אור ברסלב

בית מאיר על נדרים· רבי מאיר פוזנר

דף מו:

דף מג:

עיין בהר"ן סוף ד"ה מחלוקת מסיק להלכה כהרמב"ם ע"פ סברא דחוקה. ולענ"ד מוכרח כהרשב"א דאלו לשיטת הרמב"ם דבתר חלוקה מותר קשה איך ס"ד דרבה אמר זעירא לומר דבאין בו דין חלוקה כ"ע מודי דשרי ולא איירי המתני' אלא ביש בו דין חלוקה הא ביש בו דין חלוקה כל אחד יכול לכוף את חבירו לחלוק. ואיך קתני במתני' לרבנן וכופין את הנודר למכיר חלקו. עד שימכור חלקו יכוף את חבירו לחלוק ויהי' מותר בו. א"ו דאף בתר חלוקה אסור. וצ"ע על הרמב"ם ור"ן:

באמצע ד"ה בהר"ן מתני' המודר הנאה וכו'. בסוף העמוד כ' ואני כבר כתבתי במשנתינו דאפילו קונם פרטי ואפילו הקדים וכו'. והיינו ע"פ מה דהוקשה לו במתני' מה דמוכח בגמ' דאפילו בהדירו זא"ז אסור והרי אף חלקו משועבד לחברי'. ואיך מצי אסר על חבירו דבר שהוא של חבירו. ומוכרח לבא דקונם פרטי נמי מפקיע וה"ה במשכיר לגבי שוכר ואפילו הקדים שכרו דל"ל שום תפיסת יד בגוי'. ואני תמה מה ענין זה לזה הא במתני' נהי דיש להמודר שעבוד על חלקו של מדיר ליכנס בתוכו. הא מ"מ יש להמדיר ג"כ רשות לכנוס בתוכו ומי לך תפיסת יד גדול מזה שמבואר במשכיר בפשוט דכל שיש לו תפיסת יד יכול לאסור. ומההוא טעמא נמי ניחא בפשוט מה דקתני הי' אחד מן השוק מודר הנאה מאחד מהן לא יכנוס לחצר. ולשטתייהו צריך לדחוקי לבסוף ולכתוב דהחידוש הוא לרבנן דלא תימא כיון דכל הטעם משום דקונמות מפקיע והכא הא לא הפקיע מן חברי'. ומוכרח לדחוק בדברים שאינם נוחים לי. ולענ"ד אף אי נימא סברתו בלתי הוכחה במתני' דלהכי בשוכר שאין בו תפיסת יד שרי ולא אמרינן קונמות מפקיע כיון שמן השוכר לא הפקיע. מ"מ במתני' הטעם פשוט מפני התפיסת יד ודוק:

תוכן העניינים

בית מאיר על נדרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה