אור ברסלב
בית מאיר על שולחן ערוך אורח חיים הלכות סוכה › סימן תרלז

בית מאיר על שולחן ערוך אורח חיים· רבי מאיר פוזנר

הלכות סוכה · סימן תרלז

סימן תרלד

סעיף ג

סוכה גזולה כשירה כיצד וכו' שאין הקרקע נגזלת ופי' רש"י וכל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע והקשה המ"א סק"ז מזה על המשמעות שבהגהות רמ"א בח"מ סי' צ"ה דיש דעה הסוברת דבית הבנוי על קרקע מקרי תלוש ולבסוף חיברו ולא הוי כקרקע דא"כ הרי הוא גזלן על העצים ותירץ כיון שלא קנה הקרקע גם העצים לא קנה דהא לא משך בהם וכדאיתא בב"ב דף קי"ז וכו' ואין להקשות על דבריו דמה מהני במטלטלין מה דלא קנה הא מ"מ לא שייך במטלטלין דמש"ה הוי כשאולין כדאיתא בסוכה דף ל' ע"ב בתוס' ד"ה וקרקע בלשון זה ומיהו אין ראיה משם וכו' ולפני יאוש נמי לא חשובה כשאולה דמטלטלין הנגזלים לאו ברשות בעליהם קיימו אבל קרקע בחזקת בעליה עומדת די"ל עד כאן לא כתבו תוס' הכי אלא קודם יאוש ומ"מ עשה בו משיכה וקנה אותה לאונסין שוב לא הוי ברשות בעליהם וכדאמר ר' יוחנן גזל ולא נתייאשו הבעלים שניהם אינם יכולין להקדיש זה לפי שאינו שלו וזה לפי שאינו ברשותו אבל קודם שמשך דעדיין ברשות בעליה לאונסין ודאי עדיין שייך אף במטלטלין בחזקת בעלים עומדין כמו בקרקע ויש תורת שאלה עלי' ולזה מדיוק לשון רש"י ב"ק הנ"ל שכתב וגזלן לא משכה והוי כקרקעות אך א"כ קשה על תוס' שממציאים דיש אופן סוכה גזולה כדאיתא בהג"ה ונהי דהגירסא ברורה שלא מדעתו מ"מ קשה הא לא משך העצים ונמי אינה אלא בתורת שאילה ומה שהמ"א מסיים ואפשר לסתור כסתור דמי וכו' הם דברים בעלמא כי מה בכך דכסתור דמי אטו בדבר הסתור מי לא בעי משיכה ואיך אפשר שבשביל זה דכסתור דמי חשוב משיכה והעיקר דלק"מ כיון שהעמיד הסוכה בחצר שמעון שלא מדעתו נמצא עומדים העצים בחצר שמעון ומיד שתוקף לראובן מהסוכה ומתכוין לגזול העצים קונה אותם בתורת גזילה ע"י חצירו בלא משיכה כדאיתא ברש"י ב"מ דף י' ע"ב ד"ה גגו כתב שאם נכנסה שם ונעל בפניה לגונבה שהוא חייב וק"ל אך ק"ק דלפ"ז למותר פי' רש"י וכל המחובר לקרקע כקרקע דמי וי"ל דהאמת נקיט:

הג"ה וכן בקרקע שהיא של רבים בד"מ כתב על זה ולא ראיתי נזהרים בזה אלא שהמ"א כתב ואף דבדיעבד כשירה מ"מ נ"ל דאין לברך עליה דאע"ג וכו' מ"מ אין לברך עליה כמ"ש ריש סי' תרמ"ט וא"כ הוי ברכה לבטלה ועיין סימן תנ"ד מה שכתבתי על גוף דין דריש סי' תרמ"ט והכא הברור דיברך ואין זה ענין לריש סי' הנ"ל דשם קנה הגזילה ואפילו דגוי שפיר כתב הרשב"א כיון דאסור להכי נמי פסול אבל הכא דקרקע אינה נגזלת ואינה אלא שאולה וכמו דבשאולה מברך ה"נ משמע סתמא דגמרא וכל הפוסקים דנמי מברך בגזילה. וכל זה בתוקף חבירו ומכוין ליגזל משא"כ בנ"ד שעושה סוכה בר"ה הא אינה אלא שאולה ממש שהרי אינו מכוין כלל אלא לישאל המקום עד אחר החג ולהחזירה בעינה בלי שום חסרון ואפילו שואל שלא מדעת אינו שהרי הרבים ואפילו גוים רואין ואינם מוחים והוי שואל מדעת ממש ופשיטא דיברך והאזהרה לכתחילה אינה אלא חומרא בעלמא.

תוכן העניינים

בית מאיר על שולחן ערוך אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה