אור ברסלב

בית מאיר על פסחים· רבי מאיר פוזנר

דף ח.

דף ו:

האי אור החמה היכי דמי אי נימא בחצר הא אמר רבא כו' יש להקשות ומה קושיא לשיטת רש"י ז"ל אליבא דהר"ן הנ"ל דבימי המשנה לא היתה תקנתא דרב שהבודק צריך שיבטל. א"כ דלמא הא דקאמר רבא חצר א"צ בדיקה וסמכינן על העורבים. היינו בתר תקנתא דרב שכבר הבדיקה אינו משום לתא דאורייתא. דהא ד"ת בביטול סגי. לכך בדרבנן שפיר סמכינן על העורבים. משא"כ הברייתא על המתני' קאי ונשנית קודם תקנתא דרב דהבדיקה דאורייתא ולכך לא סמכינן על העורבים. ויש ליישב דרב דאמר הבודק צריך שיבטל. אף דחידושו אף דבודק מ"מ צריך שיבטל. מ"מ פשטות לשונו אינו מורה כ"א דמי שבודק צריך שיבטל. והיינו מי שיש לו מקומות שמכניסים בו חמץ דמחויב לבדוק זה צריך נמי שיבטל מחשש שמא ימצא גלוסקא אף לאחר הבדיקה. משא"כ מי שאינו מחויב כלל לבדוק. כגון דל"ל מקום שמכניסין כ"א מקום שאין מכניסין זה א"צ נמי לבטל. וכדדייק נמי לישנא דרב יהודא דף ז' הבודק צריך שיברך. וא"כ רבא דאמר סתמא חצר א"צ בדיקה. מי לא איירי נמי דל"ל זולת החצר שמכניסין בו חמץ שום מקום אחר שמכניסין בו חמץ. וכיון דאמר דהחצר א"צ בדיקה. לא הוי בן אדם זה כלל בכלל התקנה. דהבודק צריך שיבטל. דהא אף אינו בודק. ש"מ דאפילו בלא ביטול נמי סמכינן על העורבים ושפיר מקשה וק"ל. ומיושב נמי בזה מה דמקשין העולם דף ל"א ע"ב על מימרא דר"ח וצריך שיבטל. ת"ל דבלא"ה מחויב לבטל תמיד מתקנה דרב. והח"י הוכיח מזה דין מחודש עיין בדבריו. ולהנ"ל אפילו ריח קושי' אין כאן. וגם קושי' המהרש"א דף ו' בדעתו לחזור בפרש"י ע"ש שדחק עצמו. נמי אינו מן ההכרח. כי תקנתא דרב לא היתה על כל העולם. כ"א על מי שיש לו מקום, שמכניסין ומחויב לבדוק. ומי שאין מחויב לבדוק פטור נמי מהביטול וק"ל:

תוכן העניינים

בית מאיר על פסחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה