בית מאיר על נדה· רבי מאיר פוזנר
דף י:
ולא ידענא אם דידי' אם דרבי' למה נ"מ למיהוי דבריו של אחד במקום ב' לפ"ר קשיא ומה בכך דהוי דידי' הא מ"מ הוי חדא במקום ב' לפי' רש"י ע"א דפלוגתא דר"י וחזקי' לרבי הא לרשב"ג בודאי כתמה טהור נמצא שבין שני' ושלישית לרשב"ג טהור מטעם דאלו חזיא נמי טהור ולר"י אף לרבי טהור מטעם כיון דלא אתחזיק וכו' וכבר קי"ל חולין דף ל"ו דכגון זה מקרי חדא במקום תרתי ע"ש ודוק. וכן פסק המהרי"ק הביאו הש"ך בח"מ סי' כ"ה ובי"ד ה' הנהגת הוראה. ואין לומר דלא מצרפין אלא תנאים לתנאים דומיא דפלוגתא דר"ש ורבי חולין. או אמוראים עם אמוראים. אבל רשב"ג עם פלוגתא דר"י וחזקי' שהם אמוראים לא מצרפינן. דא"כ מה מקשי תוס' ד"ה למיהוי וא"ת וכו'. הא ודאי קשיא דמה בכך הא מ"מ אף דאין שוין בהטעם כיון דעכ"פ ר"ש בן יהוצדק בהדין מסכים שבין ב' לג' כתמה טהור הוי חזקי' חדא במקום תרתי אבל לק"מ. דבל"ז ע"כ מה דדאין הסוגיא אי דידי' אי דרבי' לגופה למציאות כתם בין שנים לשלישית לדידן שפסקינן כר"ג ביבמות לא צריך וע"כ דאך לנפקותא אלו מצאה כתם בין שלישית לרביעית וכמבואר בפוסקים ושוב הכל ניחא וק"ל:
שם דהוי מניקה ואיעברה. תוס' וא"ת והיכי איעברה. דברי' לפ"ר תמוהים דהא מבואר במתני' מעוברת משיודע עוברה ומפורש דף ח' ע"ב דהיינו ג' חדשים וא"כ ר' יוסי שמצריך נמי שעברו עלי' ג' עונות היינו משיודע עוברה דהיינו אחר ג' חדשים. וכן מצאתי מבואר בתורת הבית דף קע"ב כ' ואע"ג שר' יוסי פליג ולא חשיב לה מסולקת דמים אא"כ פסקה מדם ועברו עלי' שלש עונות משעה שהוכר העובר עכ"ל. וא"כ פשיטא דאיכא לאשכוחי דחזיא בשהיתה מניקה ונתעברה. ובעבור ג' חדשי העיבור פסקה מלראות חודש ומחצה בימי הנקה והיו האחרונים מג' חדשי העיבור. וחודש ומחצה משהוכר העיבור נמי חדלה לראות והוי בצירוף ימי הנקה ועיבור כי טרם הוכר העיבור מניקה ולא מעוברת נקראת וק"ל. וע"כ דהתוס' אינם מפרשים לדר' יוסי הכי אלא דאך פליג על הת"ק. דלדידי' מיד אחר ג' חדשי העיבור דיין שעתן ואפילו חזי' דמים תוך הג' חדשים ולר"י דוקא בשאותן ג' חדשים הי' בסילוק דמים וקורא אותה מעוברת משעה א'. וא"כ שפיר מקשו. אבל צ"ע מה דוחקייהו לפרשו בהכי והפשוט הוא כמבואר בת"ה: