בית מאיר על שולחן ערוך אורח חיים· רבי מאיר פוזנר
הלכות פסח · סימן תל
כתב המ"א שדרשת רש"ל אינה אלא חומרא בעלמא והח"י כתב דדינא קאמר לחוש לגדולי מקצת פוסקים הסוברים דיבש ביבש הוי קמח ואני אומר עם כל דברי הח"י אינו ענין כלל לנפל אחד מהם דשם תחילה הי' כאן ודאי איסור ואיקבעי איסור בדבר חשוב דהוי קיבוע דרבנן משא"כ כשנאכל אחד אבל הכא אין פעולתו אלא דמעיקרא הי' ספק אחד אם הי' חמץ מעולם ולבסוף הוי ס"ס דאת"ל הוי אימא נאכל אבל באמת מה"ת להחזיק איסור ולחוש לספק כזה בפרט בקמח המשומר לפסח ובודאי אינו אלא חומרא בעלמא כדכתב המ"א: