אור ברסלב

בית מאיר על פסחים· רבי מאיר פוזנר

דף ו:

דף ה:

תוס' ד"ה ממאי דבריש ירחא קאי ע"ש קושייתם ותירוצם דחוק מאוד. ונלענ"ד ליישב ואגב נמי יתיישב קצת מה שהקשיתי בסוגיא זו. על מה דס"ד דילפותא דרשב"ג מפסח מצרים ניהו דלמסקנא ל"ק כיון דס"ל לרשב"ג ב' שבתות היה לו להקדים ז' ימים בחדש אדר משום דהא פ"מ היה צריך מקחו מבעשור וכדי לבקר ממומין. וא"כ הי' לו לשנות ב' שבתות קודם יום העשור. דזה אפשר ליישב כיון דאלו הדינים הם מעט בזמן מועט י' ימים נמי די. משא"כ כל מילי דפסחא צריך ב' שבתות. משא"כ תחלה האיך ס"ד למילף משם ב' שבתות דלמא אך י' ימים סגי. ומה שהזהיר בר"ח היינו משום הציוי דמקחו מבעשור שהוצרך ללמוד להם דיני המומין. וכ"ת לא הי' לו לומר אז כ"א זה הדין של מקחו מבעשור ולא הי' לו לסיים כל מילי דפסחא אז בר"ח. ז"א דהא רשב"ג הקשה וסתר הת"ק בסברא זו איידי דאיירי במילי דפסחא סליק להו. וה"ה הכא איידי דהוצרך ללמוד בר"ח דין מקחו מבעשור ודיני המומין שהוא אך י' ימים סליק להו לכל מילי. ולעולם אין ללמוד כ"א י' ימים. וב' שבתות מנ"ל. אמנם בל"ז הקשה הפ"י לת"ק שמצריך ל' יום מה יענה לפסח מצרים ולפסח מדבר. מדוע לא היה כ"א ב' שבתות ודחק עצמו. ולשיטת הר"ן הוא מיושב דאיהו פי' לת"ק אין החיוב כלל לדרוש ל' יום. אלא שהנ"מ לשני תלמידים השואלים. דבל' יום חשוב השואל בהל' פסח שואל כענין עיין בב"י () וא"כ רשב"ג דפליג על הת"ק פליג וס"ל דאין מזה ראיה ומה שהשיב להם משה רבינו כל מילי דפסח שני לא משום שהי' שואלים כענין על ענין פסח שני בל' יום קודם. דודאי לא רק הם היו שואלים כענין מדהיה אז י"ד של פסח ראשון ואיידי דאיירי במילי דפסחא היינו של פסח ראשון מסיק להו על שאלתם על פסח שני והיו משום זה שואלים כענין. ואיהו שלמד ב' שבתות () כת"ק לענין שואל כענין. דהא במצרים ובמדבר לא ע"י שאילה הוזקק להם. וא"כ י"ל דס"ל לרשב"ג דודאי בזה לא שייך לומר איידי דהוצרך ללמוד להם דין מקחו מבעשור ומומין סליק להו יותר. דזה לא הקשה כי אם שמכח זה חשובים שואל כענין. אבל איהו שרוצה ללמוד שואלין ודורשין דוקא שפיר יש ללמוד מדמסיים בר"ח כל דיני פסח ש"מ ב' שבתות. וא"כ י"ל דודאי הת"ק מודה לדרשב"ג שהחיוב של שואלין בב' שבתות סגי כדאשכחן בפ"מ ופ"מ. אך דפליגי בשואל כענין דלת"ק צ"ל יום ורשב"ג ס"ל דתרווייהו שוים. וא"כ ממילא מתורץ קושי' התוס' דמה דפשיטא להגמ' בשבת דביום הזה היינו ר"ח היינו להמסקנא דהכא שכבר נדרש מפסח מדבר שצריך ב' שבתות. ממילא מוכח דאף פ"מ הי' בר"ח. כדי שיהי' ב' שבתות משא"כ הכא שפיר מקשה וממה. ומעתה אין להקשות תינח לרשב"ג אבל לת"ק מנ"ל התם דבריש ירחא הוי. דהא השתא אוקמינן דאף הת"ק מודה לרשב"ג. דהחיוב של שואלין אינה כ"א בב' שבתות. וזה אינה קושיא מדוע לא ביארו הפוסקים חיוב זה די"ל דזה א"צ כ"א בשביל הקרבנות. ובעונינו עתה שאין לנו קרבנות אין צריך ודי לנו במה שתקן מרע"ה לדרוש הלכות חג בחג. וכדמשמע מדברי הא"נ שבב"י הנ"ל ע"ש וק"ל () ולדברינו הנ"ל להמסקנא מוכח דהמ"ד דדריש בהקומץ מן הזה דנתקשה מרע"ה ע"כ פליג על סוגי' דשבת דיליף ג"ש מן זה זה. דאל"כ קשה הא הזה מבעי' לי' לג"ש. וכ"ת איך אפשר לילף ג"ש דהי' בר"ח מבלעדי דרשה דכזה ראה וקדש. ז"א דהא להמסקנא דהכא בלא זה מוכרח דהי' בר"ח וכנ"ל מן שואלין ודורשין ב' שבתות. אלא ש"מ דאיהו דרש מידבר ממדבר כקוש תוס'. ושפיר אייתר לי' הזה לדרשה והסוגיא דשבת עם הסוג דהכא באמת לית להו כלל דרשה דילי' ודו"ק:

תוס' ד"ה משש שעות ולמעלה. ופר"ת כו' ע"ש. יש להקשות האיך מתי' ר"ת הוכחת רש"י דף כ"א ע"ב שהוכיח דאי מסוף שש מה אתא ר"ג לאשמועינן. ופי' הח"י סי' תמ"ג אף לשיטת התוס' בקדושין דלרש"י נמי החיטי קורדנייתא הוי חמץ נוקשה. מ"מ מדקאמר אפילו מוכח דאפי' בחמץ גמור משמיענו חידוש. וזה ע"כ בתחלת ו'. ועל קושי' זו לא משני ר"ת מידי. ונראה ליישב דלשעת ר"ת הוכחת רש"י ז"ל מעקרא לא מוכח. דאיתא בב"ח א"ע סי' כ"ח דר"ג ע"כ סובר כרבנן דהשבתתו בכל דבר והוי נקברים ועפרו אסור. אבל אנו צריכים לחוש לדר"י דאית לי' בשריפה ואפרן מותר ואיכא למיחש דלמא העפר שוה פרוטה במדי ואיכא חשש קדושין וא"כ הלא אזלי הוכחת רש"י דטובא אשמעינן דלא כר"י. אבל רש"י ז"ל לשיטתו אזיל. דאיתא דף י"ב דאף ר"י מודה דבשעת ביעורו השבתתו בכל דבר ולא אמר ר"י דוקא בשריפה כ"א שלא בשעת ביעורו. ופרש"י שם דשלא בשעת ביעורו היינו ה' ושש. ובשעת ביעורו היינו מסוף שש. וא"כ מסוף שש ולמעלה אף לר"י השבתתו בכל דבר ואפרן אסור וא"כ אי ר"ג מסוף שש איירי פשיטא דלא משמיענו מידי. אבל הר"ת לשיטתו שם אזיל. שפי' איפכא דבשעת ביעורו היינו מתחלת ה' עד סוף שש אז מודה ר"י דהשבתתו בכל דבר הואיל ואין לאיסורו ד"ת אבל מסוף שש ולמעלה ס"ל לר"י דוקא בשריפה וא"כ לשטתו אף בחמץ גמור מסוף ו' ולמעלה טובא אשמעינין לאפוקי מדר"י. ודוק כי נכון מאוד הוא לענ"ד:

תוכן העניינים

בית מאיר על פסחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה