשהו כי בודאי כדי בכזה ליסמוך על השאלתות: