בית מאיר על שולחן ערוך אורח חיים· רבי מאיר פוזנר
הלכות ערובין · סימן שסט
הנותן מעות לנחתום רש"י ז"ל פירש ודר עמו בחצר והריטב"א משיגו ממה דקי"ל בח"מ שהיכי שהמוכר דר עם הלוקח בחצר אחד מעות קונה ולא חיישינן לשמא יאמר לו נשרפו חטיך בעלי' וגם א"י מה הכריח לרש"י ז"ל לפרש הכי:
שם ואפילו עירב החנוני לכל האחרים וזכה גם לזה עמהם. כתב המ"א לפי שלא נתכוין ליתן לו מתנת חנם וכו' ואמת שכן נמי לשון הטור ומשמע מיני' הא אילו ידעינן שכיון לזכות לו במתנת חנם שפיר הי' עירוב וקשה לשיטת הרא"ש וטור שכתבו להלן שאם זיכה לו ע"י אחר או שקנה במעה וכו' קנה עירוב א"כ ע"כ ההוא בבא דרישא איירי בשלא זיכה ע"י אחר ולא קנה משל אחרים וא"כ הא אף אילו כיון במתנת חנם במה יזכה העירוב הא המעות לא קנה ואיך אפשר לזכות לאחר במתנה בשל עצמו ע"י עצמו כמבואר סי' שס"ו סעיף ט' ותו קשה מה זה שכתב אבל אם אמר עירב לי קנה וזה ע"כ נמי איירי בלא זיכה ע"י אחר ולא קנה וא"כ במה הוא קונה העירוב ובהטור כתב אבל אם אמר ערב לי קנה שהרי עשאו שליח לערב לו בענין שיועיל וכיון שא"א להיות לו עירוב אלא א"כ יזכה לו כמו לאחרים וא"י מה תיקן בזה הא האחרים גופייהו כשקונים הככר ממנו לערב בו ע"כ או שמשכו בעצמם או שמזכה להם ע"י אחרים או שקנו בק"ס וא"כ ממ"נ אם הי' הזכוי ע"י אחר מ"ש איהו מהאחרינא ואף אם אמר זכה לי ליקני נמי לשיטתם ואם בק"ס או במשיכה מה יהני משיכה וקנין דידהו לזה:
ובע"כ לדחוק מאוד דודאי האחרים קנו או במשיכה או בזכוי ע"י אחר ואילו איהו כיון בהמשכתו שאילו המושכים או זה הזוכה יזכו נמי לזה הנותן המעה שפיר הוי לזה נמי זכוי ע"י אחר אבל מן הסתם כשאמר זכה לי אינו מכוין החנוני להקנות לזה ע"י המושכים או הזוכה לכולן בכלל אא"כ אמר ערב לי שאז הוי כאילו אמר שיזכה לו כמו להאחרים אבל אם זיכה לו לבד ע"י אחר אז נמי קנה אף כי אמר זכה לי:
אמנם לשון הרמב"ם לענ"ד מתוקן יותר הרבה כי ז"ל אבל אם נתן לחנוני ואמר לו זכה לי במעה זו אינו עירב ואם אמר לו ערב לי ה"ז לוקח ומערב עליו וע"ש בהה"מ ונשמע נמי מיני' כפרש"י דאם אמר זכה לי אף זה לא יוכל לעשות ליקנות לו ממקום אחר ולערבו בו כיון שלא עשאו שליח לדבר זה ואני תמה איך לא הביא כלל הש"ע דעתו וצ"ע