בית מאיר על שולחן ערוך אורח חיים· רבי מאיר פוזנר
הלכות יו"ט · סימן תקכד
ולא מפרישין תרומות ומעשרות בהטור מסיים וכולן אם עשאן בין שוגגין בין מזידין מה שעשה עשוי וכתב הד"מ בשם הר"ן ומיהו אם עשה במזיד לא יאכל בו ביום מידי דהוי אמבשל בשבת במזיד. והאמת שכן פסק נמי הרמב"ם פרק כ"ג מה' שבת אבל עיין בלח"מ פ"ו מה' י"ט הלכה י' מה שהקשה והיא נמי קושי' על הר"ן שנמי פסק בעבר ובישל בלא עירובי תבשילין שמותר כדאיתא בשמו בב"י סי' תקכ"ד וע"ש מה שדחק לשנוי אבל זה אין להקשות דהא מבואר בשבת דף מ"ג טבל מוכן אצל שבת שאם עבר ותקנו מתוקן והוכיחו התוס' שם מזה דבדלית ליה פירא אחרינא אפילו עבר במזיד נמי מותר לאכול וה"נ פי' רש"י מוכן הוא ואם בא אחד ועבר על דברי חכמים ותקנו מותר לטלטל ולאכלו הרי נשמע מסתמא דגמרא דבדלית לי' פירא אחרינא מותר ואפילו במזיד די"ל דע"כ התירוץ דטבל מוכן הוא אינו נתלה בהכי דהואיל ואפילו בעבר במזיד מותר דא"כ איך הניח הסוגיא בביצה בעירובי תבשילין באיבעיא דלא איפשטא והא נפשטה מברייתא זו שבשבת חביות של טבל וכו' דהא קי"ל אין מבטלין כלי מהיכנו ומוכרח התירוץ דטבל מוכן הוא וע"כ הברייתא דביצה דבמזיד לא יאכל ע"כ בדאית לי' פירא אחרינא א"ו דמהא ליכא למיפשט דאף אם נימא דאם עבר במזיד לא יאכל אפילו בדלית לי' פירא אחרינא מ"מ אזיל החירוץ שפיר דמוכן הוא הואיל אם נעשה בשוגג מתוקן ומותר לאכלו וה"נ איתא להדיא בהר"ש למתני' דתרומות ואך הסוגי' דשבת תפסה אם עבר לרבותא להצד דהאיבעי' בביצה לקולא וא"כ לא מוכח כולי האי מזה דלא כפסק הרמב"ם ור"ן אך משמעות מ"מ איכא אבל קושי' הלח"מ צ"ע כי תירוצו דחוק