אור ברסלב
בית מאיר על שולחן ערוך אורח חיים הלכות ערובין › סימן שצג

בית מאיר על שולחן ערוך אורח חיים· רבי מאיר פוזנר

הלכות ערובין · סימן שצג

סימן שצב

סעיף ב

ואפילו אם כבר קיבל עליו תוס' שבת הענין תמוה הכא סותם לדעה זו ראשונה משמע דהכי ס"ל ובסי' רס"א סעיף ד' סותם וכתב אחר עניית ברכו אפילו שעדיין יום הוא אין מערבין דהיינו הי"ח דהכא ולא הביא הדעה ראשונה דהכא כלל והנה הח"צ סי' י"א כתב על הי"ח ובעיני הדבר תמוה שיהא תוס' שבת שהוא מקבלו ברצונו ואינו אלא עשה בעלמא חמור מבין השמשות שהוא ספק איסור סקילה ולפ"ר רציתי לומר דאין כאן תימא כי בה"ש לגבי שבותים הוי ספק דדבריהם משא"כ בתוס' שבת שהוא ודאי דאורייתא ולגבי שבותים הוי ודאי דדבריהם ומה תו התימא אבל זה אינו דאי מטעם זה אמר רבי כל שהוא משום שבות לא גזרו עליו בה"ש מדהוי ספק בדרבנן א"כ קשה מה בכך שבה"ש הוא ספק מ"מ הא ודאי דאורייתא לענין עשה למסקנת רוב הפוסקים בב"י סי' רס"א דלא כהרמב"ם אלא דמדאורייתא חייב בעשה להוסיף מחול אל הקודש לכל הפחות שעה מועטת קודם בה"ש בשעה שהוא יום ודאי א"כ דחזינן דמ"מ לא גזרו על שבותים בה"ש אף דאיכא עשה ודאי וגם ספק כרת מכ"ש במה שמקבל מעצמו בעוד היום גדול דאינו אלא עשה גרידא דלא גזרו ויפה מתמיה וע"ש ואין להקשות א"כ האיך אמר רבא שבת ל"ד והוא בש"ע הכא בהניח עירוב בה"ש דקונה משום דעירוב דרבנן ובה"ש ספיקא הוא וס"ד לקולא הא מ"מ תוספת שבת הוי ודאי די"ל קניות העירוב אינו תלוי אלא בעיקר שבת ולא בהתוס' וק"ל:

סעיף ג

עירב לשנים לאחד מבע"י ונאכל העירוב בה"ש. אין להקשות הא קיי"ל תחילת היום קונה עירוב כמבואר בטור סי' ת"ו דכיון דבה"ש ספק הוא אמרינן דשעה שנאבד כבר היה לילה דהיינו תחילת היום השבת וק"ל ואין להקשות לפ"ז אמאי דאיתא עירובין דף ל"ו תנן התם לגין וכו' אמר רבא זאת אומרת סוף היום קונה עירוב דאי ס"ד תחילת היום אמאי לא אמר כלום וכתב הריטב"א פי' דבשלמא אי אמרת סוף היום קונה עירוב לפיכך לא אמר כלום דסוף היום היינו דתחילת בה"ש ועד תחילת היום שהוא סוף בה"ש לא הוי חשיכה ולא נעשה תרומה ועדיין בסוף היום טבל הוא וכו' ולהנ"ל הא קשה כיון דבה"ש נמי ספק אם לא כולו מן הלילה הוא וא"כ מה בכך דסוף היום קונה דהיינו תחילת בה"ש הא שמא כולו לילה הוא ושפיר קנה עירוב דהא תחילת בה"ש לילה דהיינו מה שאמר לכשתחשך ונימא ס"ד לקולא דז"א לא מיבעי' לשטת תוס' דבעירובי תחומין לא אמרינן ס"ד לקולא אלא בדאית לי' חזקה דכשרות פשיטא דלק"מ די"ל דבעירובי תחומין איירי אלא אפילו להרמב"ם דס"ל דאפילו בע"ת נאמר כל דין זה דסעיף זה מ"מ לק"מ דהא כבר ביאר הה"מ דלהרמב"ם הטעם בעירב בתרומה ספק טמאה דאינו עירוב משום דהא עכ"פ מספק אינו ראוי לאכילה ושוב לא שייך ס"ד לקולא דהא מ"מ בעינן סעודה הראוי' מבע"י וכן הכא נהי דרבא בס"ד דלא בעינן סעודה ראוי' מבע"י אבל מ"מ הא ודאי דבשעת הקני' מוכרח להיות ראוי לאכול וכיון שזה הוא בספק טבל עד שתחשך הא כל בה"ש הוא בספק טבל ואינו ראוי לאכילה וכי אמרינן סוף היום קונה עירוב שפיר דלא אמר כלום ונהי דבה"ש אפשר כולו לילה הוא הא מ"מ משום ההוא אפשר אינו ראוי לאכילה עדיין וק"ל:

תוכן העניינים

בית מאיר על שולחן ערוך אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה