בית מאיר על נדרים· רבי מאיר פוזנר
דף יט.
בהר"ן ד"ה ואלו על ספיקן כתב וכ"ת נהי דבחטאת וכו' לייתי עולה ושלמים ולתני וכו' דהא קי"ל אם גילח על א' משלשתן יצא י"ל הנ"מ בדיעבד. ותימא כי לענ"ד הכא אף בדיעבד נמי לא יצא משום דהוי אינו ראוי לבילה דהיינו להביא החטאת ועד כאן לא אמרינן דיצא אלא בראוי להביא אף החטאת וזה שאין ראוי להביא מחמת ספק מקרי אינו ראוי לבילה. כדהוכיחו התוס' בזבחים דף ע"ה תוך ד"ה בעי סמיכה ע"ש וצ"ע. ואין להקשות על דברי ממה דאיתא במס' נזיר דף נ"ט ע"ב במתני' היכי דמת אחד מהן ולא נשאר אלא נזיר טמא מספק דלבן עזאי מגלח בפעם ראשון על עולה לבדו ועולה לו אף אם הי' נזיר טהור משום דאם גילח על א' משלשתן יצא ולא אמרינן דהוי אינו ראוי לבילה. דשאני התם דלבסוף יביא בתשלום השלשים אחרים את יתר הקרבנות כולם ואינו אלא מביא קרבנותיו לחצאין כדאיתא התם שפיר מקרי ראוי לבילה שהרי עכ"פ יביא אף כולן. משא"כ הכא בנזיר ספק דלעולם א"א לו להביא החטאת. פשיטא דלא אפשר לו לגלח על אחד מהן מטעם אינו ראוי לבילה. כדהבאתי ראי' מתוס' דזבחים וצ"ע רב על הר"ן ז"ל. ותו יש לתמוה על הר"ן דהא בל"ז יש תקנה. כדאיתא בתוס' נזיר דף ח' ע"א ע"י תנאי של נזיר חוב או נדבה. ובע"כ לבא לתירוצם דשמא יטמא קודם התנאי ואשם אינו בא על הספק ומה תו קשה לו: