אור ברסלב
בית מאיר על שולחן ערוך אורח חיים הלכות ערובין › סימן שצט

בית מאיר על שולחן ערוך אורח חיים· רבי מאיר פוזנר

הלכות ערובין · סימן שצט

סימן שצח

סעיף ד

לא ימדוד אלא כנגד העיר וכו' ז"ל התוס' לפי שפעמים יש שם קרקע חלקה ונוח למדוד ואחרי כן יהי' ובא לו כנגד מדתו אין לו לעשות כן משום דפעמים יש כנגד העיר הרים וגאיות יש לו להבליע או לקדר וכתב המהרש"א אין זה מדוקדק דמדידת הבלעה של חמשים אמה הוא בעצמו שוה למדידת קרקע חלקה ומישור ויותר נכון לשון הרא"ש שיש כנגד העיר הרים וגאיות שיש לו לקדר או למדוד יפה עכ"ל וא"י במה יותר נכון לשון הרא"ש שהרי איתא בתוס' דף נ"ח ע"א ואם אינו יכול להבליע פי' אא"כ יצא חוץ לתחום וכו' מבואר הא ההבלעה מן הצד תוך התחום עדיף מקידור וכן באמת מבואר בהברייתא ומה דנאמר בש"ע ואם אינו יכול להבליעו היינו דסמך על סעיף ו' ור"ל שאינו יכול בשום אופן אפילו ע"י מן הצד תוך התחום אם מודדו בחבל וכו' דהיינו קידור וא"כ מכ"ש אם תוך התחום מן הצד ארץ מישור ויוכל להבליע שם דעדיף ומה האזהרה שלא ילך מן הצד ויסתכל משום דפעמים יש כנגד העיר מה שההכרח לקידור הא אדרבה זה עדיף מקידור אמנם ז"ל הפרישה ולא ימדוד אלא כנגד העיר ר"ל כשיכול להבליע כנגד העיר דוקא לאפוקי אם הגיע להר שכל מה שהוא ממנו שכנגדו הוא רחב מחמשים אמה שאינו יכול להבליע כתב רבינו בסמוך דיכול להבליע בתוך אלפים של צד צפון עכ"ל: כנראה ר"ל דאם יכול להבליע כנגד העיר לא התירו מן הצד בשום אופן מחשש אולי לא יסתכל בצמצום בבואו למדוד כנגד מדתו זולת כשאינו יכול להבליע נגד העיר ע"צ הדוחק כדי לייתר הקידור התירו ההבלעה מן הצד תוך התחום ונכון הוא במשמעות לשון הטור וש"ע וא"כ אפשר ע"צ הדוחק לקיים משמעות התוס' ורא"ש אבל איפכא מן המהרש"א אלא דצ"ל משום שפעמים שהרים וגאיות שיש לו להבליע (כלומר שראוי להבליע שם ואין הגון להבליע מן הצד) או למדוד מדידה יפה בגיא שלא מהני אפילו ההבלעה

ועיין בהרר"י והריטב"א מביאין פי' אחר בהבנת פי' ר"ח וצ"ע כי קצת משמעות בפירושם איפכא מכונת הפרישה הנ"ל ודו"ק

תוכן העניינים

בית מאיר על שולחן ערוך אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה