בית מאיר על נדרים· רבי מאיר פוזנר
דף מג:
אלא אמר רבא גזירה משום מתנת בת חורון. ולפ"ר קשיא לי א"כ יותר יש ליגזור בנותן לאחד משום מתנה דהוי דומיא דבת חורון אידי ואידי במתנה אבל י"ל דבמתנת בת חורון העיקר משום דסעודתו מוכחת עליו. דהיינו דבפשוט אין אדם נותן סעודתו לאחרים () דה"ה בהפקר י"ל דמוכיח דאין מפקיר אלא כדי שיבא () לאכול. משום דבפשוט מה"ת יהא אדם מפקיר מה דחקו לי' ותו הרי אין שם מי שעכב בו () משא"כ מתנה לא מוכח דאפשר אדם נותן מתנה למאן דעביד לי' נייח נפשי' וק"ל: