בית מאיר על שולחן ערוך אורח חיים· רבי מאיר פוזנר
הלכות לולב · סימן תרמז
סעיף א
ערבי נחל וכו' ורוב מין זה וכו' זה לשון הרמב"ם והוציא הרא"ש מיני' שמסכים לפירושו לשון הברייתא דת"ר ערבי נחל הגדילים על הנחל ר"ל מין שרובו גדל על הנחל: וממילא בלא שום רבוי איכא במשמעותיה אפילו של בעל והרים ודלא כפי' רש"י ז"ל ואיתא בב"י שהרא"ם הקשה שמנ"ל הא דילמ' הרמב"ם נמי סמך על הרבוי דערבי ולק"מ שהרי הרא"ש כתב נמי וגם רש"י פירש ערבי נחל הגדילים על הנחל אבל בדיעבד כשרים של בעל והרים דמרבה להן על הנחל מ"מ לא ראיתי לרבותיי שהיו מצווין להביא ערבה הגדל על הנחל ר"ל גם מרש"י כלומר אפילו נימא דלא כתוס' אלא אף דנדרש מערבי שתים נדרש נמי לרבות הגדל בבעל והרים וכדעת הר"ן דלקמן. מ"מ הא נשמע מרש"י דמה דנדרש מן הרבוי דערבי אינו אלא להכשיר דיעבד ומכל מקום מרבותיו שהזהירו בזה אפילו לכתחילה להכי פירוש דלתנאי הקודמים לא דרשו כלל ערבי לרבות דבעל והרים אלא דמן המשמעו' נפיק דערבי נחל לא משמע להו אלא המין שרובו גדל על נחל ואך למעוטי צפצפה ומזה כתב שהכי משמע מהרמב"ם מדלא כתב המצוה לכתחילה מהגדל על הנחל א"ו שמסכים לפירושו ואין לההשות על הרא"ש מה פעל בפירושו ליישב מה דפסקי' ערבי שתים דלא ליהוי שתי דרשות נדרש מרבוי א' המין והמספר הא אכתי ע"כ נדרש מיני' המין דהיינו חילפא גילי אף דאית ליה שם לווי ערבי נחל אמר רחמנא מ"מ והר"ן באמת כ' מש"ה ומשמע לי דמדאביי דבתרא הוא מכשיר חילפא גילי אין לחוש הרבה למה שחוששין בעל תוס' ז"ל בשל בעל והרים דאלמא ס"ל דרבוי דערבי לרבוי מינין מוקמי' לי' ולא לרבוי תרי ערבות לבד עכ"ל. אבל הרא"ש ז"ל סובר דחילפא גילי לאו מרבוי דערבי נפיק אלא ממלת נחל נדרש דלא קפדה התורה על השם לווי אך כל שהוא ממין הגדל רובו על נחל כמו שנדרש שם ע"א אסא מצראי דכשר אף דאית לי' שם לווי מפני דעץ עבות אמר רחמנא מ"מ ומה רבוי איכא התם אלא דנדרש שלא הקפידה התורה על השם לווי כל שהוא עבות מ"מ ה"ה הכא נדרש מנחל אמר רחמנא מ"מ. ולא נדרש מינין מרבוי דערבי שאינו נדרש אלא למספר שתים וק"ל.